תביעת מיליונים נגד החינוך העצמאי: למה לא משלמים על העבודה עם הילדים בזמן תפילה?  

חיים טוויל

פרסום ראשון בחרדים 10: לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה, על ידי עו”ד ראובן ביטון ועו”ד יעקב ביטון, בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד רשת ‘החינוך העצמאי’.

מדובר בתביעה ייצוגית שלישית שמוגשת השנה נגד ‘החינוך העצמאי’, עמותה אשר מנהלת רשת של בתי ספר בציבור החרדי ומפעילה למעלה מ-250 בתי ספר ברחבי הארץ.

העילה הפעם: “עובדי ועובדות המשיבה אשר שהו במוסד החינוך שבבעלות המשיבה בזמן תפילת הבוקר ולא קבלו שכר”.

התובע שהגיש את התביעה הייצוגית, מועסק כמורה בבית ספר של החינוך העצמאי בעיר בית שמש. וכך כותבים עליו עורכי הדין: “המבקש הוא אדם חרדי, עובד המשיבה, אשר נקעה נפשו מהתנהלות המשיבה, ומבקש הן באמצעות הליך ייצוגי זה לתקן את דרכי המשיבה, באופן שיביא לשינוי משמעותי אחת ולתמיד בשכרם של חברי וחברות הקבוצה”.

בכתב התביעה נאמר:

“המבקש מועסק אצל המשיבה החל מיום 1.9.2020, כאשר עד לחודש פברואר 2021 עבד במסגרת שעתית של 11 שעות שבועיות, והחל מחודש מרץ 2021 עבד המבקש במסגרת שעתית של 24 שעות שבועיות.

“כמקובל במגזר הדתי והחרדי יום לימודים מתחיל בתפילת השחרית בבוקר, בו נדרשים המורים להתייצב בבית הספר ולפקח על תפילת התלמידים.

“על חשיבות תפילת הבוקר בבתי הספר החרדיים אין כאן המקום להרחיב, אך ניתן ללמוד זאת מתעודת הערכה שמקבלים ככל התלמידים בבתי הספר החרדיים, לרבות בתי הספר שמפעילה המשיבה, בה התלמיד מקבל הערכה על איכות התפילה וההגעה בזמן – וברי לכל שלהערכה זו נדרשת נוכחות המורה בשעת התפילה. פיקוח המורה בכיתה על שעת התפילה הינה חלק בלתי נפרד מחובתו כמורה בבית ספר חרדי.

“המבקש נדרש לסירוגין להתייצב בבית הספר ולשהות עם תלמידיו בזמן תפילת השחרית. דא עקא, שעל שעת התפילה בבוקר לא קיבל המבקש שכר כאשר מערכת השעות בבית הספר מתחילה בשעה 9.15, לאחר שתלמידי הכיתה סיימו את תפילתם.

“כך למשל ולשם הדוגמא, ממערכת השעות הרלוונטית החל מחודש אדר תשפ”א כפי שפורסמה לצוות ההוראה בבית הספר בו עובד המבקש עולה, כי המבקש מתחיל את יום עבודתו אצל המשיבה בשעה 9.15 בבוקר, בשעה זו מתחיל השיעור הראשון בבית הספר.

“ואולם – אף שזאת לא עולה ממערכת השעות הבית ספרית, המבקש חוייב להתייצב לפקח על תלמידיו בשעת תפילת השחרית בבוקר כבר בשעה 8.30. עבור שעת הוראה זו – 45 דקות, לא קיבל שכר”.

עורכי הדין מציינים, כי “מתלושי השכר של המבקש בתקופה זו החופפת למערכת השעות עולה, כי המבקש עבד 24 שעות שבועיות אצל המשיבה ואולם שעות עבודתו כאמור מרוכזות בין השעות 9.15 בבוקר ועד לשעה 15.00, כאשר אין חולק על כך כי שעת התפילה בבוקר היא בשעה 8.30.

“מבירור שערך המבקש בבתי ספר אחרים שמפעילה המשיבה עולה אותה התנהלות בה כלל מורי המשיבה מתייצבים לעבודתם בזמן תפילת הבוקר, אך אינם מקבלים שכר עבור זמן זה”.

לפי עורכי הדין ביטון, “המבקש פנה למשיבה מספר פעמים ותהה מדוע אין הוא מקבל שכר עבור התייצבותו לשעת תפילת השחרית בבוקר, ותשובתם של עובדי המשיבה היתה כי אין הוא זכאי לתשלום עבור שעה זו, שכן כך או כך חובתו כאדם יהודי היא להתפלל בכל בוקר”.

אלא שהתובע טוען כי “מתפלל מדי בוקר בנץ החמה בבית הכנסת הקבוע בו הוא נוהג להתפלל בהתאם לנוסח בו הוא רגיל להתפלל; כי המבקש בעודו מתפלל מרוכז הוא בתפילתו ואין הוא פנוי למשימות מקבילות כגון השגחה על תלמידים וכיו”ב.

“כך או כך”, טוענים עורכי הדין, “אין המשיבה רשאית לחייב את המבקש לקיים את תפילותיו בבית הספר בלא שכר (במאמר מוסגר יצויין כי באופן תיאורטי רשאי המבקש או אחרים מחברי הקבוצה לבחור שלא להתפלל כלל ואין זה מעניינה של המשיבה)”.

הפרקליטים מוסיפים: “רבים מבתי הספר שמפעילה המשיבה הן בתי ספר לבנות אשר מבדיקת המבקש עולה כי אף שם מורות בית הספר אינן מקבלות שכר עבור זמן תפילת השחרית בבוקר וזאת למרות שחובת התפילה אינה מוטלת על המורות”.

מבדיקה שערך התובע בבתי הספר הממלכתי-דתי עלה, כי אף שמתקיימות תפילות בבית הספר בהם נוכחים המורים, הרי שהם מקבלים שכר מלא עבור שהייתם בזמן התפילה בבית הספר.

מבדיקה נוספת שערך התובע עלה, כי אף במוסד המקביל במדויק לחינוך העצמאי – רשת מעיין החינוך התורני-בני יוסף של ש”ס, המפעילה גם היא בתי ספר בציבור החרדי, מקבלים המורים שכר עבור זמן תפילת השחרית בבוקר.