לוחמים במארב יזום חיסלו מחבל שהשליך בקת"ב

רגע לפני שיקפצו המקטרגים, שדופי הדעת ושטופי המוח לאמור שכבר בכותרת יש משום הסתה, גזענות, קריאה לאלימות ו/או הפיכה - אבקש להרגיע. בדברים דלקמן יש ניתוח פשוט ושכלתני המכוון להבהיר מדוע המשטר הנוהג כאן בארצנו אינו האידיאלי, זה בלשון המעטה. הדברים נוגעים לשאלות יסודיות שכולן נוגעת בהקמת המדינה, זהותה ומאפייניה הלאומיים של המדינה, מיהו הריבון במדינה ואגב-כך גם מימוש צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל, היא הבית הלאומי לעם היהודי שהוקם כאן בארץ הקודש.

חודש וחצי אחרי שלוחם מג"ב, סמ"ר בראל חדריה שמואלי, נהרג מירי של מחבל פלשתיני חמוש באקדח בגבול עם רצועת עזה, חושף (יום ה', 14.10.21) ידיעות אחרונות, על-פי מקורות פלשתינים, כי המחבל, פעיל בארגון הג'יהאד האיסלאמי ותושב סג'עייה, שוחרר ממעצר הגנתי באחד ממתקני החמאס בעזה, שבו הושם.

בספר "זיכרונות אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד", שכנראה מבוסס גם על רשימות אוטוביוגרפיות שרשם האב ולא רק על שיחות בעל-פה, מביא יאיר לפיד את צוואתו הרוחנית של אביו הפונה אליו בעת ביקור משותף בבודפשט. כאשר הגיעו לאחר מגשרי העיר, נתקלו בבית-שימוש ציבורי שבתוכו הסתתרו לפיד האב בהיותו ילד ואמו. מספר יאיר הבן לפיד כי האב ממש החל לרעוד, פנה אליו ואמר לו - "ילד שלי, במקום הזה, מבלי שידעתי זאת אפילו, הפכתי לציוני. זה הרעיון הציוני כולו. מדינת ישראל זו הסיבה שהיא הוקמה. כדי שלכל ילד יהודי תמיד יהיה מקום ללכת אליו". ומסכם יוסף לפיד ואומר ביחס ליאיר בנו: "אני מקווה שיאיר הבין, אני משוכנע שהוא לא שכח" (יאיר לפיד/"זיכרונות אחרי מותי", הוצ' כתר 2010, עמ' 56).

קשה לי לכתוב רשימה זו, כשעלי להתמודד עם תופעה העומדת בסתירה מוחלטת לתכלית בואו של אברהם אבינו לארץ כנען. בפרשת השבוע, אותה נקרא בשבת, פרשת "לך לך" בפרק י"ב פסוק ג', מובהר לנו, שאברהם אבינו מגיע לכנען כדי ש"נִתְבָּרְכוּ בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה".

לוחמי צה"ל זיהו מספר פלשתינים בכביש 55 סמוך לכפר עזון שרגמו כלי רכב ישראלים שנעו בכביש. הלוחמים שהיו במארב חשאי, פגעו באחד ממיידי האבנים. הכוח העניק לו טיפול רפואי ראשוני בנקודה והוא נעצר והועבר לטיפול רפואי.