עלתה לארץ לבד מאורוגוואי עם 2 מזוודות | סיפור עליה לארץ מדהים
תדמיינו את עצמכם צריכים לארוז שתי מזוודות ולעבור לגור בסין לכל החיים. נשמע מטורף נכון? דנו הודרובסקי עשתה משהו כזה כשעלתה לארץ לגמרי לבדה. סיפור אישי
לכבוד יום העליה, המצויין בכל שנה לפני פרשת לך-לך, בה אברהם אבינו היה העולה הראשון לארץ ישראל, אתם מוזמנים לקרוא את סיפור העליה המרגש של דנו הודרובסקי, שעלתה לארץ לגמרי לבדה.
מהחיים הטובים באורוגוואי לחיים חדשים בישראל
קוראים לי דנו הודורובסקי, אני בת 24, עולה חדשה מאורוגוואי. נולדתי במשפחה מאוד ציונית ותמיד היה לי את החלום לעלות לארץ.
אורוגוואי היא מדינה ממש קטנה, יש בה רק 10,000 יהודים ורק שני בתי ספר יהודיים. למדתי בהם כל החיים אלו ושם קיבלתי חינוך ציוני, למדתי את השפה העברית ואת המסורת היהודית. מגיל 3 הייתי חלק מתנועת הנוער בית״ר, הייתי חניכה ובהמשך גם מדריכה. התנועה שמה דגש על עלייה לארץ, וברוך ה' הצלחתי להגשים את המטרה.
ב2015 היתה לי את הזכות לבוא לשנה לארץ עם כל השכבה שלי, שם הייתי חלק מתוכנית שנת הכשרה. עשיתי המון קורסים של מנהיגות וטיילתי בכל הארץ עם חברים. כשחזרתי, הייתי בטוחה בהחלטה לעלות לארץ, אבל הקושי להיפרד מהמשפחה והחברים היה ממש גדול, והפחד גדל וגדל. התחלתי ללמוד באוניברסיטה באורוגוואי, למדתי שם תקשורת שנתיים, ואז באמצע החלטתי לעזוב ולעלות לארץ.
העליה לארץ
אני לא יכולה לשכוח את הרגע הזה שסיפרתי להורים שלי שהחלטתי לעלות. בגיל 20 החלטתי את אחת ההחלטות הכי גדולות וחשובות בחיים שלי, ארזתי שתי מזוודות, נפרדתי מכל האנשים שחשובים לי ועליתי על טיסה בלי לדעת מה הולך לקרות.
בגיל 21 מצאתי את עצמי על למטוס, לבד, אבל בטוחה שזאת ההחלטה הכי טובה שהייתי יכולה לעשות. מיליון מחשבות (אם לא יותר) עברו לי בראש, חששות, פחדים, ויותר מכל התחושה שאני לא יודעת איך אני הולכת להרגיש. נלחמתי עם עצמי להגיע למטרה שלי ולהגשים את החלום, עזבתי את המשפחה שלי והחברים שלי בהחלטה של רגע והתחלתי את המסע החדש שלי.
השנה הראשונה הייתה הכי קשה, להתחיל מאפס במדינה שאני לא מכירה, להיות לבד, בלי המשפחה אחרי שעזבתי את איזור הנוחות שלי באורגווואי. את החיים הטובים שהיו לי בדרום אמריקה.
איך מתחילים חיים בישראל?
הגעתי לארץ בפברואר 2018 למדרשת לינדנבאום, למדתי שם חצי שנה ואז עברתי למכון אורה לעוד חצי שנה. למדתי עברית באולפן עציון בירושלים, התחלתי הכל מההתחלה כמו בכיתה א׳. התקופה הזו הייתה החוויה הכי כיפית ומצחיקה. 300 עולים חדשים שחוזרים לבית ספר ומתחילים ללמוד את הצבעים ואת האותיות. עם הזמן התחלתי להיכנס לתרבות הישראלית, אוכל מסורתי, שירים ישראליים, טיולים ברחבי הארץ וחברים חדשים.
ב2019 התחלתי מכינה לעולים חדשים, כי רציתי להמשיך פה בארץ את התואר שעזבתי בדרום אמריקה. העברית הבסיסית הייתה לי, אבל הייתי צריכה ללמוד גם את השפה האקדמית, כדי שתהיה לי נחיתה רכה.
היום אני סטודנטית לתקשורת בשנה ב׳ באוניברסיטת אריאל. היום אני יכולה להגיד שהצלחתי בארץ, שממקום חדש הצלחתי לבנות את עצמי מאפס. הגעתי לארץ עם 2 מזוודות ועכשיו יש לי חיים שלמים, עם אנשים שאני הכי אוהבת, חברים שהם משפחה. אני במקום שאני תמיד חלמתי להיות בו, לומדת בתואר בשפה שאינה שפת האם שלי, ומתקדמת במסע שלי בארץ.
לחיות את החלום
המסע לא נגמר, יש לי עוד המון חלומות ודברים להגשים, וכל יום מחדש אני מודה לה׳ במקום שאני נמצאת בו.
היום, יותר מתמיד, אני מרימה את דגל ישראל לכל העולים החדשים שעזבו את הבית שלהם, והלכו עם האידאלים שלהם! 3 שנים בארץ, וכל יום אני יותר שמחה ובטוחה שהחלטתי טוב.
הלכתי למקום הכי רחוק מהמשפחה, אבל הלכתי להגשים חלום. והיום, אני חייה את החלום שלי. אחרי 24 שנה, אני במקום שתמיד רציתי להיות בו. אני בארץ ישראל. אני מגשימה חלום שעם ישראל חלם 2,000 שנה.
בחרתי בך, בוחרת בך, ואבחר בך תמיד, ישראל!
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו