נתניהו שמע על ריאיון אדלשטיין שעות לפני שידורו, ניסה לגייס חברי ליכוד שיתקפו אותו במתואם, אך לא נרשמה היענות  

בכירי הליכוד מריצים במוחם שני תרחישים מאז שהוקמה ממשלת בנט-לפיד: האחד, המקובל יותר, נתניהו לא הולך לשום מקום. הוא יוביל את התנועה עוד שנים קדימה, גם מהאופוזיציה. השני, שלו שותפים רק מעטים, נתניהו יראה את התקציב עובר בעוד חודש ויחליט לפרוש לחייו הפרטיים וניהול משפטו. יולי אדלשטיין, שיצא השבוע מהארון הפוליטי והכריז על התמודדותו על ראשות הליכוד, עשה זאת אחרי שהשתכנע שנתניהו לא הולך לשום מקום בקרוב.

בשיחותיו עם חבריו למפלגה, שמתכננים גם הם לקחת חלק בקרב הירושה על ההנהגה, הוא ניסה לשכנע בתזה שלו. "אין לנתניהו באמת מה לחפש בחוץ ולכן לא ילך לשום מקום", אמר להם. אולי סייעה להבנה שלו האמירה של נתניהו בפתח מושב החורף של הכנסת: "חזרנו מלאי עיזוז". לא כך מדבר מי שמתכנן את פתח המילוט שלו, הבינו בליכוד, ויריית הפתיחה של אדלשטיין נורתה. מבכיר אנונימי שמוכן להתמודד מול נתניהו, קרם אדלשטיין עור וגידים לתצורתו הגשמית.

על הראיון המוקלט של אדלשטיין בחדשות 12, יו"ר הליכוד שמע שעות ספורות לפני השידור. בזמן הזה נתניהו ניסה בכל כוחו לגייס את חברי המפלגה שיתקפו בתזמון מתואם את מי שהעז לצאת ולהכריז על התמודדות מולו. אך מששודר הראיון, ונשמעה ההכרזה - בליכוד לא נרשמה היענות. למעט ח"כ שלמה קרעי, לא היה איש מבין חברי הסיעה שתקף את אדלשטיין אישית. מבחינתו זו הייתה הצלחה ראשונה במסע.

בסקרים עדיין יש יו"ר אחד בלתי מעורער לליכוד. אדלשטיין משווק תזה דומה לזו שניסה גדעון סער לפני שנתיים: נתניהו כשל בהרכבת ממשלה ולא יוכל להיות ראש ממשלה שוב, הסיכוי היחיד של הליכוד לחזור לשלטון הוא החלפת הנהגת המפלגה. השינוי היחיד הוא שסער התמודד נגד ראש הממשלה. אדלשטיין יתמודד נגד יו"ר האופוזיציה ומקווה שזה יספיק, אך בינתיים השטח הליכודי לא מגיב.

לעומת זאת, בימין של ספסלי האופוזיציה כבר מודים כמה מהבכירים כי הדרך ל-61 מנדטים חסומה בפני נתניהו. סער לעולם לא יישב איתו בממשלה כלשהי לאחר הקמפיין נגדו בחודשים האחרונים, שהוא חושד שמנוהל על ידי אנשי נתניהו ישירות. בכנסת הזו, כך נראה, לנתניהו אין דרך להקים ממשלה. גם במקרה של בחירות נוספות, הסקרים מנבאים ששניים שלושה מנדטים עדיין חסרים. לאדלשטיין כיו"ר (כך הוא מקווה) אולי יהיה סיכוי להקים ממשלה רגע לפני חילופי השלטון בין בנט ללפיד.
ברקת וכ"ץ על הקווים

בינתיים, עדיין מתחממים על הקווים ניר ברקת וישראל כ"ץ. שניהם גורסים שנתניהו עוד מעט הולך וצריך להמשיך ולחכות ל"יום שאחרי". כ"ץ מסתובב ברחבי הארץ בפגישות עם ראשי סניפים ובוחן את מצבו. מוודא שמתפקדי הליכוד מודעים להישגיו כשר התחבורה ושר האוצר ובוחן האם ניתן לתרגם את הידיעה הזו לתמיכה בקלפי. מבחינתו הוא היורש הטבעי של נתניהו.

ואיך הוא מתכוון לעשות את זה? ובכן, בעוד אדלשטיין מייחל לפריימריז בשנה הקרובה, כ"ץ בונה על בחירות בזק במרכז הליכוד שייערכו כמובן רק אם היו"ר המכהן יפרוש. אי אז, יו"ר מרכז הליכוד, חיים כץ, יהפוך להיות יו"ר המפלגה הזמני, ותוך 21 יום ייערכו בחירות בקרב חברי המרכז ליו"ר הזמני. 90 יום אחר כך ייערכו פריימריז. בתרחיש כזה, הוא אומר לאנשיו בליכוד, לא צריך לדאוג מראש המוסד לשעבר יוסי כהן או מגלעד ארדן שנמצא בשליחות אי שם (רק נציין שבחוקת הליכוד אין מניעה למי שאיננו ח"כ מכהן להתמודד).

מי שעומד במוקד שני התרחישים הוא יו"ר מרכז הליכוד חיים כץ. הקדמת הפריימריז עוברת דרכו, ובמקרה של בחירות במרכז הוא מחזיק בלא מעט כוח. בינתיים, אדלשטיין לא פנה אליו בבקשה להקדים את הפריימריז וגם לא נתניהו (שעשה זאת כשסער הכריז על התמודדות). הסיבה היא שרק לפני חודשיים, כשנתניהו כבר הריח את יריביו מתחממים, הוא ביקש מכץ לערוך פריימריז בזק - וסורב.

השבוע בראיון ליעקב ברדוגו בגל"צ, כץ הודיע מראש שפריימריז ייערכו רק בצמוד לבחירות והוסיף גם הלצה: "יש רק שני אנשים שמחליטים על פריימריז במפלגה: יו"ר המרכז ויו"ר ועדת חוקה - שניהם אני". אך בתרחיש נוסף, הבחירות המקדימות יכולות להתקיים בסוף 2022, בסמוך לבחירות לוועידת המפלגה, לשם גם מכוון אדלשטיין. לעומת זאת, נתניהו יעדיף בחירות מוקדמות כל עוד הוא שומר על כוחו. הוא גם ינסה לצרף להתמודדות כזו מועמדים נוספים שיגמדו את כוחו של היריב הראשי.

ומה קורה עם המועמד הבולט השלישי, הלא הוא ניר ברקת? ובכן, לו יש צרות חשובות יותר לבלום כעת: החוק שמקדם ח"כ דודי אמסלם להגבלת תרומה של נבחר ציבור ומשפחתו ל-100 אלף שקלים, יקשה על ברקת להמשיך להשתמש בכספו בפעילות הפוליטית בליכוד. ברקת בודק עם חבריו לשעבר במפלגה שהיום הם בתקווה חדשה, שלא יתמכו בחוק אם במקרה שיעלה להצבעה.

אם החוק יעבור, ברקת, שעד כה ריפד את המירוץ שלו לצמרת במזומנים, יצטרך למצוא דרכים חלופיות לעבודה במסגרת תקציב מצומצמת כמו של חבריו. במקרה שאכן הבחירות לראשות המפלגה קרובות, מדובר בכאב ראש גדול מאוד עבורו.

בינתיים, חברי כנסת מהליכוד מסתכלים בצד על הפריימריז ההיפותטיים במפלגתם במרמור. השרים לשעבר, לטענתם, לא מעכלים את מעמדם החדש. מאז שנאלצו לוותר על השררה, הם לא פוקדים את הוועדות או את המליאה. גיוס האצבעות באופוזיציה מתנהל על מי מנוחות וכך הם אפילו לא מהווים איום על הקואליציה. יתרה מכך, חוק ההסדרים ותקציב המדינה לא זוכה להתייחסות מצדם, למעט כמובן, בראיונות לתקשורת. שם, הם זועקים על כמה התקציב החדש רע, אבל ספק אם מי מהם ישב באחת הוועדות וקרא את סעיפיו.
בינתיים בקואליציה

השבוע נחשפו מוקדי תסכול גדולים של חברי הקואליציה. במרכז עומדת מפלגת תקווה חדשה שקידמה שתי הצעות חוק, אחת מהן דורשת תקציב של מיליונים (חוק הקנאביס), בניגוד מוחלט להסכמות מול האוצר. מטרת העל של השותפים לדרך היא התקציב והם מוכנים לבלוע לא מעט צפרדעים עד שיעבור ויבטיח את כהונתם. כך נולדה ההסכמה עם האוצר: לא מקדמים הצעות חוק תקציביות עד לאישור התקציב וחוק ההסדרים.

אבל אז כאמור, תקווה חדשה שברה את הסטטוס קוו. ח"כ שרן השכל קידמה שוב את חוק הקנאביס דרך ועדת השרים לחקיקה שהעומד בראשה הוא ראש מפלגתה סער. חברי הקואליציה תוהים איך, בזמן שהצעות החוק שלהם נדחות משבוע לשבוע, הצליחה השכל לדחוף שתי הצעות חוק בשבוע אחד: חוק הקנאביס, וחוק טיפול בהתמכרויות, שנועדו להסדיר את שוק הקנאביס למטרות רפואיות.

סער הצליח לאשר להשכל את העברת החוק בקריאה טרומית בלבד מול הממשלה ורע"ם, וספק גדול אם הוא יעבור את משוכת הקריאה הראשונה, נוכח התנגדות משרדי האוצר והבריאות. אבל מה הוא תדלק את המתיחות של חברי הקואליציה מול תקווה חדשה שקיבלו את התחושה שסער מקדם רק את הצעות החוק של חברי מפלגתו. המישור השני למתיחות הזאת נוגע לשר המקשר בין הממשלה לכנסת, זאב אלקין. "הוא לא מרגיש מספיק את השטח", אומרים חברים בקואליציה שמתארים כי אלקין לא נוכח בלילות הארוכים של המליאה ובכך חוטא לתפקידו.

בראיון רדיו ברשת ב:
אסא כשר בביקורת קטלנית על התקשורת צמאת הדם והערפדית בישראל,ומה שעשתה לגלנט,על מערכת המשפט המעוותת כולה ,ועל תפקיד היועץ המשפטי בפרט,ועל התיימרותו לקבוע לנו כללי אתיקה כאשר למשרדו ולמישרתו הוא, אין שום כללי אתיקה.

לשאלתה של אסתי פרז האם אין זה מתפקידה של התקשורת לשמש כלב שמירה של הדמוקרטיה ,הוא עונה לה שהתקשורת הישראלית היא תאום סיאמי של אל ג’זירה, שלא מזמן התגלה לנו שזה ערוץ של נסיך ערבי המשרת את אירן.