אלה היו הימים.
שבת, שתיים בצהריים, יורדים לאוטו של אבא של חבר. הוא אוהד מכבי, אני הפועל, לא חשוב! שבת. שתיים. חרדת קודש... החדשות נגמרות! ואז זה מגיע! האות של שירים ושערים שכולנו מזייפים בעל פה גם אם יעירו אותנו באמצע הלילה: נה! נה! ננה! ננה!
1 צפייה בגלריה
אצטדיון האורווה בשיא
אצטדיון האורווה בשיא
אצטדיון האורווה בשיא
(צילום: אורן אהרוני)
אז כבר הקשבנו לקול השלום, אייבי נתן בלשון העם, וידענו מה התוצאה של המשחק של 12. בדרך כלל שמשון נגד בית"ר, דמתי נגד רומנו, אם היה משחק כפול בבלומפילד. הדרבי הקטן של פעם. ואז, 7 משחקים במקביל, והתרגשות לפני כל גול, עוד לפני ה...בום...גול!!!! שנוספו לתוכנית אחר כך.
גדעון הוד ועמי פזטל, או פז-גול בלשון הגשש, היו גיבורי הילדות שלנו. וכמובן, לזר צנדקוביץ' הטכנאי. ו...החדשות! למה? מי צריך? מי יודע "מי הבקיע למי" כלשון זוהיר אלול הגששי בזמן שהן נשמעות. והעברית של פעם! איך נהג פזטל לומר?... עוד החדשות נשמעות, ושערים רבים הובקעו. והמשחקים המוקדמים שלא שודרו. פעם ניצחנו את מכבי נתניה 0:1 כשהם היו ראשונים ואנחנו בתחתית. זו הייתה סנסציה אמיתית. ולא ידענו מה התוצאה! ואז חנוך קינן אמר "החזיקו את הכיסאות...0:1 להפועל ת"א". מה? יש!!!
אומרים שהיום "אין מה לראות", ואז באמת לא היינו צריכים לראות. הרדיו ניגן לנו את הכדורגל ואנחנו דמיינו אותו, הפלגנו למחוזות רחוקים. ניצחון? האף למעלה, הפנים שלוחות קדימה והחיוך מרוח מאוזן לאוזן. הפסד? (והיו לא מעט כאלה...) בואו נשנה נושא.
ביום שישי היינו משחקים במגרש של בית הספר השכונתי. כל אחד היה מישהו מהכדורגל. אני אדום, והדמות שלי אריה בז'רנו השוער הנצחי שלנו. אבל פעם אחת בסטנגה דווקא עליתי למעלה ובעטתי לחיבורים וכולם אמרו: וואלה, כמו אבי כהן (ז"ל) בדרבי... לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
אז אני מתגעגע. מתגעגע לתמימות, לקהל ששר "הנה הם באים השדים האדומים" ו"כשהפועל עולה, לה, לה, לה, היא עולה ועולה" ולא חיפש ישר לקלל את היריבה. ואיפה עוד שומעים היום כרוז שאומר, כמו אז באליפות של 1986 נגד חיפה, "כבוד ויקר להפועל ת"א".
שש וחצי. ממגרש הספורט. חובה! ובערב, מבט ספורט, 10 דקות מהמשחק המרכזי. כמה חיכינו לזה! ידענו מה התוצאה ואז ראינו איך זה קרה. וחיכינו לרגע של מחלוקת עם אורי לוי.
תחזירו אותי פעם אחת לשבת כזאת (רק שבת! לא שאר השבוע) ועשיתם לי את היום.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.