השנה האקדמית נפתחת: הרוב רוצים שילוב בין הבית לקמפוס

הסטודנט העובד והלומד: הם רוצים לחזור ללמוד בקמפוס, מוטרדים מהעתיד אחרי הלימודים וחלקם עדיין גרים אצל ההורים. הבוקר תיפתח שנת הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה, וכ־350 אלף סטודנטים יחזרו אל הקמפוסים אחרי כשנה וחצי של למידה מרחוק.

תקופת הלמידה והתרגול בזום הציבו קשיים בפני חלק ניכר מהסטודנטים, ו־79% מהם אינם מרוצים מההיבט החברתי של הלמידה מרחוק ומהיעדר האינטראקציה האנושית עם חבריהם לכיתה. כעת, עם דעיכת המגיפה, רוב המוסדות חזרו ללימודים פרונטליים - אבל לא כל הסטודנטים מרוצים.

מהסקר שערכה התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שבו השתתפו כ־10,000 סטודנטים וסטודנטיות, עולה כי 49% מהסטודנטים מעדיפים שילוב בין למידה מקוונת ללמידה בקמפוס, וההעדפה היא שקורסי מבוא רבי־משתתפים יתקיימו בצורה מקוונת. לצד זאת, 24% היו מעדיפים ללמוד רק בקמפוס, ולעומתם 27% היו מעדיפים רק למידה מרחוק. כמו כן, 43% מהסטודנטים סבורים שהבנת החומר נחלשה במהלך הלמידה המקוונת.

ומה באשר לעתיד? הקורונה העצימה את החששות בנוגע לגורל התעסוקה העתידי. רוב גדול של הסטודנטים (70%) חוששים לעתידם הכלכלי־תעסוקתי בעקבות משבר הקורונה, אולם חלה ירידה בהיקף החוששים ביחס לשנה שעברה - ורבים מאמינים שהמשבר יסתיים עד שיסיימו את לימודיהם.

רק 25% מהסטודנטים ציינו כי יש קשר מלא בין עבודתם לתחום הלימוד שלהם, ו־50% ציינו שכלל אין קשר כזה. עוד עולה כי חלק ניכר מהסטודנטים (42%) עדיין גרים בבית ההורים, 7% מהסטודנטים מתגוררים במעונות ו־38% מתגוררים בדירה שכורה. 12% מהסטודנטים ציינו כי תכננו לעבור לדירה שכורה, אך החליטו להישאר בבית ההורים בשל הקורונה והלמידה המקוונת.

על פי המידע שנאסף, ההוצאות החודשיות של סטודנט עומדות בממוצע על 5,500 ש', מעבר לשכר הלימוד. סכום זה מורכב, בין היתר, מ־2,482 ש' לדיור, 1,284 ש' למזון, 613 ש' לנסיעות ו־550 ש' לבילויים.

הטובים - להתנדבות

בניגוד לסטודנטים ששוכרים דירה או גרים אצל ההורים, שירה רכס (23), סטודנטית שנה ג' ללימודי א"י וארכיאולוגיה, מתגוררת בכפר הסטודנטים של בני עקיבא שנמצא בבית הילד אמונה "אחוזת שרה" בבני ברק. מדובר במסגרת שאליה מגיעים ילדים מרקע של מצוקה וממשפחות חסרות יכולת. רכס, לצד 40 סטודנטים נוספים, לא רק גרים שם - אלא גם מתנדבים עם כ־100 ילדים מגיל יסודי ועד תיכון. "רציתי מקום שיהיו בו גם הווי חברתי וגם עשייה ערכית, וכשהגעתי למקום הבנתי עד כמה המקום הזה מדהים. המגורים שלנו הם ממש בתוך הקמפוס ואנחנו פשוט חלק מהנוף של בית הילד. הילדים שם חברים שלנו לכל דבר ועניין".

את כפר הסטודנטים הזה, לצד 28 כפרי סטודנטים נוספים בפריפריה, הקימה תנועת הבוגרים של בני עקיבא. "אחת המטרות מבחינתנו היא שהמושג סטודנט לא יהיה זר להם. בעוד כמה שנים האוניברסיטה כבר לא תהיה עבורם חלום רחוק", אומרת רכס.

על הבחירה בתואר בארכיאולוגיה היא מספרת: "בהתחלה כמעט סגרתי על מדעי המחשב בעברית, אבל הרגשתי שזה לא מה שיעשה לי טוב. תמיד עניינה אותי ההיסטוריה, והשילוב של ארכיאולוגיה - לראות את הדברים בשטח - זה מדהים. ארכיאולוגיה היא מקצוע בתחום מדעי הרוח שיש לו אופק תעסוקתי, שכן זה קבוע כחוק במדינת ישראל. אני אוהבת את הלמידה, השטח והאווירה".

מעונות - וחוויות

עמית און, (24), סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון כפול במשפטים ובממשל באוניברסיטת רייכמן־הבינתחומי הרצליה, בחרה לגור דווקא במעונות האוניברסיטה. "רציתי להיות קרובה לקמפוס ולחברים ולחוות עוד חוויות סטודנטיאליות", היא מספרת, "לדעתי המגורים במעונות הם חוויה מיוחדת שהיא ייחודית לסטודנטים, ואפשר לחוות אותה רק בתקופת הלימודים. נוסף על כך, המעונות אצלנו בקמפוס ברמה מאוד גבוהה, חדשים ומעוצבים. נעים לי לגור שם".

גם און, כמו סטודנטים רבים אחרים, נפגעה מהלמידה מרחוק. "הלמידה מרחוק היתה קשה, בייחוד לאחר שחווינו את חוויית הלימוד בקמפוס. נתקלנו בקשיים טכניים שונים בהעברת השיעורים ולמדנו יחד ללמוד וללמד בזום. הריחוק החברתי היה קשה מאוד, בייחוד מבחינת התקופה הסטודנטיאלית. חיי החברה נקטעו בפתאומיות, ונוצרו קשיי הסתגלות כפולים: גם מבחינת הלימודים שרק התחילו, וגם מבחינת חוויית הלמידה שהשתנתה לגמרי בתוך סמסטר אחד". און מספרת כי יש לה רצון לעסוק בנושא שאותו היא לומדת: "אני רואה את עצמי מתברגת במערכת המשפט הישראלית כדי להמשיך לתרום לחברה גם בהיבט המקצועי".

הפרופסור הקטן

ויש גם מי שעדיין גרים עם ההורים ויש להם סיבה: אפרים דקל (15) הוא תלמיד כיתה י' שלומד בישיבת בני עקיבא בחדרה, אך לצד זה הוא גם סטודנט שלומד לתואר בפיזיקה. זה מצריך ממנו לא מעט השקעה וגם נסיעה באוטובוסים, אבל הוא לא מתכוון לוותר. "לומדים איתי סטודנטים שגדולים ממני בעשור. אנחנו מסתדרים למרות שרוב הלימודים עד כה היו בזום", משתף דקל, "זה כיף להגיע לקמפוס ולפגוש אנשים נוספים שאוהבים מתמטיקה כמוני, אני מחכה לחזור לזה השנה".

על הסיבה שהחליט ללמוד במקביל שני תארים הוא מסביר: "אני דובר אנגלית שפת אם והרגשתי שגם המקצועות הריאליים בישיבה לא מאתגרים אותי. פיזיקה וגם מתמטיקה מעניינות אותי, אז החלטתי ללמוד את שני התחומים". בישיבת בני עקיבא בחדרה, שבה אפרים לומד, תומכים בהחלטתו: "כל הצוות מודע לזה שאני סטודנט באקדמיה, אני נעדר מתי שצריך וזה מתקבל בהבנה מלאה. כיף שיש כזאת תמיכה".