''לא התחסנתי, ואז הונשמתי והורדמתי; מזמין את הסרבנים לעימות'' - עדותו של מאיר בן ה-49 שחלה  

הטקסט שכתב מאיר דיין מבית החולים:
היי, שמי מאיר דיין, בן 49. החלטתי לא להתחסן מתוך דאגה מתופעות הלוואי שפורסמו בכלי התקשרות ובכל המדיות. כאזרח מן השורה גם אני התבלבלתי מעומס הדיעות והאינפורמציה שפורסמו ע״י בעלי אינטרסים למינהם.. חשוב לציין כי למרות שהחלטתי לא להתחסן לא גררתי אף אחד איתי ולא שכנעתי בעד ונגד ואכן משפחתי בחרה ללכת להתחסן, ובדיעבד אני כל כך שמח שעשו זאת.

ואז חטפתי את הקורונה. ביום העשירי למחלה מצבי החמיר ואני ומשפחתי מקבלים החלטה לפנות אותי לבית חולים איכילוב. זה היה הלם עבורי ושאלתי את עצמי איך זה קרה לי. בשלב זה ירד לי האסימון והבנתי שהסתבכתי וזה לא הולך להיות קל כמו שדאגו מומחי הסרבנים להוכיח את נאורותם על חשבון חיי אדם. בשלב הזה כל כך כעסתי על עצמי, על מה שעוללתי למשפחתי שנאלצה לקבל בכניעה את המצב אליו נקלעתי בגלל סרובי להתחסן..

תוך 48 שעות מרגע אשפוזי חלה הדרדרות מהירה במצבי עד רמה של איבוד הכרה. הורדמתי והונשמתי במשך שמונה ימים. אחרי אשפוז של שלושה שבועות בטיפול נמרץ, כשאני מטלטל בין חיים למוות, יצאתי מכלל סכנה ואני חי אבל הדרך להחלמה עוד ארוכה מאוד..

בימים אלו אני עורך בדיקות מסיביות בבית החולים איכילוב על מנת לרפא את גופי בנזקים שהנגיף הותיר לי. זה כולל ניתוחים, שיקום ריאות אינטנסיבי ועוד שלל פרוצדרות רפואיות, בקיצור כייף גדול!

עכשיו תרשו לי לפנות לכל הסרבנים, הוגי דיעות למינהם וכאלה שידם קלה על המקלדת ותרשו לי להזמין אתכם להתעמת איתי: מאיר דיין, עובדה קיימת לנזקי מחלת הקורונה ושיצא מזה בנס! ישנה משוואה אחת והיא: מי שמתחסן נושם ומי שלא מתחסן לא נושם!

בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה רבה לכל הצוות הרפואי בבית החולים איכילוב, לכל הרופאים אחיות סניטרים וכל העוסקים בהצלת חיי אדם.
מאיר.