''פיסת חיים שחסרה'': מכתבים אבודים ממלחמת יום כיפור נמצאו אחרי 48 שנה  

בין עשרות אלפי חיילי המילואים שהוזעקו לחזית ב-6 באוקטובר 1973 היה גם בוקי שניר. בזמן הזה אשתו אתי נותרה בביתם בתל אביב כשהיא בהריון ראשון. בתקופת המלחמה אתי שלחה 56 מכתבים לבעלה בחזית - אבל אפילו אחד לא הגיע אליו. "בכל יום הייתי הולכת לקצין העיר ומבקשת לשמוע מה איתו, בינתיים אני שומעת מחברים שהרבה חבר'ה נהרגו והזמן עובר", היא סיפרה.

"ידעתי שמתגעגעים אליי אבל חשבתי שיש תקלה בדואר ולא ידעתי למה אני לא מקבל כתבים", בוקי נזכר. "לכאורה אפשר לחיות בלי מכתבים, אבל רק לכאורה. אתה די מתוסכל שבמשך שלושה חודשים אתה לא מקבל שום דבר וכולם מסביבך כן".

בתחילת השבוע, הגיע לבית משפחת שניר טלפון מפתיע מאיתן טוביה מקיבוץ נחל עוז, שדודו נפטר בחודש שעבר. בזמן פינוי הדירה הוא גילה את המכתבים בארון, והעביר אותם לבוקי ואתי. "התחלנו לדבר ובוקי סיפר לי שהוא היה באיסמעיליה", אמר טוביה. "דודי שנפטר לפני חודש היה נשק במפקדת הגדוד. יכול להיות שהיו בעיות בדואר ומכתבים לא תמיד הגיעו לפלוגות, אז הוא פשוט אסף את המכתבים".

איתן ציין שברגע שהוא מצא את המכתבים, היה לו ברור שהוא יעשה הכל כדי למצוא את האנשים שאליהם הם שייכים. "זו פיסת חיים שלהם שהייתה חסרה".