סקר | רוב הציבור בישראל: להעניש את סרבני החיסונים  

"ביביסטים" "רלבי"ם" "תומכי טרור" "סמולנים" "חרדים" "מתנחבלים" ועכשיו הבון טון חוצה המגזרים... "מתנגדי-חיסונים" "אשכנזים פריבלגיים" "מרוקאים אכלולי-שתולי"

לא משנה היכן אתה בקבוצה הנ"ל, גם אתה בוודאי הרגשת באי נוחות כאשר תייגו אותך ישר כמשתייך לאחד המחנות המוזכרים לעיל.

כל מילת ביקורת שלך או כל ניסיון דיון לגיטימי, או אפילו הבעת דעה, ישר היסו, השתיקו וקיטלגו אותך כשייך לאותה קבוצה אמורפית שעברה דמוניזציה ע"י בעל עניין כזה או אחר.

ולכן, ליכודניק שהעלה מילת ביקורת, יתוייג כ"סמולן" "רל"ב" איש הגון שציין לשבח מעשים של ביבי, ישר קוטלג "חבר כת הביביסטים"

אדם, אפילו שאינו מזרחי, שיבקר את פעולות מפא"י בעבר כנגד האוכלוסייה המזרחית או אפילו יצביע על הפערים כיום, יתוייג מיד "אכלולי-שתולי"

כמובן שישנם רבים שמתעלים מעל לכך ויודעים לנהל שיח ראוי ושומרים על ראש פתוח בדיון על סוגיות מסוימות, גם אם נקודות מסויימות בדיון אינן עולות עם השקפתם.

והנה היום, מיליוני אזרחים נכנסים להגדרה של אנשים שיש להפלותם, להסית נגדם, למרר את חייהם, אפילו אם התחסנו פעמיים נגד קורונה ועכשיו הם מהססים, אפילו אם החלימו ועכשיו מהססים.

ההתפכחות מגיעה לאט לאט, שהשלטון בעצם משחק בנו.
הקורונה פשוט האיצה תהליכים איטיים למהירות שיא.
עוד שבט ועוד שבט יאבד אמון.
הממסד יהפוך לאלים הרבה יותר (ראו אוסטרליה).
אנשים יפסיקו לציית לחוקים הקיימים.
התו הירוק יתחיל לכלול עוד תחומים.
התפרקות כלכלית. אנשים יעזבו (אם יוכלו לעזוב).

כיום, על פי הנתונים, 34 אחוזים מחוסנים בבוסטר, מבין אלו אשר בגיל חיסון.

לכן גם במדגם המייצג הזה הילדים לא נשאלו, אז הנתון של 34 אחוזים אליו המגיב המקורי התייחס הוא נכון, אמת, עדיין אין לזה קשר לסקר עצמו ולטענה שלו כאילו אנשים הצביעו נגד האינטרסים שלהם, כי עדיין יש מחוסנים פעמיים שהתו הירוק שלהם עדיין בתוקף ולא הגיע זמנם להתחסן בבוסטר.

עדיין, עושה רושם שהסקר מוטה בחדות לגביע נרטיב אחד על פי הנתונים בהתחשב שיש בערך כ2 מיליון(הערכה מאוד שמרנית) ללא תו ירוק(גם כאן, בלי להכניס את הילדים).

תנועה זאת, קיימת עד היום, בדמות.. הורות מתוכננת, ארגון ההפלות הגדול בארה"ב (הזוכה לתמיכה פדרלית) שהוקם ע"י מרגרט סינגר, שהייתה גזענית עמוקה ותומכת מוצהרת בתנועה, וראתה בהפלות אמצעי לנפות את השחורים.

וזאת דוגמה אחת ל"מדע" שמעוות על מנת לקדם מטרות פוליטיות חשוכות.

והנה דוגמה נוספת. מדעי המגדר.
בארצות הברית שאתה מהלל כל כך, רופאים עלולים לאבד את משרותיהם באם יכנו גבר שמתחפש לאשה, "גבר", וגרוע מכך, עליהם לטפל באותה "האשה" לא על המין הביולוגי שלה, אלא על פי "המגדר" המומצא שלה.
או כן, בלא מעט פקולוטות "למדע" הרפואה בארה"ב (ובקרוב בארץ) חל איסור מוחלט להודות שאכן יש "גברים" ו"נשים".

ועוד אחת: תרופת האיורמקטין שזוכה לתמיכה או סלידה, בהתאם למחנה הפוליטי לו אתה שייך, ללא קשר ליכולתה האמיתית.

ועוד אחד: יעילות המסכות. בהתאם לשבוע, הממסד האמריקאי קבע ש: א. מסכות מסוכנות ולא מונעות הדבקה, ב. מצוינות ויש להשתמש בהם גם בבית, ג. חובה ללבוש שתיים או שלוש. ("כי זה הגיוני").

המדע, שלו אתה סוגד, למעט מקרים בודדים, לעולם היה שבוי של הפוליטיקה שמימנה אותו.
הקורונה רק מבליטה את העובדה הזאת ביתר שאת.

עיקורים בכפייה של אנשים הלוקים בנפשם היו פרקטיקה מקובלת מאוד "בארצם של החופשיים" ארה"ב ומדינות נאורות אחרות.

73 מהאזרחים מייצגים את הרוב שלא מקבל את הטענה על "סוף הדמוקרטיה"
אלו אנשים שמבינים שהקורונה זה מחלה של פעם במאה שנה שמחייב צעדים שהוכיחו את עצמם לאורך ההיסטוריה במיגןר של מגיפות מדבקות.

בדמוקרטיה, בניגוד לאמונה העממית הרווחת של "הרוב קובע", הרוב לא קובע, אם מחר יערך משאל עם או אפילו הצבעה בכנסת ובו 51 אחוזים יהיו בעד לאסור על שימוש בשמות משפחה אשכנזיים, לא יהיה לרוב כזה שום משמעות והחוק אמור להיזרק לפח על ידי שאר המוסדות הדמוקרטיים.

דמוקרטיה אמיתית, נשענת על הרבה יותר מזכות קיום הצבעה ועל העברת חוקים ברוב מסויים.

אז אמת, זכות הרוב לא לקבל דעה מסויימת, חובת המדינה להפעיל את החסמים של הדמוקרטיה הליברלית הקלאסית, זו ששמה לעצמה בלמים ואיזונים כגון הגנה על חירויות הפרט.

דוגמאות:
הזכות לחיים: יש מדינות דמוקרטיות לא מעטות שבהן יש עונש מוות. אני מניח שאתה לא תגדיר את ארה"ב כלא דמוקרטית בגלל שמפעילים שם עונש מוות. הפגיעה בזכות לחיים קיצונית מאוד במקרה זה

הזכות לאוטונומיה על הגוף: בהרבה מדינות יש אשפוז פסיאטרי כפוי לבן אדם שמסוכן לעמצו או לסביבתו. בישראל מותר לאשפז במאסר חולה שחפת שמסרב לקבל טיפול.

חופש תנועה: אין מדינה בעולם שיאפשר לנהג לממש את חופש התנועה שלו בנסיעה נגד כיוון התנועה. מגבילים את חופש התנועה של אזרחים בבסיסים צבאיים.

הדוגמאות הן רבות.

המדינה רשאית ואף חייבת לפגוע בצורה מידתית בזכויות לצורך תיקון החברה. בפרקי אבות כתוב: הוי מתפלל לשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.

במדינה דמוקרטית ככל שהזכות בסיסית יותר המצב שבו מצמצמים או מבטלים את הזכות צריך להיות מצומצם ככל האפשר והפגיעה בזכות צריכה להיות מידתית לנזק שהוא מנסה למנוע. לדוגמה זה כמובן אסור להוציא להורג מי שעובר באור אדום. אבל מותר להטיל על אותו אדם קנס.

בין יתר, תפקידי המדינה לאזן בין זכויות כאשר יש מצב של התנגשות בין זכויות. לא ניתן לממש את מלוא הזכויות של כל הצדדים בו זמנית

בכל המצבים שבהם מתנגדי החיסון רואים פגיעה בזכות שלהם, יש תמיד של קבוצה אחרת עם זכויות משלה שמתנגש בו.

לדוגמה, במקרה של תו הירוק הזכות של לא מתחסן להיכנס למופע בלי בדיקה מתנגש עם הזכות של מחוסן להביא את הילד הקטן שלו (שלא יכול להתחסן) לאותו מופע. המחוסן לא רוצה שהילד שלו יחלה (והוא מוכן לבצע בדיקה לילד שלו). כל צד רוצה לממש במלואו את הזכות שלו.

אין שום ספק שזה מחייב איזון בין זכויות.
האיזון שהמדינה הגיעה אליו במצב הזה הוא לחייב את כל מי שלא מחוסן בבדיקה. מצד אחד לא קובעים שלא מחוסן לא יוכל להיכנס בשום תנאי (פגיעה של 100 אחוז בזכות של הלא מחוסן) וגם לא מבטיחים ב100 אחוז את הזכות של המחוסן לבריאות (מכיוון שיש סיכוי להדבקות של לא מחוסן בעקבות שימוש בבדיקת אנטיגן שלא מדויקות במיוחד).

מצאו כאן איזון בין זכויות.
האם יש איזונים אחרים- בוודאי
האם יש איזונים טובים יותר - יכול להיות
אבל הסמכות והאחריות להחליט היא של הממשלה.

אם לדעתך האיזון המוצע לא טוב, זכותך להנתנגד בדרכים דמוקרטיות נגד האיזון.
אבל לא לגיטימי להגיד שלממשלה אין סמכות לקבוע את האיזון

כולם מחוייבים בבדיקות קורונה בכניסה למקומות סגורים בעלי סיכון גבוה להדבקה, הבדיקות יוצעו חינם לכל דורש על מנת למנוע ממחוסנים שפג תוקף ההגנה שלהם להכנס ללא הפרעה ולהדביק אחרים, דבר שהוכח בוודאות שאכן קורה, ככה הופתענו בגל הנוכחי.

יינתנו מכרזים למפעילים מורשים לביצוע בדיקות אנטיגן מהירות ובדיקות לכל דורש, בחינם, גם אם אין אמינות של 100 אחוזים בבדיקות, גם בחיסונים אין, לכן יש לפעול לבדיקות נרחבות ככל האפשר בקרב האוכלוסייה, מחוסנת או לא מחוסנת.

תבוצע הסברה חיובית ממוקדת למתן חיסונים לקבוצות החיסון, קופות החולים יפנו בדיסקרטיות לאלו שעל פי נתוניהם הם בקבוצת סיכון מוגברת ועל אוכלוסייה זו תבוצע עבודת הסברה ממוקדת, בנועם.

מחוסנים יזכו בהקלות מסויימות בדמי הבריאות או הטבה מקבילה אחרת, אופציה נוספת\אחרת, חברות מובילות במשק יעניקו הנחות\הטבות\מבצעים למחוסנים בשיתוף הממשלה, מעל שום איש לא ירחף איום בסנקציה כזו או אחרת

במקום להסית נגד הלא מחוסנים, יש לאמץ גישה חיובית ומסבירת פנים.

על מנת לבסס אמון בין האזרחים לממשלה, יש לחשוף לציבור את הסכמי הקורונה וההסכם מול פייזר, כמו כן להסיר את כל החיסיון על דיוני הקורונה.

על מדינת ישראל לפעול ולהביא חיסונים ממגוון חברות אחרות שנבדקו ברחבי העולם, לא רק חיסוני mRNA

על המדינה להפנות משאבים משמעותיים על מנת להילחם בכל הגורמים למחלות הרקע הקשות, שאלו אשר חולים בהם "חוטפים" את הקורונה הכי קשה.

משקל יתר, מחלות לחץ דם, מעשנים וכולי, טרם בוצע שום מאמץ הסברתי או בריאותי בפועל לגבי מניעה וקיום אורח חיים בריא, בדגש על תזונה, מעקב אחר ויטמנים ומדדים אחרים, פעילות גופנית ועוד פעולות פשוטות אשר יכולים להוריד משמעותית את הסיכון הידבקות בנגיף הקורונה(גם כאן, יש לבצע פילוח ממוקד של בעלי הסיכון המוגבר ולפעול מולם בצורה ממוקדת)

כמובן שאלו רק רעיונות בשליפה ואפשר לדון עליהם ולכל אחד יש עלות כזו או אחרת.

ומעל הכל, יש להפסיק את הניסיון להשתיק כל ביקורת, כל היסוס, כל טענה ולנסות להציג אותה כלא רלוונטית, הרצון למנוע מהציבור הרחב לקבל מידע שעלול לגרום לו לפקפק ביעילות החיסון ובבטיחותו ברורה ומובנת, יחד עם זאת, ניסיונות מגושמים מדי, ובייחוד ניסיונות שקופים מדי המנסים להציג את החיסון כבטוח ב100 האחוזים, דווקא גורמים לחלק לא מבוטל בציבור לפקפק בכלל בנחיצותת ויעילות החיסון, והוא יעיל ומציל חיים במקרים לא מעטים.

נחשולי התעמולה המתוזמרים והמתקפה חסרת הרסן המגיעה גלים גלים בשילוב תופעות לוואי רבות מדווחות, גם אם לא משמעותיות ועדיין כאלו שהסיכון מהם לא עולה על הסיכון מקורונה, גורם לאנשים רבים אנטי ולחלק לא קטן מהם אף לקבל כל פייק ניוז מסוכן בעקבות זאת ולהאמין בשקרים שמסכנים את חייהם.

כאשר אני מתייחס ללא מחוסן בתגובה שלי אני כולל בזה: אחד שלא קיבל אף מנת חיסון, אחד שחוסן פעמיים ועברו מעל 5 חודשים מחיסון השני ומחלימים שמשרד הבריאות מחייב לקבל מנת חיסון נוספת.

בדיקות לכולם:
1. אני מבין את הצעתך ורוצה להעלות זויות מוסימת
2. להבנתי, אתה מתייחס לשתי נקודות: הבדיקה רק של לא מחוסן נראית כאפליה נגד לא מחוסן. ענין נוסף, התשלום.
א. לדעתי הבידקה לא נועדה להפלות את הלא מחוסן אלא נובע מניהול סיכונים גרידא.
ב. כאשר מעריכים את הסיכון של מחוסן בשלוש מנות העובדות בשטח מוכיחות שההדבקה של מחוסנים בשלוש מנות לעומת לא מחוסנים קטן בהרבה (למעט מחילימים). בפירוש, מחוסן יכול להידבק (החיסון לא תעודת ביטוח של 100%). אבל היסכון להידבקות נמוך.
ג. כאשר מעריכים את הסיכון של לא מחוסן להידבק העובדות בשטח מוכחיות שהסיכון שלו להידבקות גבוה יותר מאשר מחוסן.
ד. יש צורך לאזן את הסיכונים בין שני האנשים כך שנקטין את הסיכון של שניהם. אצל המחוסן הסיכון שלו ירד בגלל החיסון עצמו (הסיכון בפירוש לא נעלם). אצל הלא מחוסן הדרך להביא לרמת סיכון דומה למחוסן - ע"י בדיקה. הבדיקה אומרת בנקודת הזמן הנוכחי - הסיכון של הלא מחוסן ירד הרבה (הרי הוא יצא שלילי). גם כאן הסיכון לא נעלם מכיון שיש חוסר דיוק של הבדיקה המהירה.
ה. בסה"כ בהיבט של ניהול סיכונים, הגיעו כאן לאיזון בין מחובן ללא מחוסן (ע"י בדיקה) והביאו את שניהם פחו או יותר לאותו רמת סיכון להידבקות. במקרה של שניהם, הסיכון בפירוש לא נעלם.
ו. כאן אנחנו מגיעים לעניין התשלום: בכמויות של עשרות מליונים של בדיקות מהירות העלות הכוללת לא זולה במיוחד (לדעתי זה יגיע למאות מליונים של שקלים). לגבי המחוסן, בניהול הסיכונים שהבאתי למעלה, האם הסיכון מצדיק את העלות? אני לא חושב שזה מוצדק. לגבי הלא מחוסן, אני לחלוטין מבין את התסכול בצורך לשלם "להוכיח כל יומיים שאני בריא". מצד שני מבחינת המדינה, היא מציעה חלופה (בדמות חיסון) חינם אין כסף ומבחינתה למה היא צריכה להוציא כסף על חלופה יקרה יותר. לדעתי, כאן ניתן למצוא פשרה בדמות הסדר של X בדיקות חינם בחודש ללא מחוסן (שמעבר למכסה הזאת הלא מחוסן ישלם).
ז. בכל מקרה, באירועים בעלי סיכון לגבוה, צריך להקפיד הקפדה מדוקדקת ביותר על מסיכות. במיוחד, בחללים סגורים, בחורף, במצבים של צפיפות גבוהה, שירה, תפילה וכדומה. המסכות במצב הזה הם אמצעי יעיל מאוד להוריד עוד יותר את הסיכון. הנקודה הזאת חלה על מחוסנים ולא מחוסנים כאחד. במחינתי אין שום הבדל ביניהם.

עידוד התחסנות:
אני לחלוטין מסכים שהשיטה שבה מנסים לעודד חיסונים פגומה מהיסוד. ההסברה חייבת להיות ממקודת באוכלוסיות שעדיין לא התחסנו. כל קבוצה לפי מאפייניה. במאמץ הזה אין שום שיתוף פעולה שהוא פסול. מדובר כאן על המגזר הערבי, מודבר על הפריפריה וכן כל קבוצה לפי מאפייניה ולפי הנקודות שיכולות לעודד אצלה את החיסון. במאמץ הזה מוטב להיות 100% חכם ו-0% צודק.

גישה מסבירת פנים:
אני תמיד בעד גישה מסבירת פנים. אני תמיד שמח לקיים דיון ענייני ומכבד.גם עם מי שדעתו שונה לחולטין משלי.
אבל יש לי קו אדום בעניין זה: אני חסיד גדול של הפסיקה של השופט וונדל הולמס (בית המשפט העליון בארה"ב) שבפסק דין מפורסם אמר שחופש הביטוי לא מגן על מי שצועק "אש" לשווא בתיאטרון עמוס. הפצת פייק ניוז בעיני נופל בדיוק בקטגוריה של סכנה ברורה ומיידית לרוע משמעותי (כדברי השופט)
אני לא מוכן לקבל טענות כגון ייחוס "רצח" או "הרג" לחיסון, כינוי של החיסונים כנסיוני או החיסונים כניסוי. טענות מסוג זה מופרכות מבחינה עובדתית ומדעית. אני תמיד מוכן להיכנס לדיון עניני אם כל טענה שמבוססת על מקורות מוסמכים ואמינים.

"סנקציוות" נגד מחוסנים:
בענין הזה אני חושב שמערבבים יותר מדי דברים ביחד. אני אנסה לפרט.
1. שירותים רפואיים: אין למנוע שירותים רפואיים מאף בן אדם. נקודה.
א. יש לפעול לפי חוק זכויות החולה ולאפשר מלווה אחד לכל מטופל. המאושפז עובר בדיקת קורונה בעת אישפוזו. המלווה צריך גם הוא לעבור בדיקת קורונה מהירה בכל כניסה לבית חולים. במקרה זה לא הייתי מבדיל בין מחוסן ללא מחוסן בגלל הסיכון המוגבר של בית החולים.
ב. מצד שני, ביקורים של מבקרים רבים אצל מאושפזים מסוכנת מבחינה רפואית במיוחד שבמחלקה רגילה יוכל להיות מאושפז עם גורם סיכון שיידבק ממבקר. בעת הזאת, יש להגביל ביותר ביקור במחלקות האישפוז. תנאי מחייב לכניסה לבית החולים בכלל ולמחלקת אישפוז:בפרט, הקפדה יתרה על מסיכות (מחוסנים ולא מחוסנים כאחד).
ג. כניסה לטיפולים לא דחופים: תידרש בדיקת מהירה מכל מטופל (מחוסן ולא מחוסן כאחד) כתוצאה מסיכון מוגבר של הימצאות חולים בסיכון בסביבה.
2. מקומות עבודה.
א. בנקודה הזאת אני מניח שלא תסכים איתי (זכותך המלאה).
ב.אני הבעתי את דעתי לגבי מקומות עבודה לא מעט פעמים. עיקרו של דבר, לבעל העסק יש את הסמכות לקבוע את תנאי העבודה בעסק שלו כל עוד הוא מקיים את חובתו החוקית (כגון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה). אם בעל העסק סבור שלצורך התפעול התקין של מקום העבודה הוא לא רוצה להסתכן בהשבתת העבודה עקב תחלואה ובידודים, זכותו המלאה לדרוש תנאים של תו ירוק. בענין זה יש גם פסיקה של בית הדין לעבודה שמגבה את זה (בענין גננת בצור יגאל לא מחוסנת שסירבה להיבדק).
ג. בנושא של מקומות עבודה שעובדים עם אוכלוסיה לא מחוסנת (כגון בתי ספר וגני ילדים), דעתי שצריך לחייב תו ירוק ולא לסכן ילדים בהדבקה המונית בקורונה.
3. שירותי מסחר
א. לגבי מקומות שהממשלה קבעה תפעול לפי תו ירוק – ראה לעיל לגבי הבדיקות
ב. לגבי מקומות שהממשלה קבעה תפעול לפי תו סגול – חובה על מחוסנים ולא מחוסנים לפעול לפי ההנחיות במיוחד הקפדה על מסיכות במיוחד בחללים סגורים
ג. לגבי חניות מזון וכדומה, חובה להקפיד את מסכות וריחוק חברתי (חל על מחוסנים ולא מחוסנים כאחד). כמובן אין למנוע כניסה של לא מחוסן אפילו ללא בדיקה.
4. "סנקציות" כלכליות (כגון דמי אבטלה וכו')
לטעמי ההצעות הללו הן בזבוז זמן ואנרגיה ואינן מועילות כלל. אני שולל סנקציות מהסוג הזה

שקיפות בדיונים
אני מסכים לחלוטין. יש לפתוח את דיוני ועדות החיסונים של משרד הבריאות בדומה לשידור של הועדה המייעצת של ה-FDA ששודרה בשידור ישיר ביוטוב. צפיתי בהנאה מרובה בדיון הזה (עד כמעט כניסת שבת) והתרשמתי מאוד. לגבי דיוני קבינט הקורונה – חלק מהדיונים יכולים להיות פתוחים אבל יש נושאים שלא יכולים לשדר באופן פומבי (כגון הפעלת יחידות צבאיות, דיונים על קשרים עם מדינות שאין איתם יחסים רשמיים וכדומה). לדעתי אפשר לשפר את השקיפות בעניין קבינט הקורונה אבל אני לא רואה אפשרות של פתיחה מוחלטת של הדיון בשידור ישיר. רעיון אפשרי הוא פרסום של הפרוטוקול של הדיונים לאחר הישיבות למעט נושאים רגישים הקשורים לנושא צבא ויחסי חוץ
לגבי הפרסום של ההסכמים עם פייזר. אני לא בטוח שזה אפשרי והגיוני לחשוף את הפרטים העיסקיים (כגון המחיר ששולם עבור החיסון). הדבר יכול לפגוע עיסקת בפייזר (למה חייבו את ישראל מחיר X ומדינה אחרת במחיר Y). אני לא רואה אופציה פרקטית לפרסם חוזה עיסקי. ניתן אולי לשקול פרסום חלקים מהחוזה הקשורים לנושאים כמו בלעדיות.
יש גם מקום לשקול הקמת אתר דיווח כמו ה-VAERS בארה"ב (שמאפשר לכל אחד לדווח על תופעות שקרו בסמוך לחיסון) בכפוף לכמה תנאים:
1. הבנה מוחלטת שמהערכת היא מערכת דיווח בלבד.
2. הנתונים במאגר כשלעצמם אינם מוכיחים שום קשר לחיסון.
3. המערכת איננה יכולה לשמש לכלי לניתוח סטטיסטי של תופעות לוואי של חיסונים
4. הקצאת משאבים למשרד הבריאות שיאפשר בדיקת של הדיווחים והצלבת מידע (אחרת המערכת חסר תועלת ממשית)
אני חושש שבגלל שסעיף האחרון אין היתכנות ממשית למערכת הזאת.

מגוון סוגי חיסונים
המדינה כבר התחילה להגדיל את המלאי של חיסוני אסטרהזניקה בנוסף לחיסוני פייזר ומדרנה (שניהם MRNA). לגבי חיסונים נוספים, חיסונים באיכות פחות טובה כגון החיסון הרוסי או הסיני לא הייתי אפילו שוקל להביא (שלא לדבר על החיסון האירני...). גם בנושא זה, זה תלוי בזמינות, במחיר וביכולת הלוגיסטית של החברה לספק בעיתות חירום. דרך אגב, זה לטעמי אחת הסיבות שהלכו עם פייזר ולא מודרנה (פייזר פשוט יותר גדולה ומבוססת).

טיפול במחלות רקע
הנושא הזה תמיד חשוב. אבל השיפור בענין זה יהיה רק בטווח הבינוני והארוך. ההשפעה שלו בשנים הקרובות תהיה נמוכה. עד אז אנחנו כולנו מתפללים שהקורונה תהיה מאחורינו.

השתקת ביקורת
ראה מה כתבתי בנושא של "גישה מסבירת פנים". הקו האדום שלי זה הפצת פייק מוכח וברור, העלאת טענות ללא כל ביסוס על מקורות מוסמכים.
אנסה להמחיש בדוגמאות מה כוונתיי במקורות מוסמכים: אם הסימוכין של הטענה זהו רופא שטוען שהקורונה נועד להשתיל שבבים של G5, בעיני המקור לא מוסמך גם אם הוא סיים בית ספר לרפואה או אם מביאים מחקר רפואי המפורסם ע"י בעל תואר במחשבים, זה בעיני מקור לא מוסמך. גם אם יבססו טענה על פי מחקר שלי (לא ערכתי מחקר בחיי וגם אין לי שום השכלה רפואית), המקור לא יהיה אמין באותה מידה

פרסום "תעמולה"
יש למצוא את האיזון בין פרסום מידע חשוב ורלוונטי לבין פרסום יתר של אותם מקרים שוב ושוב.
אנסה לתת דוגמה: אני רואה מצד אחד חשיבות בפרסום אודות ה-PIMS וה-LONG COVID. אלו שתי תופעות חמורות של המחלה שאמורות להביא למודעות של סיכונים לא פשוטים ערב הדבקה של ילדים. ברפסום הראשון (ואולי השני) יש גם טעם לפרסם פרטים על אודות המקרה (אחרת הדיווח יהיה "מנותק"). אני כן מתנגד לשני דברים:
פרסום מפורט של כל מקרה PIMS או LONG COVID יום אחרי יום. אחרי המקרה הראשון (מקסימום השני), פרסום מפורט נוסף מאבד את הטעם (ויוצר אנטוגוניזם)
פרסום כמו המקרה של הילדה בת ה-7.5 שכלל לעג לאמא שנמצאת עם בתה בטיפול נמרץ היא פשוט לא ראוי ואפילו מגעיל. אתמול הגבתי לאשכול המדובר ברוח זה.
מצד שני, הפרסומים המבוססים פוסטים בפייסבוק של "עדויות" של תופעות לוואי של החיסון, מגעילות באותה מידה. מביאים סיפורים בדרך כלל "יד שניה" (או יותר), בלי שמות בלי מסמכים תוכמים. צורת הפרסום משדר חוסר אמינות משווע. אם רוצים להביא מקרים עם ביסוס ופרטים, בבקשה. שוב אתן דוגמה: ההתיחסות למקרה הטרגי של שיראל ז"ל שנפטרה בעקבות דלקת שריר הלב אחרי קבלת החיסון השני, מקבל (לפחות אצלי) התיחסות רצינית וענינית. זה מקרה עם שם, עם תאריך שאפשר לאמת שמגובה עובדתית.
ההערה שלי לגבי פרסום חוזר של כל מקרה ומקרה לא מגביר את האמון (להיפך). כמו שכתבתי לעיל: אחרי פרסום המקרה הראשון (או שני) המפורט, פרסום חוזר ונשנה חסר טעם ומעורר אנטוגניזם. ניתן כמובן לפרסם אח"כ בפרסומים מסכמים וסטטיסטיים (עם נתוני ממקורות מוסמכים)
הערה: המקרה הטרגי הזה לא משנה את ההתיחסות שלי לחיסון ביהותו מקרה אחד מתוך מליון מנות חיסון שנתינו לבני גילה. זה לא מוריד כהוא זה מהעובדה שהמקרה הטרגי הזה קרה ולפי המסופר לא היה אמור להסתיים במות הצעירה.