יותר ממה שחשבתם: כמה מהישראלים לא משתמשים באינטרנט?

במסגרת הסקר החברתי לשנת 2020 רואיינו בביתם או בטלפון 7,249 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-7.5 מיליון איש בגילים אלו בארץ. הנושא המורחב בשנה זו היה ישראל בעידן הדיגיטלי - מיומנויות דיגיטליות, נגישות למידע, קבלת שירותים ברשת, תקשורת, מסחר, שימוש באפליקציות, רשתות חברתיות, קבלת שירותי ממשל ברשת וכן הלאה.

על פי הנתונים, 90% מהישראלים משתמשים באינטרנט. 47% מהישראלים, קרי כ-2.66 מיליון איש, השתמשו באינטרנט לצורך קבלת שירותים ממשרדי ממשלה. כמחצית מהם הם בני 44-20, 32% בני 74-65 ו-14% בני 75 ומעלה.

מהנתונים עולה כי יהודים, אקדמאים ומועסקים משתמשים באינטרנט יותר מאחרים לקבלת שירותי ממשל. מדובר ב-52% מהיהודים ו-22% מהערבים, 65% מהאקדמאים ו-38% מאלו שאינם אקדמאים, 57% מהמועסקים ו-28% מאלו שאינם מועסקים.

בתוך כך, נמצא כי 37% מבני 20 ומעלה, קרי כ-2 מילון איש, נכנסו לאתר של המוסד לביטוח לאומי. מדובר ב-40% מהיהודים ו-23% מהערבים, 45% מבני 44-20, 34% מבני 64-45 ו-20% מבני 65 ומעלה, 42% מהמועסקים ו-27% מאלו שאינם מועסקים.

בנושא הבריאות בדיגיטל, לפי הנתונים 11%, קרי כ-605 אלף איש, נכנסו לאתר של משרד הבריאות. מדובר ב-13% מבני 44-20 ו-4% מבני 65 ומעלה. מתוך אלה שנכנסו לאתרים ממשלתיים באינטרנט, 93% מבני 20 ומעלה שנכנסו לאתר הכנסת דיווחו כי השירותים שקיבלו ענו על הצרכים שלהם, ו-88% מאלו שנכנסו לאתרים של רשות האוכלוסין והגירה ולמשרד המשפטים דיווחו כי השירותים שקיבלו, ענו על הצרכים שלהם. במקום האחרון ממוקם אתר המשטרה, עם 77.6%.

באשר לדרך המועדפת לנהל תקשורת עם משרדי ממשלה, 37% מבני 20 ומעלה מעדיפים לנהל את התקשורת עם משרדי הממשלה פנים אל פנים, 32% באינטרנט, 21% דרך הטלפון ו-7% לא נזקקים לשירות.

עם העלייה בגיל יורד שיעור המעדיפים לנהל תקשורת באמצעות הרשת: 38% בגילאי 44-20 ו-16% בגילאי 65 ומעלה. במקביל, שיעור המעדיפים לנהל תקשורת פנים אל פנים עולה עם הגיל: 33% בגילי 44-20 ו-43% בגילי 65 ומעלה. 67% מבני 20 ומעלה שרמת השליטה שלהם בקריאה בעברית חלשה, קרי כ-385 אלף איש, מעדיפים לנהל את הקשר עם משרדי הממשלה פנים אל פנים. 29% מאלו ששולטים בקריאה ברמה טובה מאוד מעדיפים ערוץ תקשורת זה. 40% מאלו שרמת הקריאה שלהם בעברית טובה מאוד ו-5% מאלו שרמת השליטה שלהם בקריאה חלשה או שאינם יודעים בכלל, מעדיפים לתקשר עם משרדי הממשלה דרך האינטרנט.

האם אנחנו מרגישים בטוחים ברשת?

לפי הנתונים, 49% מרגישים בטוחים למסור מידע אישי באתרי אינטרנט ממשלתיים. מדובר ב-52% מהגברים ו-47% מהנשים, 60% מבני 44-20, 46% מבני 64-45 ו-25% מבני 65 ומעלה. 63% מתושבי תל אביב-יפו מרגישים בטוחים למסור מידע אישי באתרים ממשלתיים, 50% מתושבי באר שבע וראשון לציון ו-37% מתושבי ירושלים הערביים - לעומת 46% מהיהודים בעיר. מאידך, 31% לא מרגישים בטוחים למסור מידע אישי, והיתר לא משתמשים באינטרנט או לא ידעו להשיב.

באשר למיומנות בשימוש בשירותי משרדי ממשלה מקוונים, עולה 66% מהיהודים החילונים ו-37% מהחרדים מיומנים בשימוש בשירותי ממשלה מקוונים. נמצא שוני בין התושבים בערים השונות. 64% מתושבי באר שבע, 61% מתושבי תל אביב-יפו ו 58% מתושבי ראשון לציון מיומנים בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות באינטרנט במשרדי ממשלה. בני ברק נמצאת בתחתית הרשימה של הערים הגדולות, המונות 200,000 תושבים ויותר, עם 37%. כאמור, הממוצע הארצי עומד על 54%.

47% מבני 20 ומעלה סבורים כי השימוש בשירותי הממשלה באינטרנט פשוט וברור. מבין אלה שהשתמשו באינטרנט לקבלת שירותי הממשלה, 69% סבורים כי השימוש בשירותי הממשלה המקוונים פשוט וברור. מתוך אלו שלא נכנסו לאתרים של משרדי ממשלה באינטרנט, שהם 48% מהאוכלוסייה, ל-23% אין הכשרה מתאימה או שאינם יודעים איך להיכנס לאתרים. 65% ענו כי לא נכנסו לאתרים אלו מכיוון שאינם צריכים להשתמש, 6% ענו כי השירותים אינם עונים על הצרכים שלהם ול-4% אין גישה לאינטרנט. לשליש (33%) מהערבים ול-20% מהיהודים שלא נכנסו לאתרים ממשלתיים אין הכשרה מתאימה. השירותים אינם עונים על הצרכים של 8% מהערבים ושל 5% מהיהודים.

הסקר החברתי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה מאז 2002. הסקר מספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל ועל רווחתה בנושאים: דיור, רכב, בריאות, השכלה, שימוש באינטרנט, תעסוקה, נופש, קשר עם בני משפחה וחברים, פעילות התנדבותית, מצב כלכלי, תפיסות, עמדות, שביעות רצון ואמון.

תגובת הביטוח הלאומי: "בתקופת הקורונה, הביטוח הלאומי הבין את גודל השעה והשקיע משאבים אדירים באמצעים המקוונים לטובת השירות, בין היתר, באתר הביטוח הלאומי. מדובר בהקמת צ’אט אנושי, מידעים שוטפים בפייסבוק, טלגרם ועוד. העובדה שלמעלה מ-82% העידו כי צרכיהם נענו במסגרת השירות המקוון, רק מדגישה אצלנו את הצורך להמשיך ולשפר את האמצעים הדיגיטליים, כדי לקבל את הזכויות הסוציאליות של האזרחים בקליק".