חשד לסילוף רטרואקטיבי של היסטוריית נתוני לוח הבקרה על ידי משרד הבריאות  

משרד הבריאות נתפס "על חם" בסילוף רטרואקטיבי של היסטוריית נתוני לוח הבקרה

אחרי פרשת המחיקה של תגובות על תופעות לוואי בדף הפייסבוק שלו, משרד הבריאות שוב נתפס "על חם" בסילוף נתונים * הפעם מדובר בהיסטוריה של נתוני לוח הבקרה * בהתבסס על נתוני לוח הבקרה הוכיח ניתוח שנערך ע"י חברי מח"צ לקורונה כי יעילות הבוסטר נמוכה בהרבה ממה שנטען במחקר NEJM שהציגה ד"ר שרון אלרעי-פרייס ל-FDA * בתוך 24 שעות מפרסום המסמך ע"י מח"צ, שיכתב המשרד את היסטוריית הנתונים הרלוונטיים בלוח הבקרה, כשהוא משנה באופן דרסטי וגורף, חודשים אחורנית, את הנתונים היומיים בנוגע לשיעורי הבדיקות החיוביות של מחוסנים ולא מחוסנים * המועצה פרסמה צילומי מסך של הנתונים המקוריים ושל הנתונים "המתוקנים", שככל הנראה נועדו להקדים את הניתוח של מח"צ

לפני מספר ימים פרסמו חוקרים ממח"צ לקורונה את הממצאים של ניתוח שערכו על יעילות הבוסטר של חיסון פייזר. החוקרים, עוז קורן, פרופ' שוש אלטוביה ופרופ' רצף לוי, ניתחו נתונים מלוח הבקרה של משרד הבריאות (דאשבורד), המתייחסים למספר המקרים החיוביים לקוביד-19 בקרב ישראלים השבים מחו"ל דרך נמל התעופה בן גוריון, מחוסנים ולא מחוסנים.

הטריגר שהוביל לביצוע הניתוח היה פרסום בכתב העת NEJM ב-15 בספטמבר 2021 של ממצאי מחקר על יעילות הבוסטר שערכה קבוצת חוקרים בהשתתפות ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, שלפיהם, הבוסטר מקטין פי 11.3 את הסיכון להידבקות בקורונה, ופי 19.5 למחלה חמורה.

"הבעיה היא שהמחקר הזה מוטה באופן חמור, משום שהוא לא לוקח בחשבון גורם חשוב – אנשים שלא קיבלו את הבוסטר נבדקים הרבה יותר לעומת אלו שקיבלו את הבוסטר", אומר Oz Koren. "למרות שיש בידי משרד הבריאות את הנתונים האלה, הם לא בדקו אותם".

כדי להתמודד עם הבעיה ולנסות להעריך מהי היעילות האמיתית של הבוסטר באוכלוסייה, החליטו קורן, פרופ' אלטוביה ופרופ' לוי להתמקד בקבוצה ספציפית שלגביה קיימים נתונים בלוח הבקרה של משרד הבריאות – ישראלים השבים מחו"ל.

"היתרון של הנתונים המתקבלים מהבדיקה שנערכת בנתב"ג הוא שמאה אחוז מהאנשים נבדקים", מסביר קורן. "זוהי מסגרת ייחודית שבה כל האנשים, המחוסנים והלא מחוסנים, נבדקים כולם באותה מידה (כמעט), מה שמאפשר הערכה אובייקטיבית יותר של הבוסטר ושל יעילות התו הירוק במניעת הידבקות", כתבו החוקרים.

הניתוח בוצע על נתונים שפורסמו ב-25 בספטמבר 2021 בלוח הבקרה, כאשר הם משקפים את הגדרות של סטטוס "מחוסן"/"בלתי מחוסן" לאחר הבוסטר, שבהתבסס עליהן נקבעה הגדרת הזכאות החדשה לתו ירוק של משרד הבריאות.

ממצאי הניתוח שלהם היו מפתיעים: הם גילו שאומנם קיים הבדל לטובת הבוסטר בהפחתת הסיכון להידבקות בקורונה, אבל ההבדל נמוך בהרבה מזה שעליו הצביע המחקר של משרד הבריאות במאמר ה-NEJM, ועומד על פי 1.6 בלבד, ולא פי 11.3.

במלים פשוטות, המחקר מדגים שכאשר התנאי של בדיקות מטוש זהה יחסית בין מחוסנים ללא מחוסנים בבוסטר – המחוסנים והלא מחוסנים מראים שיעורי הידבקות דומים. זאת, בניגוד למה שנטען במחקר ב-NEJM, ולמה שטענה ד"ר אלרעי-פרייס לפני מספר שבועות בדיון שבו הצביע פאנל ה-FDA נגד אישור הבוסטר למרבית האוכלוסייה מתחת לגיל 65.

"הניתוח מעלה שאלות מהותיות בנוגע לרציונל של הטלת מדיניות התו הירוק החדשה שכן נראה כי היא לא תהיה יעילה בחיסול הידבקויות באמת, במיוחד בהתחשב בירידה הצפויה ביעילות הבוסטר לאורך זמן", כתבו החוקרים. "למעשה, מדיניות התו הירוק עלולה לעודד את התפיסה השגויה בקרב חולים בסיכון גבוה שהם מוגנים סביב אנשים מחוסנים, ואילו אלה יכולים להידבק ולהדביק אותם". יתירה מכך, הם ציינו כי "ניתוח זה מדגיש את הבעיות המתודולוגיות הבסיסיות בהערכת היעילות הנוכחית על ידי משרד הבריאות ודורש הערכה נוספת ופתוחה יותר".

המסמך ובו ממצאי הניתוח פורסם על ידי מח"צ לקורונה ב-5 באוקטובר והופץ בישראל ובחו"ל. אלא שכאן קרה דבר מדהים – בתוך 24 שעות מהפרסום, נוכחו החוקרים לדעת שמשרד הבריאות שיכתב את ההיסטוריה של נתוני השבים מחו"ל בלוח הבקרה, כשהוא משנה באופן דרסטי וגורף, חודשים אחורנית, את הנתונים היומיים בנוגע לשיעורי הבדיקות החיוביות של מחוסנים ולא מחוסנים.
"לדוגמה (ניתן לראות אותה בתמונות למטה), אם במקור היו ביום מסוים 118 מאומתים מחוסנים לעומת 242 לא מחוסנים – זה הפך פתאום להיות אחרי השכתוב 10 מחוסנים לעומת 350 לא מחוסנים", מסביר קורן. "כלומר, שינויים בוטים, אשר הבדיקה שלנו הראתה שבוצעו לאורך חודשים. הם לא 'עיגלו' פינות – אלא ממש שכתבו באופן דרסטי את ההיסטוריה".
"חשוב לשים לב שלא בוצע שום עדכון בהגדרות לתו הירוק", אומר קורן. "האוכלוסיות בשני האריחים האלה היו מעודכנות לפי נתוני התו הירוק עוד בספטמבר".

מה שמשרד הבריאות לא לקח בחשבון הוא העובדה שלא זו בלבד שבמח"צ נשמרו צילומי מסך של לוח הבקרה, אלא שניתן להשתמש גם בפלטפורמת ה-Way back machine של ארכיון האינטרנט (מעין ספרייה דיגיטלית השומרת את ההיסטוריה של אתרי אינטרנט ומספקת גישה חופשית לקהל הרחב) כדי לחזור להיסטוריה של לוח הבקרה של משרד הבריאות מאוגוסט-ספטמבר.
"לפלטפורמה הזו יש חשיבות רבה, משום שאם אתה מוריד אקסל נתונים, יכולים לטעון ששינית את הנתונים", מסביר קורן. "לכן גם עשיתי סרטונים שבהם הראיתי את השינויים הדרמטיים של משרד הבריאות על פי צילומי המסך והשינויים בלוח הבקרה. הסרטונים הם העדות. זה כמו סרטון אבטחה. אפשר למחוק סרטון אבטחה, אבל אי אפשר לגרום למישהו להופיע שם פתאום. אני מראה בסרטון דוגמאות לשינויים שנערכו במספרים בימים שונים".

מועצת החירום הציבורית פרסמה צילומי מסך של הנתונים המקוריים, כמו גם של הנתונים "המתוקנים", שככל הנראה נועדו להקדים את ניתוח שדות התעופה של המועצה. כך, ניתן להשוות בין הגרפים שמתייחסים לתאריך מסוים – הגרף במקור (מארכיון האינטרנט) לעומת הגרף המוצג כיום בדשבורד, ולראות בקלות את השינויים הדרסטיים שבוצעו בהם.

זו לא הפעם הראשונה שבה נטען כי משרד הבריאות שינה באופן גורף נתונים. רק לפני שבוע ימים, בתגובה לפוסט שהעלה המשרד "בואו נדבר על תופעות הלוואי", שזכה בתוך זמן קצר לקרוב לשלושים אלף תגובות, ובהן אלפים רבים של דיווחים על תופעות לוואי, הוסרו באופן שיטתי כמחצית מהתגובות, ומרבית הדיווחים על תופעות הלוואי . במטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה טענו כי "התגובות שהוסתרו כוללות קללות, תגובות נאצה, שקרים ופייק ניוז", וכי ההסתרה נעשתה בחלקה "על ידי פייסבוק באופן אוטומטי ולא על ידי מנהלי העמוד".

אלא שהפעם לא מדובר במחיקת תגובות לפוסט בפייסבוק, אלא בלוח הבקרה של משרד הבריאות, ולא רק במחיקה, אלא למעשה בשכתוב שיטתי של הנתונים הסטטיסטיים הקשורים לחיסון הקורונה.
"משרד הבריאות ממשיך לעבוד עלינו בעיניים", אומר קורן. "ממשיך לקחת כל הזמן דטה ולשחק איתו לפי איך שבא להם, פשוט כדי להציג לנו את התמונה שהם רוצים שנראה, לפי הנרטיב שהם רוצים למכור לנו באותו רגע נתון".

משרד הבריאות טרם הגיב לבקשה שנשלחה אליו לתגובה.