חברת "אסטרהזניקה" הודיעה אתמול (שני) כי הצליחה לפתח זריקה שתשמש גם כחיסון לקורונה עבור אנשים עם דיכוי חיסוני וגם כתרופה עבור אנשים שנדבקו במחלה במצב קל עד בינוני. הטיפול החדש כולל שילוב של שני נוגדנים הניתנים בזריקה לתוך השריר בפעם אחת.

במחקר השתתפו כ-1,700 חולים מארצות הברית, גרמניה, הונגריה, מקסיקו ואנגליה שנדבקו בנגיף ופיתחו תסמינים של מחלה קלה עד בינונית. על פי הממצאים, חולים שקיבלו את התרופה "אבושילד" בפרק זמן של עד חמישה ימים מרגע הופעת התסמינים היו בסיכון נמוך ב-67% לפתח מחלה חמורה או מוות כתוצאה מהנגיף.

חולים שקיבלו את התרופה תוך שבוע מרגע הופעת התסמינים היו בסיכון נמוך ב-50% למחלה קשה או תמותה בהשוואה לחולים שקיבלו תרופת דמה (פלסבו). 90% ממשתתפי המחקר היו מאוכלוסיה בסיכון גבוה כולל כאלו שסובלים ממחלות רקע. החברה תגיש את הממצאים לאישור מהיר של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

הטיפול הזה מצטרף לשני טיפולים קיימים כיום עבור חולים – "רג'נרון" שניתנת בעירוי ולתרופה ו"מולנופיראוויר" של חברת מרק. בחודש שעבר פורסם מחקר על אותה הזריקה בדיוק עבור אנשים עם דיכוי של מערכת החיסון. על פי ממצאי המחקר, הטיפול – שמשמש גם כחיסון –  הצליח להפחית ב-77% את תסמינים של נגיף הקורונה ולא נרשם אף מקרה אחד של תחלואה קשה או מוות. הטיפול נותן הגנה מפני הדבקה לתקופה של תשעה חודשים עד שנה.

בעוד שרוב החיסונים בעולם מבוססים על הפעלה של המערכת החיסונית של הגוף שמסוגלת לייצר נוגדנים ותאים שיילחמו בנגיף הקורונה, הטיפול החדש שנקרא "אבושילד" פועל באופן שונה. הוא מורכב מנוגדנים שניתנים בזריקה ונמצאים במערכת הדם במשך מספר חודשים. הטכנולוגיה של החיסון אינה חדשה והיא דומה לטכנולוגיה בה משתמשים לחיסון בפגים, אך זו הפעם הראשונה שבה מפותח חיסון שכזה נגד נגיף הקורונה.

התרופה Molnupiravir שפותחה נגד קורונה (צילום: ap)
התרופה Molnupiravir שפותחה נגד קורונה | צילום: ap

אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בקורונה באופן קשה. ישנם גורמים מגוונים לדיכוי חיסוני: גיל מבוגר, מחלות כרוניות כמו מחלות כליה, מחלות המטולוגיות, סוכרת והשמנת יתר, ועד למקרים שבהם מטופלים נוטלים תרופות מדכאות חיסון בשל מחלות אוטו-אימוניות כמו חולי סרטן, חולי איידס, מושתלי איברים וכדומה.

מחקרים רבים שפורסמו בחודשים האחרונים הוכיחו שיעילות החיסונים עבור אוכלוסיות מדוכאות חיסון היא מוגבלת, מכיוון שהיכולת של הגוף לפתח נוגדנים אינה גבוהה. כך למשל רק 35% ממושתלי הכליה, 31% ממושתלי הלב ו-47% ממושתלי הכבד שקיבלו מנה שניה של חיסוני הקורונה של פייזר אכן הצליחו לפתח נוגדנים.