שש מפלגות אופוזיציה דנות באפשרות לאחד כוחות כדי לנצח את מפלגת ''הצדק והפיתוח'' בהנהגת נשיא טורקיה ארדואן.  

האופוזיציה הטורקית, ככל הנראה, הפיקה לקחים מאז הבחירות המקומיות ב-2019, שבו איחוד בין המפלגה "הטובה" (İYİ) לבין מפלגת "העם הרפובליקנית" (CHP) הובילה לתבוסה של מפלגת "הצדק והפיתוח" במרבית הערים הגדולות – ובמיוחד באיסטנבול ובאנקרה.

לפי הדיווח ברויטרס, המפלגות קיימו ביום שלישי האחרון את המפגש השלישי בין מנהיגיהן, וכן הסכימו על מפגש שבועי שבו ינסו לגבש מצע אחיד עד לתום השנה.

בשבוע החולף דווח במגזין "פוריין פוליסי" כי נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, עשוי שלא להתמודד לקדנציה נוספת בבחירות לנשיאות, שצפויות להתקיים ב-2023, עקב מחלה, מה שצפוי לעודד את בלוק האופוזיציה החדש אף יותר להתאחד.

הדיווח התפרסם כחצי שנה לאחר סקר שהמחיש עד כמה הפופולריות של ארדואן בשפל. פחות מ-30% מבעלי זכות ההצבעה אמרו שיצביעו למפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) של הנשיא.

כמו כן, שותפיהם של מפלגת הצדק והפיתוח, מפלגת התנועה הלאומית (MHP) קיבלו באותו סקר 6% מהקולות בלבד. 4% פחות מאחוז החסימה. אם המצב יימשך עד הבחירות ב-2023 - שתי המפלגות צפויות להקים בלוק טכני.

אם נשיא טורקיה יתמודד בכל זאת לקדנציה נוספת, שלושה מועמדים מרכזיים עלולים לסכן אותו: לפי סקר של מכון "מטרופול" (MetroPOLL) שהתקיים בחודש מאי, הוא עשוי להפסיד לראש עיריית איסטנבול, איש מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) אקרם אימאמאולו (Ekrem İmamoğlu), שארדואן מפגר אחריו עם 38.8% מול 49.7% (פער של 10.9%).

"האופוזיציה בטורקיה מנסה דבר שלא ניסתה אי פעם", אמר הפרשן הפוליטי מוראט יטקין, "הם מנסים להתאחד כדי להתמודד מול הממשלה".

על הפרק בדיונים בין הצדדים נמצאת האפשרות לשינוי החוקה, כך שהיא תחזור מהמשטר הנשיאותי שאליו הוביל ארדואן – למשטר פרלמנטרי.

סגן יו"ר מפלגת הטובה, בהאדיר ארדם (Bahadır Erdem), סיפר כי שש המפלגות הסכימו על סוגיות כמו חירות מערכות המשפט, התקשורת והאקדמיה, וכן על חוקים שנוגעים למפלגות פוליטיות ולבחירות.

"התאחדות המפלגות יחד מעניקה לאזרחים תקווה", הוא אמר לרויטרס.

מקבילו במפלגת העם הרפובליקנית, מוהארם ארקק (Muharrem Erkek), הוסיף כי "עם השיטה הנשיאותית, טורקיה נגררה אל סף קצה מצוק תלול".

מי שעקץ, כצפוי, הוא אחד מבכירים מפלגת הצדק והפיתוח, בולנט טוראן (Bülent Turan). "השיחות להחזרת המשטר הפרלמנטרי הן ריאקציונריות", טען טוראן. "השיטה החדשה עובדת היטב".

"אנחנו רואים שבטורקיה, במקום 'אנטי-ביבי' יש מדיניות רווחת בפוליטיקה המקומית של 'אנטי-ארדואן'", אומר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.

"בטורקיה, נכון להיום, מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) הפרו-כורדית תומכים מהאופוזיציה. אך בניגוד למקרה הישראלי שבו ימינה ורע"מ יושבות תחת המטריה של אותה קואליציה, נכון להיום במקרה הטורקי זה בלתי אפשרי.

על כן, המפלגה הפרו-כורדית תהפוך להיות שוברת השוויון".

לדבריו, " כדי לשנות את התמונה ארדואן תוקף את המפלגה הטובה, שהיא ימנית-שמרנית, בטענות כי הם 'משתפי פעולה של הכורדים'.

בעיני ארדואן, מי שרואה בעצמו לאומן – נדרש להצביע למפלגת התנועה הלאומית (MHP) שהם שותפיו הקואליציוניים בפרלמנט".

"בסיכומו של דבר", מסביר החוקר כהן ינרוג'ק, "מדובר במשימה אפשרית לאופוזיציה הטורקית, אך לא פשוטה כלל. במטרה להכשיל את שיתוף הפעולה, ארדואן עשוי שלא להסס לנקוט בפעולות דרסטיות הן בתוך גבולות טורקיה והן מחוצה לה – במטרה לגרוף הון פוליטי ולסכסך את המפלגה הטובה עם המפלגה הכורדית".