ועדת העבודה והרווחה אישרה (יום ה', 14.10.21) את סעיפים: 23-21 (ניכוי מוגדל להורה עצמאי הבטחת הכנסה ותשלום מזונות) בפרק ט' (ביטוח לאומי) -מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, המאריכים את הוראת שעה שנועדה
במטרה לעודד עבודה בשכר גבוה ויציאה לעבודה של הורים עצמאיים, בוצע בשנת 2016 תיקון לחוק הבטחת הכנסה (תיקון 2016) שנכנס לתוקף בינואר 2017, הכולל הוראת שעה שהקטינה את שיעורי הקיזוזים להורים עצמאיים הזכאים להבטחת הכנסה ביחס לגובה שכרם החודשי, במטרה לאפשר להם השתכרות בשיעורים גבוהים יותר תוך פגיעה מעטה בקצבה. על-פי הוראת השעה, עד שכר של 739 שקל בחודש לא תקוזז כלל קצבתו של ההורה. בשכר של 739- 3567 שקל בחודש- שיעור הקיזוז יהיה 25% מגובה הקצבה ובשכר הגבוה מ-3567 שקל (33.81% מהשכר הממוצע) - יעמוד שיעור הקיזוז על 60%.
על-פי הנתונים שהוצגו בדיון, הוראת השעה נוגעת לשתי קבוצות שונות: כ-22,000 הורים עצמאיים הזכאים להבטחת הכנסה, מתוכם כ-11,000 מועסקים, עליהם משפיעה ההוראה בפועל, וכן 8,300 נשים שמקבלות דמי מזונות ללא הבטחת הכנסה, מתוכן כ-6,000 מועסקות ועליהן חלה הוראת השעה בהתאם.
עלי בינג, רכז רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר בדיון: "המחשבה בהוראת השעה הייתה לתת לאותה אוכלוסייה אפשרות להגדיל את ההכנסה אבל גם לעודד אותה לתעסוקה. מנתונים שאספנו בשנים 2018-2017 הופתענו לגלות שלא נמצאה עלייה משמעותית בשיעור התעסוקה בקרב הזכאים. למרות זאת, לא רצינו לעצור את ההטבה אלא לבקש שנה וחצי נוספות, כדי לבחון האם ההוראה הזאת היא הדרך הנכונה ביותר לסייע ולקדם את אותם הורים באמצעות התקציבים האלה".
עו"ד שרית דימרי מהמוסד לביטוח לאומי אמרה: "נמשיך לעשות את הפיילוט. היינו רוצים לעשות שינויים נוספים ולהעלות עוד את הדיסריגרד, גם עבור אוכלוסיות נוספות אבל יש לזה עלויות משמעותיות מאוד. כרגע הארכת הוראת השעה נחוצה מאוד. מדובר בנשים רבות שמסתמכות על הסכומים האלה וממתינות לאישור ההארכה".
במהלך הדיון הושמעה ביקורת ממספר גורמים על כך שלצד ההפחתה בקיזוז הקצבה, קובע החוק כי התוספת שניתנת להורים העצמאים בגין הוראת השעה, תופחת מסכום זכאותם למענק עבודה שנתי. בהתייחס לדברים אמר עלי בינג כי "סך הסכומים שהוקצו לצורך מימוש הוראת השעה היו כ-100 מיליון ש"ח בשנה, והקיזוזים בפועל ממענקי העבודה היו כ-20 מיליון ש"ח. כלומר, בסה"כ העברת הכספים לאותה אוכלוסייה גדלה ב-80 מיליון שקל בשנה ביחס למה שהיה לפני הוראת השעה ומרבית הכספים לא נלקחים בחזרה".
לצד אישור הסעיפים, קבעה הוועדה גם חובת דיווח במסגרתה ידרשו גורמי הממשלה להעביר נתונים ולדווח בתוך שנה לוועדה על יישום הוראת השעה ותוצאותיה.
יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן מרום אמרה: "לאור היעדר נתונים מספקים לבחון עד כמה הוראת השעה עומדת במטרותיה מחד והדגשת הצורך וההסתמכות הנוכחית של הורים על אותה הטבה מאידך-גיסא, נאשר את הארכת הוראת השעה. לצד זאת, נמתין לנתונים וככל שנידרש נדון ונבצע בהמשך שינויים כדי לממש את התקציבים האלה בצורה הטובה ביותר לטובת אוכלוסיית ההורים העצמאיים. יש לי תחושה שעניין מענק העבודה דורש הסתכלות אחרת. מדובר בכלי שמקובל במלוא פה גם על משרד האוצר. ידוע שהוא אכן מעודד תעסוקה וכאן בדיוק אפשר לעשות בו שימוש".
