שעת לילה בכפר בורקין בחודש שעבר. כחלק מגל מעצרים נרחב במטרה לסכל חוליית טרור, כוח של דובדבן מגיע בחשאי לבית בכפר שם נמצא אחד מיעדי המבצע. זמן קצר קודם לכן כוח אחר של היחידה הצליח לבצע מעצר מהיר של מבוקש מהחוליה.

הפעם זה היה שונה. המחבל ישן בחצר הבית ולכן שמע את החיילים כשהתקרבו. הוא פתח באש ראשון ובתגובה המסתערבים השיבו באש לעברו. לוחם וקצין נפצעו בלחימה, ככל הנראה גם מירי כוחותינו.

מי שמציל את המצב הוא לוחם יחידת עוקץ המסופח לכוח, שמבצע ירי שמנטרל את המחבל. שעות ספורות לאחר מכן הלוחם כבר מתוחקר על ידי אנשי בית הספר למקצועות הירי במתקן אדם. מיד אחרי הם שולפים את המידע הרלוונטי, מעכלים אותו ומפיצים ברשת הצה"לית.

בשנים האחרונות יכולות הירי המבצעי והקליעה של צה"ל עברו מהפכה דרמטית בזכות סדרת מהלכים שהוביל בית הספר, תרבות התחקיר והפקת הלקחים נמצאים בלב השינוי, לצד ההשקעה הטכנולוגית ובהדרכה.

הצטרפנו השבוע לאליפות צה"ל שהתקיימה במתקן אדם, בה התחרו החטיבות והיחידות המיוחדות כולל מפקדי הגדודים, על התואר של היורים הטובים ביותר בצה"ל. הקלע, הגדוד והחטיבה המצטיינים היו כולם מחטיבת הצנחנים, כשאת המקום הראשון ליחידות המיוחדות לקחה יחידת אגוז.

"אנחנו מדברים פה על ירי מבצעי ולא קליעה", מסביר סא"ל חנן, ראש ענף קליעה שצמח בחטיבת הצנחנים והשתתף בכל המלחמות והמבצעים של צה"ל ב-20 השנים האחרונות. "קליעה זאת יכולת בסיסית חשובה בסביבה סטרילית. בקרב אנחנו עוסקים בירי מבצעי על כל הנגזרות של זה".

סגן אופיר אורן, סגנית ראש ענף קליעה מספרת שבית הספר מתכונן לאליפות במשך כחודשיים וחצי. "האליפות התקיימה בצה"ל עד 1984 מאז הייתה הפסקה ארוכה ובשנת 2018 החזרנו את התחרות", סיפרה. "מאז יש אליפות בכל שנה כאשר המטרה שלנו זה שהגדודים והיחידות המיוחדות יתאמנו, כי ברגע שהם שומעים שיש אליפות כל אחד רוצה להיות מקום ראשון ולהראות שהיחידה שלו מוכנה לקרב. הם מתאמנים המון".

סגן אורן מספרת ש"המטרה שלנו זה להכין אליפות שמותאמת לשדה הקרב. אנחנו לוקחים את האתגרים המבצעיים שעולים במהלך השנה ועושים לזה התאמה. למשל, זיהינו שבצה"ל יש פער בירי לילה, עם השנים זה תחום שהתקדם מאוד אבל לא מספיק. אבל ברגע שאנחנו שמים את זה פה אז זה מאמן יותר גם את הלוחמים. בשנה שעברה רק מפקדים התחרו בירי לילה, היום אין לוחם שמשתתף בתחרות שלא מבצע ירי לילה".

היא מסבירה גם שיש שלוש קטגוריות, רובאי, קלעים ונגב, "כשכל גדוד מרכיב לעצמו נבחרת וזה גורם לחטיבה להקים מחנה אימונים לשם הם לוקחים הרבה יותר לוחמים ממה שהם צריכים לשלוח, מאמנים אותם ואז בוחרים את הטובים ביותר. ככה הלוחמים מרוויחים זמן אימון".

הלוחמים בפעולה (צילום: שי לוי)
מטווחי אליפות צה"ל בקליעה 2021 | צילום: שי לוי

סא"ל חנן מסביר שבית הספר לירי: "חידש את עצמו בצורה משמעותית אחרי מבצע צוק איתן, כשהבנו שאנחנו רוצים להשתפר בתחום הזה". יכולות הקליעה של צה"ל עד לשנת 2015 לא היו מרשימות בלשון המעטה. על פי תחקיר שנעשה אחרי מבצע חומת מגן, בקרב שהיה בג'נין נורו למעלה מ-50,000 קליעים. כמה מחבלים נהרגו? כ-50 בלבד. גם כמות האש של הלוחמים על הקרקע בצוק איתן ביחס למספר המחבלים שנהרגו בעייתית ובצה"ל הבינו שצריך לעשות שינוי.

סא"ל חנן מספר שבמסגרת הפקת הלקחים בוצע מחקר על בסיסו נבנו מספר תכניות. "הגדלנו את בית הספר ומספר המדריכים משם יצאנו לתכנית חדשה במסגרתה נכנסנו לבסיס הלימוד של ירי בצה"ל, לאופן שבו אנחנו בוחנים את עצמנו ועוד".

הוא מציג לי שקף שמסמל למעשה עד כמה מדובר במהפכה אותה ניתן להגדיר כדרמטית. בשנת 2015 עמד ציון הקליעה של לוחמי צה"ל על 53 בממוצע. במסגרת התכנית הרב שנתית נרשמה עלייה חדה בציון הממוצע כאשר כבר בשנת 2016 זה קפץ לציון 64 ובשנת 2021 אנחנו מדברים על זינוק לציון ממוצע של 77.3 בקליעה לחיילים ומעל ל-80 למפקדים.

בא"ח צנחנים מחזיקים אגב בשיא עם ציון מרשים העומד על 96.6. כל ציון כזה משקף את כלל החיילים שהתגייסו מאז 2015 לחטיבות החי"ר, אלפי לוחמים שבשש שנים הכפילו את יכולות הירי שלהם. "כל ארבעה חודשים אנחנו עושים ארבעה בחנים (של ירי) עם ציון מינימום 70, בגדס"רים ומפקדים ציון המינימום הוא 80", מסביר סא"ל חנן. "אני מסתכל על הפקיד שלי ביראת כבוד כי אין לנו בית ספר אחר בצבא".

הוא מפרט כי: "התפקיד שלנו לשפר את יכולות הירי של הצבא אל מול אתגרים מבצעיים מתפתחים כשאני צריך להיות דיפרנציאלי לצבא. תכנית שבנינו לחטיבות החי"ר לא תהיה דומה לזו של שריון, תותחנים או יחידות מיוחדות".

לוחמים בפעולה (צילום: באדיבות חטיבת המרום)
לוחם באליפות צה"ל בקליעה במתקן אדם | צילום: באדיבות חטיבת המרום

בין השאר השינוי הגיע, כפי שהסביר, בבנייה של מטווחים חדשים המותאמים לזירה המבצעית. "שינינו את התשתית של המטווח עם אמצעים שמצד אחד מאוד פשוטים ומהצד השני יעילים מאוד, נותנים סביבה מבצעית". מדובר למשל על כאלה שמחייבים את החיילים להיות בתנוחה לא נוחה לירי, כי בסביבה המבצעית לא תהיה להם אפשרות להיכנס לתנוחת ירי כמו במטווח.

לא מעט השתנה בעולם היבשתי לאורך השנים, לאחרונה צה"ל דיווח על כניסה של כוונות חדשות לכלל הלוחמים כמו גם אמצעים נוספים. כל דבר כזה משפיע על התחרות והאימונים. "השנה יש אמל"ח חדש בשם "פק", סמן חדש לירי לילה שחולק לחטיבות בחודשים האחרונים בזכות התחרות הזאת", מסבירה סגן אורן סגנית רע"ן קליעה. "לכוונת הכי פופולרית בצה"ל, M-5, אין סמן לירי לילה והפק משלים את זה".

בזמן השיחה עם סגן אורן קשה להתעלם ממוזיקת הרקע שבוקעת מהרמקולים בעוצמה. לא רחוק מאתנו אוטובוס מוריד את הנבחרת של יחידת יהל"ם המובחרת של הנדסה קרבית, שחצי שעה אחרי הרישום כבר החלו לבצע ירי במטווח. במקום אחר לוחם מיחידת הלוט"ר רץ עם נגב ואפוד כבד לכיוון המטווח שם יבצע ירי אחרי מאמץ כשלצדו מדריכה עם מודד זמן.

"גם בלי האליפות אנחנו רואים שרף הפגיעות של צה"ל עלה משמעותית", סיפרה סגן אורן. "אנחנו מדברים על עלייה של יותר מ-15 נקודות בממוצע כל שנה, כשמדברים על ממוצע של למעלה מ-10,000 לוחמים זה המון".

היא מסבירה שהאליפות נמשכת ארבעה ימים כשביום האחרון יש את התחרות הסופית. "שם אנחנו מכריזים על היורה הכי טוב בצה"ל. לתחרות הזו יגיע אחד מכל גדוד כשיש שמינית גמר, רבע, חצי ואז הגמר ממש כמו באולימפיאדה". היא מציינת ש"היורה הכי טובה זה מכולם, גדודים ויחידות מיוחדות".

הלוחמים בפעולה (צילום: שי לוי)
לוחמי יהל"ם במטווחים | צילום: שי לוי

עוד יעד שהגדירו השנה הוא השתתפות של מפקדים בכירים. "הגדרנו שמג"דים חייבים להגיע ומח"ט יכול להגיע ואם הם בוחרים להגיע, הם נותנים בונוס לחטיבות שלהם".

מרכיב קריטי נמצא בתרבות הארגונית שבית הספר לקליעה הוביל. לצד האימונים והתחרויות, ניתן דגש על הנגשת מידע. כיום ניתן לראות מערכי שיעור והסברים ברשתות החברתיות. בנוסף, ליחידות קבוצות סגורות בטלגרם שם יש קבצים של תורות לחימה, נהלים ודגשים. גם על האמצעים ואיך מפעילים אותם נכון.

מידע דומה קיים גם בצה"לנט. מספיק לכתוב שם מילת חיפוש ולמצוא כל סעיף וסעיף בהקמת מטווח למשל, בנהלי ירי אפילו איך בונים כל אימון.

בבית הספר יש גם ספר בגודל מותאם לכיס מדי ה-ב. הספר הזה הוא סוג של "בד"ח" בדומה למה שיש בחיל האוויר, שם המפקד יכול למצוא בקלות את המידע לו הוא זקוק בכל שלב, החל מאיך לבנות מטווח לסוג אימון כולל איזה מטרות לתלות ועד לאיך להעביר את האימון עצמו, ציונים נדרשים ועוד.

"הכל מסודר שם בפנים כשעשו פה עבודה מדהימה. אתמול למשל התקשרה אלי מישהי מזרוע היבשה כדי לחפש סעיף מסוים. אמרתי לה כנסי לצה"לנט ותכתבי מילה מסוימת בחיפוש, בום הכל מול העיניים שלה. אנחנו הרבה יותר יעילים היום וזו מילת המפתח", אמר סא"ל חנן.

הלוחמים בפעולה (צילום: שי לוי)
תדריך לוחמי יחידת יהל"ם | צילום: שי לוי

צה"ל נתן דגש על טכנולוגיה, הכניסו כמויות גדולות של כוונות וציינים. דגש משמעותי ניתן כאמור לירי לילה בו הצבא היה מאוד חלש, בעיקר בגלל מחסור באמצעים.

"אם ניקח היום מחלקת חי"ר או צוות של יחידה מיוחדת, אחוז החיילים שיכולים לראות בלילה גבוה משמעותית ביחס לעבר". הכוונה של צה"ל להגיע למאה אחוז אמר"ל (אמצעי ראיית לילה) בכוח לוחם. אם בעבר רק למפקדים קלעים ונגביסטים היו אמר"לים, היום האחוז אותו לא ניתן לחשוף לא רחוק מהיעד. כמובן שלירי לילה יש מקום משמעותי בתחרות השנתית.

התחרות הזו נראית מבחוץ כמו יום הפנינג, יש מוזיקה ברקע ואווירה טובה כשזה נועד לחבר את הלוחם לאירוע, שלא ירגיש שהוא בעוד אימון מתיש. אולם עצם הקיום שלה מעלה את רמת האימון של היחידות. "אתמול עמד מולי מג"ד נח"ל שהגיע להתחרות. הוא אמר לי שהוא היה צריך להתאמן לתחרות וגילה מה יש לו בנשקיה. אמר לי שאחרי הגילוי כמות האמצעים שיש לו בגדוד מחייבת שינוי של האימונים". עד כדי כך.

"אנחנו במקום אחר ומספיק לראות מה קורה בגבולות שלנו כדי להבין שאנשים שם לא נחים. הם מתאמנים ורוכשים ניסיון מבצעי. החובה שלי זה לשמר את היתרון שלנו ועם זה אני הולך לישון וקם בבוקר". חשוב לציין שלבית הספר יש תפקיד משמעותי גם במצבי חירום. כאשר יש מבצע או אם תהיה מלחמה, הלוחמים בסדיר ומילואים יפגשו צוותי הדרכה שיעבירו להם אימון ירי בזמן ההתארגנות.

הם גם יפגשו אותם אחרי אירוע, כאשר פה מדובר בנקודה מאוד חשובה בשיפור יכולות הירי של צה"ל בשנים האחרונות. "נאסוף לקחים מכל אירוע ירי שהיה. אני יכול להגיד כמפקד לוחם בצוק איתן שתוך כדי הלחימה התעדכנתי על אירועים שהיו בגבעתי או מקומות אחרים עם הלקחים".

רע"ן בית ספר למקצועות הירי, סא"ל חנן (צילום: דובר צה''ל)
רע"ן בית ספר למקצועות הירי, סא"ל חנן | צילום: דובר צה''ל

לאחרונה היו סדרת היתקלויות עם ירי בשטחים. "אחרי כל אירוע כזה בדקנו מה היה שם. אם זה היה ירי יום או לילה. הגענו ללוחם, שאלנו אותו אם ירה בעמידה או כריעה, באיזה אמצעי השתמש ואותי חשוב לשאול תמיד מה באימונים עזר לך או הפריע לך וככה משמרים ידע. בכל האירועים האלה ראינו אחוזי פגיעה מאוד גבוהים".

בבית הספר אף בנו שאלון אותו הם שולחים לכל חייל שביצע ירי מבצעי. "כולל שאלות טכניות ברמה של באיזה נשק ירית, לאיזה טווח או כמה כדורים ירית ומשם בצענו תחקיר עומק כשאת הלקחים הפצנו ליחידות". הם מסבירים שהמבט שלהם הוא לרוחב. "זה שלחייל אחד משהו עבד באופן נקודתי לא אומר שצריך לשנות הכל וצריך לבחון את זה".

בכל הקשור לירי כמו גם אופן הפקת הלקחים, סא"ל חנן מספר שהם נמצאים בקשרים עם לא מעט צבאות בעולם לצורך החלפת מידע. "אני יכול להגיד שאנחנו במקום טוב, אני רואה את זה בשת"פ שאנחנו עושים, אנחנו נותנים פייט יפה ובחלק מהמקומות מובילים".

לא עמדתי בפיתוי ושאלתי את סגן אורן איזה חטיבה מסתמנת כהכי טובה בראייה של השנים האחרונות. בתפקידה הקודם הייתה קצינת קליעה בנח"ל והתשובה יחד עם חיוך רחב הבהירה שהיא נשארה נאמנה לחטיבה, אבל הוסיפה: "בדרך כלל הצנחנים מובילה בחטיבות, ובגדס"רים חרוב ונח"ל מככבים לאחרונה, אחרי שנתנו קפיצה מטורפת".

סגן נדב עומייסי, מפקד צוות בגדוד 101 של הצנחנים שזכה במקום הראשון בקטגוריית הרובאי, סיכם את אליפות הקליעה המוצלחת של החטיבה: "הזכייה היא אמנם תוצאה של עבודה קשה אבל היא רק אמצעי, המטרה שחטיבת הצנחנים תהיה הכי מוכנה למערכה הבאה. אני גאה להיות חלק מהחטיבה, לייצג אותה ולהביא את המקום הראשון באליפות הקליעה של צה"ל. שנה שנייה ברציפות שאנו זוכים במקום הראשון בתואר החטיבה המצטיינת, זו גאווה גדולה".

הלוחם המצטיין (צילום: דובר צה''ל)
מצטיין אליפות הקליעה בקטגוריית הרובאי, סגן נדב עומייסי מגדוד 101 | צילום: דובר צה''ל