האופרה הישראלית פותחת את עונת 2021-22 עם חליל הקסם מאת וולפגנג אמדיאוס מוצרט בהפקה חדשנית מלאת קסם והומור.  זוהי הפקה יוצאת דופן של אחת האופרות האהובות ביותר  בבימויים של סוזנה אנדראדה ובארי קוסקי שעלתה ביותר מ-35 ערים מרכזיות בעולם וזכתה לשבחים וביקורות נלהבות בכל מקום שבו הועלתה.

ההפקה  החדשה תועלה בבית האופרה בתל אביב, בניצוחו של המנצח נמרוד דוד פפר (שהשנה ינצח לראשונה גם על הפקת אופרה במטרופוליטן אופרה בניו-יורק), בליווי תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, מקהלת האופרה הישראלית  וצוות סולנים ישראלי ובינלאומי שיוביל את ההפקה ובהם: אלה וסילביצקי ויעל לויטה בתפקיד פמינה, תאו הופמן ועודד רייך בתפקיד פפגנו, אלאונורה בלוצ'י בתפקיד מלכת הלילה, אלאסדיר קנט וארון בלייק בתפקיד טמינו ועוד.

זוהי ההפקה הראשונה מאז תחילת מגפת הקורונה שהיא הפקה בינלאומית המועלית בשיתוף האופרה הקומית ברלין .

לצורך הפקה מיוחדת זו חבר בארי קוסקי לקבוצת 1927, המתמחה בשילוב מופעים חיים עם אנימציה תוך מטרה ליצור תיאטרון חדשני. הם הצליחו ליצור קונספט יוצא דופן שלוקח את הצופים לימי ראשית הקולנוע ועידן הסרטים האילמים. באמצעות שילוב חדשני ומפתיע בין סרט אנימציה לבין זמרים שמשתתפים ב-LIVE בסרט הם יצרו הרפתקה מוסיקלית קסומה שמותירה את הקהל מתפעל ומתרגש.

בארי קוסקי, במאי ההפקה מספר על הרעיון לביים את "חליל הקסם" ביחד עם קבוצת 1927: "חליל הקסם היא האופרה הגרמנית המבוצעת ביותר, אחת מעשר האופרות המבוצעות ביותר בכל העולם. כולם מכירים את הסיפור, כולם מכירים את המוסיקה, כולם מכירים את הדמויות. מעבר לכך זו אופרה שמתאימה לכל גיל וגיל, ילד בן שמונה יכול ליהנות ממנה בדיוק כמו אדם בא בימים. אז כשמחליטים לביים את האופרה הזו יש לא מעט לחץ והאתגר הוא בעצם לקבל את האופי ההטרוגני של האופרה. כל ניסיון לפרש את היצירה באופן ספציפי אחד ייכשל. אתה בעצם חייב לחבק את הניגודים וחוסר העקביות של העלילה והדמויות וגם את השילוב של הפנטסיה, סוראליזם, קסם ורגשות אנושיים עמוקים.

ארבע שנים לפני שניגשתי לביים את "חליל הקסם" ראיתי הופעה של "בין השטן והים הכחול העמוק", המופע הראשון ש-1927 יצרו. מהרגע בו ההצגה התחילה ראיתי שילוב מרתק של מופע חי ואנימציה שיצר עולם אסתטי מיוחד במינו. תוך דקות ספורות השילוב המוזר הזה של סרט אילם ומועדון מוסיקה של פעם שכנע אותי שאלו האנשים שאני רוצה ליצור עמם הפקה של "חליל הקסם". זה היה יתרון עבורי שפול וסוזן זו לא יצרו אופרה לפני כן כי הם היו משוחררים מדעות קדומות לגבי היצירה והז'אנר בניגוד אלי. התוצאה היא "חליל הקסם" יוצא דופן. למרות שסוזן ופול עבדו בפעם הראשונה בברלין היה להם חיבור מיידי לעולם התרבות של העיר, במיוחד לברלין של שנות ה-20 של המאה שעברה, עת היתה אז מרכז חשוב לציור, קברט, סרטים אילמים וסרטי אנימציה. סוזנה, פול ואני אוהבים מופעי וודביל, קברט ומופעים תיאטרליים-מוסיקליים דומים וגם סרטים אילמים. לכן פפגנו שלנו הוא מעין בסטר קיטון, מונוסטטוס הוא סוג של נוספרטו ופמינה אולי מזכירה במעט את לואיז ברוקס. אבל ההפקה היא הרבה יותר ממחווה לסרטים האילמים של פעם. יש בה אינספור השפעות נוספות. אבל אין ספק שהעולם של הסרטים האילמים מאפשר לנו שפה ייחודית שאנו השתמשנו בה בכל דרך שרצינו."

"חליל הקסם" היא האופרה האחרונה שמוצרט הלחין, והיא נכתבה עבור המפיק והשחקן-זמר עמנואל שיקאנדר שכתב לה את הליברית והופיע בתפקיד פפגנו בבכורה בוינה בשנת 1791. האופרה מספרת סיפור אגדה על מלחמת הטובים נגד הרעים, היום נגד הלילה. מוצרט מציג כאן אופרה מלאה באלמנטים פילוסופיים סימבוליים מעולמם של הבונים החופשיים. הנסיך טמינו אותו שולחת מלכת הלילה להציל את ביתה פמינה שנחטפה בידי זרסטרו הרשע, יוצא למסע המסוכן לעבר ארצו של זרסטרו בלוויית צייד הציפורים פפגנו, ובמהלך המסע מגלה כי זרסטרו הוא דווקא השליט הטוב ומלכת הלילה היא המלכה הרעה והמאיימת. בסופו של המסע לחיפוש האהבה והחיפוש העצמי, טמינו מוצא את פמינה והם נבחרים בידי זרסטרו לשלוט בממלכתו.

בארי קוסקי, במאי ההפקה, יליד אוסטרליה. הוא המנהל האמנותי של האופרה הקומית בברלין. הוא מביים בקביעות בכל בתי האופרה המובילים בעולם כולל האופרה המלכותית בלונדון (קובנט גרדן)  ובתי האופרה במינכן, גליינבורן, אמסטרדם, ציריך, פריס, לוס אנג'לס, מדריד, ברצלונה, אסן, ברלין, פרנקפורט ואחרים. האופרות הרבות שביים כוללות את "כרמן" (ביזה), "סמלה", "אגריפינה", "שאול" (הנדל), "מלאך האש" (פרוקופייב), "הנערה מהמערב" (פוצ'יני), "מקבת" (ורדי), "הנסיך איגור" (בורודין), "האף" (שוסטקוביץ')," יבגני אונייגין" (צ'ייקובסקי), "פלאס ומליזנד" (דביסי), "קנדיד", "סיפור הפרברים" (ברנשטיין), "משה ואהרון" (שנברג), אורפיאוס בשאול (אופנבך) ועוד רבים כלל המחזמר "כנר על הגג".

נמרוד דוד פפר, מנצח ההפקה, יליד ישראל. הוא היה שותף לייסוד והוא המנהל המוסיקלי של האופרה של גואטמלה. הוא נמנה על הצוות המוסיקלי של המטרופוליטן אופרה בניו יורק. ניצח על הפקות של "ריגולטו "(ורדי), "שיקוי האהבה" (דוניצטי) ו"לה בוהם" (פוצ'יני) וכן על ה"רקויאם" של ורדי. כמו כן ניצח על קונצרטים בתזמורות רבות כולל התזמורת של המטרופוליטן אופרה בניו יורק, תזמורת המרינסקי בסט. פטרבורג, התזמורת הסימפונית של העולם החדש, התזמורת הפילהרמונית של באפלו ועוד. הוא גם פסנתרן סולן והופיע כסולן עם תזמורות רבות כולל התזמורת הפילהרמונית הישראלית. באופרה הישראלית ניצח על הפקות: "סימון בוקנגרה" (2019) ו"דון ג'ובני" (2018).

חליל הקסם מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט
הפקה חדשה בשיתוף האופרה הקומית ברלין
נמרוד דוד פפר, מנצח
סוזנה אנדראדה ובארי קוסקי, במאים
פול באריט, אנימציה
בארי קוסקי ו-1927 (סוזנה אנדראדה ופול באריט), קונספט
מעצבת תפאורה ותלבושות, אסתר ביאלאס
מעצב תאורה, אייל לוי שרון

סולנים:
פמינה: אלה וסילביצקי, יעל לויטה
טמינו: אלאסדיר קנט, ארון בלייק
פפגנו: תאו הופמן, עודד רייך
מלכת הלילה: אלאונורה בלוצ'י
זרסטרו: טאראס ברז'אנסקי
גבירה ראשונה  אלינור זון, טלי קצף
גבירה שניה: טל ברגמן, ענת צ'רני
גבירה שלישית: שי בלוך, הגר שרביט
מונוסטטוס: אנתוני ווב
פפגנה: טל גנור, שקד סטרול
שומר ראשון: אשרי שגב, דורון פלורנטין
שומר שני: יאיר פולישוק, פניני לאון גרובנר
ילדה ראשונה: תאיר גלוק, נעמי בן שחר
ילדה שנייה: סופי סחנוב, דפנה תפארת
ילדה שלישית: יעל בן אסרף, מאיה בן דוד

מקהלת האופרה הישראלית
מנצח המקהלה: אסף בנרף

תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון

השירה בגרמנית עם כתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית

מועדי  המופעים:

יום חמישי|04/11/2021|שעה 20:00|בכורה

יום שישי|05/11/2021|שעה 13:00

יום ראשון|07/11/2021|שעה 20:00

יום שני|08/11/2021|שעה 20:00

יום שלישי|09/11/2021|שעה 20:00

יום חמישי|11/11/2021|שעה 20:00

יום שישי|12/11/2021|שעה 13:00

יום שבת|13/11/2021|שעה 20:00

יום שני|15/11/2021|שעה 18:00