מומחים מודאגים מתת־אבחון של הלונג קוביד בילדים: ''חלק לא מסוגלים ללכת חמש דקות''  

התסמינים שבהם נתקלים הרופאים מגוונים וכוללים, בין היתר, קוצר נשימה, כאבים בחזה וכאבי שרירים וראש, עייפות וקשיי ריכוז, פגיעה בזיכרון והחמרה של טיקים אצל ילדים שסבלו מכך קודם לכן. עוד נצפו פגיעה במערכת העיכול, אובדן חוש טעם וחוש ריח, ירידה במשקל ונשירת שיער. כ–60% מהילדים הסובלים מהתסמינים מדווחים על פגיעה בתפקוד היום־יומי כתוצאה מכך.

תינוק נבדק לקורונה בחודש שעבר, בירושלים צילום: אוהד צויגנברג© סופק על ידי הארץ תינוק נבדק לקורונה בחודש שעבר, בירושלים צילום: אוהד צויגנברג
"אצל חלק מהילדים זה באמת מופיע כהמשך רציף של מחלה חריפה, אבל בחלק נכבד מהילדים יש מחלה, הפוגה של חודש חודשיים, ורק אז מתחילים התסמינים של לונג קוביד", מספרת אשכנזי־הופנונג. לדבריה, משך הופעת התסמינים משתנה מחולה לחולה, אך השיפור חל לרוב בטווח של חודשים. "יש ילדים שזה נמשך אצלם חצי שנה ויותר. למשל, טופל אצלנו ילד שעסק בשחייה תחרותית, הוא חלה בלונג קוביד ואחרי חצי שנה חזר לשחות ואפילו שבר שיא אישי. לעומת זאת, יש כמה ילדים שכבר שנה אחרי המחלה עוד לא החלימו, ועדיין סובלים מפגיעה בתפקוד היום-יומי", אומרת אשכנזי־הופנונג.

"אנחנו רואים ילדים שמגיעים עם חסכים תזונתיים מאוד משמעותיים. יש ילדים שמריחים ריח שרוף או שטעם האוכל שהיה מוכר להם השתנה לגמרי. זו תופעה שכיחה, שמובילה לבררנות במזון וירידה במשקל. בעקבות כך אנחנו רואים, בין היתר, מחסור בברזל, שמחמיר את התשישות, נשירת שיער ואי־סבילות למאמצים. לכן מתן ברזל למטופלים משפר את המצב", מסבירה אשכנזי־הופנונג.

התסמין הנפוץ ביותר אצל הילדים הוא קוצר נשימה שפוגע בתפקוד במאמץ. "מצאנו שילדים רבים, לפחות שליש, שסובלים מהבעיה ואין להם אסתמה ברקע, מגיבים טוב למרחיבי סימפונות. נתנו לילדים משאפים שעזרו לחלקם", היא מספרת. במרפאות נעזרים גם בפיזיותרפיה כדי לטפל בכאבי השרירים ולשפר את הנשימה. "למטופלים הללו יש נשימה מהירה ושטחית. אנחנו מחזירים להם את תבנית הנשימה הסרעפתית וזה מקל על הכאבים ועל קוצר הנשימה", מספרת אשכנזי־הופנונג.

המעטפת הטיפולית כוללת גם תמיכה פסיכולוגית לילדים עם פוסט טראומה וחרדה, כמו גם טיפולים תרופתיים. גם הפרעות השינה מטופלות, באמצעות תרופות או במכונים להפרעות שינה.

לדברי אשכנזי הופנונג, 15% מהילדים שטופלו במרפאה נמצאו ללא נוגדנים אף על פי שנמצאו חיוביים בבדיקות PCR. המשמעות היא, ככל הנראה, שאותם ילדים נמצאים בסיכון להידבק שוב במחלה בשל דעיכת הנוגדנים.

תת־הערכה

תחלואת ילדים בקורונה נחשבת קלה מאז תחילת המגפה. פחות מאחוז אחד מהילדים שנדבקו בנגיף נזקקו לאשפוז, ומקרי התחלואה הקשה נדירים ומופיעים בעיקר בקרב ילדים עם מחלות רקע. עם זאת, כבר כעת ברור שהיקפן של ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה גדול יותר משיעור מקרי האשפוז של ילדים. אך בכמה יותר? לכך אין עדיין תשובה חד־משמעית. מחקרים מישראל ומהעולם מניבים ממצאים שונים, המצביעים על שכיחות של 4% עד 14% מהילדים שנדבקו.

סקר שפרסם לאחרונה משרד הבריאות, שכלל 13 אלף ילדים שחלו בקורונה, מצא כי 11.2% מהם סבלו מתסמין אחד לפחות לאחר שהחלימו, ובין 1.85% ל–4.6% נותרו עם תסמינים גם כעבור חצי שנה. לסקר שערך המשרד היו מגבלות. אחת מהן היא שהתשובות התבססו על תשאול ההורים ועל האופן שבו הם פירשו את תסמיני ילדיהם. ואולם המומחים סבורים שיש תת־אבחון של התופעה, והם מאמינים שהיא שכיחה יותר.

"אני חושבת שיש תת־הערכה, גם במחקרים, בשל המתודות שלהם, והמספרים גבוהים יותר. אך לא לכל סימפטום יש אותה משמעות. השאלה המהותית היא אם הוא משפיע על התפקוד. אם למשל יש לילד אובדן טעם וריח במשך שמונה חודשים שמוביל לבררנות באוכל, אין לזה בהכרח משמעות קלינית, לעומת תסמינים שפוגעים בתפקוד ומונעים מהילד לעשות את הדברים שהוא אוהב", אומרת אשכנזי־הופנונג.

"15% מהילדים שהגיעו אלינו היו כאלה שהתאמנו בענפי ספורט שונים שלוש־ארבע שעות ביום שישה ימים בשבוע, ואחרי הקורונה הם לא מסוגלים ללכת חמש דקות. ההורים ולעתים גם הרופאים לא מקשרים את זה לקורונה. הילדים הללו לא מתפנקים או דיכאוניים, הם מתמודדים עם פגיעה גופנית שהיא חלק מהלונג קוביד ורוצים לחזור לפעילות".

ללא הגדרה קלינית

לעתים תסמיני הלונג קוביד מתפתחים שבועות לאחר ההחלמה צילום: אוהד צויגנברג
תהליך החקר וההבנה של תופעת הימשכות התסמינים נמצא בראשיתו ואפילו לארגון הבריאות העולמי אין עדיין הגדרה סופית לתופעה. גם בישראל אין עדיין הגדרות קליניות מסודרות, והרופאים מסתמכים בעיקר על הגדרות המכון הלאומי לבריאות בבריטניה (NICE). הבריטים מחלקים את התסמינים שמופיעים לאחר ההחלמה לשלוש קבוצות: עד ארבעה שבועות לאחר ההחלמה התסמינים מוגדרים כ"זיהום אקוטי", כלומר כהמשך ישיר של המחלה. בטווח שבין ארבעה ל–12 שבועות התסמינים מוגדרים כ"לונג קוביד" ואילו תסמינים שנמשכים יותר מ–12 שבועות לאחר ההחלמה ולא ניתן להסביר אותם על ידי אבחנה אחרת מוגדרים כ"פוסט קוביד".

לדברי אשכנזי־הופנונג, חוסר ההיכרות של רופאים בקהילה עם התסמונת מוביל לשתי תופעות: "מצד אחד רופאים אומרים להורים שזה פסיכולוגי ולא מאבחנים את התסמונת, מנגד, שולחים ילדים לבירורים נרחבים ומיותרים. גם הורים נוטים לפרש זאת כפינוק או כעניין פסיכולוגי. מגיעים אלי ילדים עם כאבים בחזה וקוצר נשימה והאמא לוחשת לי: 'אני חושבת שזה פסיכולוגי, יש לו התקף חרדה'".

במקרים רבים, ילדים מגיעים לטיפול בשל תסמין אחד אבל אז מתברר שהם סובלים מתסמינים נוספים. "הגיע אליי מתבגר וסיפר שהוא סובל מקוצר נשימה וכאבים בחזה. רק אחרי ששאלתי התברר שיש לו גם קושי להירדם ונימולים בקצות הגפיים", מספרת אשכנזי־הופנונג.

תופעה נוספת שהתגלתה בילדים שנדבקו בקורונה ודווחה לראשונה באפריל 2020, היא תסמונת דלקת רב־מערכתית בילדים (PIMS), שעד כה דווחו כמאה מקרים שלה בישראל. אתמול (שבת) מת כתוצאה מסיבוכים של התסמונת נער בן 16 שלא התחסן. לפי מומחים, זהו מקרה המוות הראשון של ילד מהתסמונת בישראל. בשבוע שעבר הגיעה לבית החולים ספרא לילדים שבמרכז הרפואי שיבא תינוקת בת חצי שנה במצב קשה, כשהיא סובלת מהתסמונת. היא הועברה מבית החולים יוספטל באילת ונזקקה לפעולות מצילות חיים וחוברה למכונת אקמו.

תסמונת PIMS מופיעה לרוב שמונה עד עשרה שבועות לאחר התחלואה בקורונה, גם אצל ילדים שחוו אותה באופן קל. היא מתחילה בכאבי בטן, פריחה וחום ומחריפה לכדי פגיעה מסכנת חיים בלב המחייבת אשפוז. במחצית מהמקרים נותרים נזקים לבביים לאחר ההחלמה.

לדברי מנהל בית החולים לילדים בשערי צדק, פרופ' יחיאל שלזינגר, "פתחנו לפני שנה מרפאה שטיפלה בתסמיני ההמשך של הילדים. עם דעיכת הגל השלישי היא כמעט ולא פעלה אבל בגל הרביעי עם התחלואה הנרחבת בילדים היא שבה לפעילות. מגיעים אלינו מקרים של ילדים, זמן רב אחרי שחלו, עם תסמינים שהבולט בהם הוא קושי נשימתי קשה, פגיעות במערכת העצבים וכאבים קשים לצד פריחות ובעיות במערכת העיכול".

שיקול בהחלטה לחסן

גם ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים לילדים באיכילוב מטפלים בילדים הסובלים מהשפעות ארוכות טווח של קורונה. "מספר הילדים אינו גדול. אני מניחה שרוב הילדים לא מגיעים למרפאות ייעודיות, גם מכיוון שבחלק מהמקרים התסמינים קלים וחולפים מעצמם, וגם מכיוון שהם לא מאובחנים", אומרת מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים, פרופ' גליה גריסרו. "כשילד בא ואומר קשה לי להתרכז, אני עייף, לא תמיד ההורים יקשרו את זה לכך שהיתה לו בדיקה חיובית בעבר", היא אומרת.

התחושה כי ילדים לרוב חולים בצורה קלה ליוותה גם את הדיון הרפואי והציבורי בנוגע לחיסונם. עם זאת, גריסרו סבורה שהתופעות ארוכות הטווח צריכות להיות חלק ממערך השיקולים לחיסון הילדים. "לחיסון אין תופעות לוואי כמו אלה של הלונג קוביד", היא אומרת. גם אשכנזי־הופנונג סבורה שאם נתוני הבטיחות והיעילות של החיסון לילדים בגיל 5–11 דומים לאלה של גיל 12–16, היתרונות של החיסון גוברים על החסרונות והחששות. "החסרונות הם תופעות לוואי נדירות, בעיקר של דלקת בשרירי הלב בשיעור של כ–12 מקרים למיליון מתחסנים (לפי מידע שנאסף בקרב מבוגרים יותר) והיתרונות הם מניעת תסמונות דלקת רב מערכתית בילדים (PIMS) ולונג קוביד", היא אומרת.