נשים שעברו תקיפות מיניות ולמרות הקושי החליטו להתלונן במשטרה. באומץ לב הן סיפרו אמש (חמישי) ל"מהדורה המרכזית" על היחס המזלזל מצד השוטרים כשהן הגיעו להגיש תלונה. חלקן מעידות שנשלחו לביתן ללא מענה, אחרות משתפות שקיבלו הערות פגניות ומשפילות: "חושבת שהפוסט-טראומה שלי זה בכלל מהחקירות ומהתלונות". פרויקט מיוחד.
אור אוחיון, בת 23, הגיעה להגיש תלונה בתחנת משטרה בראשון לציון על הטרדה מינית. "חזרתי מחברה באיזה עשר בלילה, ואני שומעת מישהו הולך מאחוריי, והוא צועק כל מיני הערות גסות", סיפרה על מה שעברה. "ואז פניתי לכיוון רחוב אחר, נעצרתי לראות שהוא לא מאחוריי. הוא נעצר גם בתחילת הרחוב, הוא פשוט רץ לכיווני. אני התחלתי לרוץ לכיוון תחנת דלק, שם יש הכי הרבה אנשים, הוא לא יכול לעשות לי כלום".
"באתי וסיפרתי לשוטר את כל הסיפור הזה, והוא אמר לי – 'או-קיי, אז הוא נגע בך?', אמרתי לו – 'לא'. הוא ענה 'את לא יכולה להגיש תלונה'", תיארה אוחיון את הרגע שבו הגישה תלונה במשטרה. "פה זה נגמר, פשוט לא יכולתי להגיש תלונה, לא הייתה שום סיבה. אמרתי לו, 'אתה רוצה להגיד לי שאני צריכה להיאנס, בשביל להגיש תלונה? אם זאת הייתה בחורה אחרת שהייתה קופאת במקום, והיא הייתה נאנסת? למה, אם כרגע אני יכולה לעצור ולמנוע את זה, אז למה שלא תקבל את התלונה שלי?'".
נועם שוסטר, בת 34, הגישה תלונה על הטרדה מינית בתחנת ירושלים. "הייתי בבר ירושלמי, הלכתי לשירותים, ולא שמתי לב שיש בקיר איזשהו חריץ", אמרה. "אז, כשאני עם המכנסיים למטה, אני מסתכלת אחורה, ואני קולטת יד של גבר, שמצלם אותי עם הפלאפון שלו מאחורה".
"הדבר הראשון שעשיתי, זה קודם כול הסתרתי את עצמי ואז עם היד השנייה פשוט דחפתי את היד לתוך החריץ הזה בקיר, שלא הבנתי בכלל מאיפה הוא מגיע", סיפרה. "עד שהתאפסתי על עצמי, לקח לי כמה שניות והרמתי את המכנסיים, ויצאתי מהתא. כבר היה ברור לי שהוא ברח. לקח לי כמה זמן להגיע למשטרה".
"כמה שבועות אחרי שהתלוננתי התקשרה אליי החוקרת, היא אומרת לי – 'תשמעי, נועם, החשוד... חקרתי אותו, אני רוצה להגיד לך הוא נראה טוב, חתיך כזה. תראי, וזה לא נראה לי מסוג הבחורים שעושה את זה'", תיארה שוסטר.
תומר רסילבסקי, בת 21, הגישה תלונה על הטרדה, מעשים מגונים ואונס בתחנת חדרה. "אני חושבת שהפוסט-טראומה שלי זה בכלל מהחקירות ומהתלונות, ולא מהמקרה עצמו", סיפרה. "כי אתה חי את זה עוד פעם ועוד פעם ובמשך שנתיים אונסים אותך מחדש כל פעם. לא מושיבים אותך מול פסיכולוג, מול מישהו שמבין בזה, מושיבים אותך מול חוקר ששואל את השאלות הכי חודרניות בעולם. לרגע לא מסבירים לך מה ההליך, מה עומד לקרות, מה עושים עם התלונה שלך. נפשית, לא נותנים לך להתכונן לשום דבר - אין לך מושג מה קורה".
ט', בת 25, הגישה תלונה על הטרדה מינית בתחנה בשרון. "אני מגיעה למשטרה רועדת, וישר אני מבקשת להתלונן", סיפרה. "מתחיל כזאת סיטואציה של 'אין לנו חוקרת', תבואי ביום אחר'. אז אני מחליטה להגיש מול גבר להיות איתו לבד בחדר סגור למרות שזה הדבר האחרון שרציתי באותו רגע. הסברתי לו שזה משהו שאני חווה אחת לשבוע ועכשיו סוף-סוף יש לי את כל הפרטים של הבן-אדם. הציפייה הייתה שבאמת יטפלו בזה כמו שצריך, שיעשו את העבודה שלהם".
"התיק נסגר אחרי יומיים", אמרה. "זה ממש מעצבן להגיד את זה. הלכתי לערער בתחנה. ניגשתי לאחד החוקרים. הוא אפילו לא מסתכל עליי. לוקח נייר ועט ופשוט זרק את זה עליי, ואמר: 'קחי שחררי אותי'".
מאיה לי לוי, בת 20, הגיעה להגיש תלונה על הטרדה מינית בתחנה בראשון לציון וסורבה. "לא היה לי ספק שאני אלך להגיש תלונה במשטרה", סיפרה. "אני ידעתי שמדובר בבן-אדם מסוכן ובאתי ואמרתי את זה באופן חד-משמעי. באתי עם הוכחות, עם סרטונים, עם צילומי מסך לדברים נוראיים, נוראיים, מטרידים מינית שנכתבו. אמרתי לשוטר: 'אני מרגישה מאוימת, אני מרגישה מפוחדת. אני מרגישה שהבן-אדם הזה מסוכן. הוא אמר לי: 'תראי, זה ברשת. תגישי תביעה אזרחית. אין לנו מה לעשות עם זה'".
"בתביעה האזרחית ניצחתי", הוסיפה. "האדם הזה שהטריד אותי ואיים עליי והדיר שינה מעיניי אחרי חצי שנה הסתבר שהוא החשוד באונס במלונית קורונה. אני הרגשתי כאילו עולמי חרב עליי. אני הרי באתי חצי שנה לפני - איפה הייתם?".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המקרים שהוזכרו נחקרו במשטרה במקצועיות וביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת, וחלקם אף הועברו בסיום החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות. משטרת ישראל רואה כשליחות ציבורית מהמעלה הראשונה את המאבק בעבירות מין ומתייחסת לסוגיה בכובד ראש. החקירות מטופלות באופן סדור ומופקד על ידי מערך חוקרים מיומן ומקצועי תוך הכרה בהיבטים הרגשיים ובמורכבות הנלווית לכך".
מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית:
קו סיוע לנשים - 1202
קו סיוע לגברים - 1203