מה מנחם הורוביץ רוצה מהחיים שלנו?

שווה לבדוק מה הסיפור של מנחם הורוביץ ופינתו המוזרה, "שווה בדיקה", שמשודרת מדי ערב ב"תוכנית חיסכון", דקות לפני כותרות המהדורה המרכזית.

כי אם נתעמק ב"שווה בדיקה", אז נבין שבעצם הכל שווה בדיקה לטעמו של הורוביץ. טרנד בר־מצוות ברחובות ירושלים העתיקה או מכשירי MRI שנכנסו לשימוש בבי"ח כלשהו, בדיקת שווי לחפצים בבוידעם, איך מכינים נתח בשר עסיסי ואיך הופכים פיתה לדיאטטית, איפה משיגים ספות ב־40 אלף שקלים, מה עושים עם בולענים, היכן רוכשים מקררים מתקדמים, ומה מתרחש במכירה פומבית של פרים. את הכל ועוד הורוביץ יצא לבדוק, ולרוב חזר ללא מסקנות.

חמש הדקות היומיות הללו הן הדקות הכי לא ברורות בטלוויזיה. מה הוא רוצה מאיתנו? למה הוא לא שואל שאלות נכונות? מדוע בדיקת המוצרים משנית לקבלת האינפורמציה עליהם מסמנכ"לי מכירות ומנהלי שיווק וסחר, שמקבלים במה חופשית להציג את מרכולתם?
לעיתים לוקח איתו הורוביץ שותפים למסעותיו. אשתו תחיה, רפי גינת, שאול בן אדרת ואחרים. אתמול יצאו הורוביץ וגינת לבדוק את "המעדניות הכי מיוחדות". זה היה סיבוב טעימות, מגפילטע פיש ועד חריימה. כמה עלה התענוג? לא ידוע. מחירים לא הוזכרו, אם כי השף אבי ביטון טען ש"מעדנייה היא סוג של מותרות".

ייתכן כי הבדיקה של הורוביץ וגינת היתה מחופפת. מתוך ארבע מעדניות שהוצגו, הם ביקרו וטעמו רק בשתיים. השתיים האחרות קיבלו מקום מכובד בכתבה, והשפים שמפעילים אותן הסבירו למצלמה על היתרון בקנייה במעדנייה.

וכשהכל נגמר לא הבנתי מה שווה ומי יקר, ואם הורוביץ ממליץ לקנות שם. כי מה שבאמת "שווה בדיקה" זה מי הם אותם בתי העסק והמוצרים שמשתלבים בכתבות של הורוביץ, ולמה דווקא הם ולא אחרים? ואיך זה שהפינה של הורוביץ כבר שנים על המסך, ערב אחרי ערב, ואף אחד לא בודק מה הטעם בפינה הזאת? זה הכי שווה בדיקה.