ועדת החוקה אישרה את הקלות התו הירוק. יו"ר הוועדה ח"כ
גלעד קריב דורש להקל גם על מגבלת התפוסה במסעדות בשטח פתוח שגודלן מעל 100 מ' כך שניתן יהיה להכניס בהן יותר מאדם אחד על כל שבעה מ"ר. עוד דרש כי ההקלות שניתנו לכלל הציבור ביחס לסריקת הברקוד יוחלו גם על עובדים במקומות עבודה לגביהם תו ירוק. קריב דרש פתרון גם לנושא אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים לחובת עטיית המסיכות והציע כי רופאי משפחה יוכלו לתת תעודת פטור.
לפי התקנות שאושרו לבקשת הוועדה, יוסר התו הירוק מחללים פתוחים במסעדות ובריכות שחייה מקורות ויוחל בהם תו הסגול מיום שני הקרוב, 11 באוקטובר 2021. מהלילה בחצות יוסר התו הירוק גם מאטרקציות בחלל פתוח ויוחל בהן תו סגול. התו הירוק יוסר מביקור בתי ספר בקפסולות במוזאונים ומהשאלת ספרים בספריות. האכיפה לסריקת התו הירוק ע"י ברקוד תתחיל ביום ראשון ה-17 באוקטובר.
- קריב: "אני שמח שהגענו להסכמה להרחיב את ההקלות בצורה יותר משמעותית. זה מתכתב עם הבקשה שלנו בשבועות האחרונים להפריד בין שטחים סגורים לשטחים פתוחים. אמליץ לחברי הוועדה לאשר את התקנות לפרק זמן משמעותי, שכן נעשו פה הקלות משמעותיות תוך אימוץ עמדתה של הוועדה. קיבלנו סקירה מפורטת על הצדקות ונתונים מחקריים. זה מחייב את המדינה בתקופה הזו להסדיר את מקור ההסמכה לתו ירוק בחקיקה ראשית. לצערי הממשלה לא טרחה בחודשים האחרונים להציע תיקון בהקשר הזה לחוק הקורונה הגדול" הוא פנה למשרד הבריאות וביקש כי יימצא פתרון יותר ממוסד לאנשים עם מוגבלות בנוגע לפטור מעטיית מסיכות. עוד אמר כי התקנות שאישרה הוועדה מחייבות תו ירוק לעובדים במקומות שונים ותהיה בעיה להבדיל באכיפה בין לקוחות לעובדים".
אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "התיקון כולל גם הוראת שעה הנוגעת להנפקת תו ירוק. אנחנו בסיטואציה שהרבה החלטות מקצועיות לגבי הגדרת מחלימים נכנסו מאוחר והזמן שנותר למחשוב משרד הבריאות להיערך להוציאן לפועל לא היה ריאלי. זה מכניס להוראת שעה שבה מחויבים לכבד גם תעודת קורונה והסריקה של התו הירוק תיכנס לתוקפה מה-17.10. תעודת הקורונה מתעדת חיסונים והחלמות- כל המידע הרלוונטי בנוגע לקורונה".
לשאלת ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה) ביחס להכרה בבדיקה סרולוגית השיבה כי "מי שמוגדר מחלים לפי בדיקת ה-PCR יכולים לומר שהוא מוגן בוודאות לחצי שנה. מי שאובחן כחולה על סמך סרולוגיה, לא ניתן לקבוע את מועד ההחלמה הראשון ואז מחייבים במנת חיסון אחת". עוד אמרה כי "מי שהיה מחוסן בשתי מנות והחלים יש לו רמות נוגדנים יחסית גבוהות שמנה נוספת עלולה ליצור לו תופעות לוואי. כשניתחנו דעיכה חיסונית לילדים מחלימים, ראינו שהדעיכה יותר איטית והם מוגנים טוב יותר גם לאחר חצי שנה. היום יש בדיקה סרולוגית חדשה המאפשרת להבחין בין החלמה לחיסון, אך ראינו שיש כאלו שעם רמת נוגדנים של 5000 נדבקים".
מקלב: "יש פער גדול בין מה שפורסם למה שאפשר לעשות בפועל. אלו שיש להם תעודת מחלים אין להם דרך לקבל אותן אם אין להם אינטרנט או טלפון חכם". היו"ר ח"כ קריב הצטרף לדבריו וביקש ממשרד הבריאות לשקול לתת הוראה מנהלית ולאפשר הפקת תעודות הקורונה בקופות החולים.
רחלי מנדלוביץ' ממחשוב משרד הבריאות השיבה: "עד הבוקר, למעלה מ-2.3 מיליון איש הנפיקו את התו הירוק מתוך כ-4.5 מיליון זכאים. בהתייחס לנאמר קודם על תעודת קורונה מהקופות ניתן להנפיק תעודה זו והקופות גם פונות בסמס לזכאים. זה אמור לעזור לאוכלוסיות פחות דיגיטליות".
ח"כ
גבי לסקי (מרצ) והיו"ר קריב ביקשו לברר האם המידע מהברקודים נאגר ואיזה מידע עובר בעת סריקת הברקודים. מנדלוביץ' השיבה כי "כל המידע שנסרק מהברקוד לא נשמר אצלנו. מה שמוסתר בקוד הוא רק המידע הספציפי של האדם נושא התעודה, תעודת זהות ותוקף". לשאלת קריב מה יעשה במקרה של בית כנסת אורתודוקסי הפועל בשבת ולא יכול לבצע סריקה, השיבה כי יש החרגה לבית כנסת בשבת.
פרופ'
חגי לוין מאיגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית: "מבחינת הגדרת מחלים לא צריך לקדש רק את בדיקת ה-PCR. צריך לתת מענה למקרים חריגים כמו לאדם שחלה לאחר שכל משפחתו חלתה ולא עשה PCR. ועדת חריגים מקצועית חשובה. כמו-כן, עוד לא ראינו ניתוח לגבי גילאי 16-12 וייתכן שניתן יהיה להיות מקלים יותר גם לגביהם. חשוב שתהיה הפקת לקחים ממה שהיה. אנחנו לא רואים סיבה למה לא ניתן היה ל
שאול ספרים גם קודם לכן. גם לגבי האטרקציות בחוץ. זה לא רק ירידת התחלואה אלא סיכון נמוך. מאוד ייתכן שנראה גל נוסף ויש לשדר לציבור את המסר שדברים יכולים להשתנות".
אורן פסטרנק מ"מחאת הריבון": "בפועל מבצעים בדיקות למי שלא חוסן אך מזיזים אותו מהתפקיד לתפקיד נמוך יותר ובכך כופים חיסונים, כמו אותה מילדת בת 58 שלאחר שני חיסונים קיבלה מחזור בגיל כזה וחוששת מהחיסון. היא מוכנה להיבדק כל יום אך למרות זאת מזיזים אותה מתפקידה. זו כפייה. בנוסף, כל בוס מחליט על פער שעות אחר לבדיקות, למרות שבתקנות כתוב שנדרשים לבדיקה כל 84 שעות".
שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים: "יש טעות סופר כנראה, כי אני מכיר את הסיכומים על מגבלות התפוסה בחוץ. במרחב של 100 מ' דובר על מרחק של 1.5 מ' בין שולחן לשולחן ובתקנות נכתב אדם לכל 7 מ', דבר הלקוח כנראה מהתו הסגול בקניונים".
היו"ר הגיב לדברים: "המשמעות של אדם לשבעה מטרים היא שאין טעם לפתוח את המסעדות. מי שיש לו שטח קטן יוכל להכניס הרבה יותר אנשים מאשר מי שיש לו שטח גדול. הרי המסעדות הוחרגו בעבר והיה מרחק של 1.5 מטרים בין שולחן לשולחן, אז תחזרו להגדרות הללו.
אין דרך להצדיק את התוצאה שמי שיש לו 95 מ"ר יכול להכניס יותר סועדים ממי שיש לו 120 מ"ר. בפועל יקטינו את מתחם המסעדה וידחסו והתקנות יעודדו הצטופפות במקום להפך".
בהתייחסו לקשיי האכיפה ביחס לאנשים עם צרכים מיוחדים המקבלים פטור מעטיית מסיכה, אמר: "אי אפשר לתת לכל מי שיש לו פטור ממסכה להיאבק עם פקחים. יש מצבים רפואיים שאתם יכולים להוציא לגביהם הנחיות לקופ"ח שרופא המשפחה יוכל להוציא את הפטור. אנחנו 18 חודשים עם המגיפה ועכשיו דועך קצת הגל, תפנו את הזמן לטפל בזה. המלצתי לחברתי יו"ר ועדת הבריאות, שלא לאשר את התקנות הללו לחובת העטייה אם לא תהיה הסדרה של הפטור. שרופא מחוזי יחתום או מנהל רפואי של קופ"ח".
אילנה גנס השיבה כי "מנסים למצוא פתרון כמו רשימה של מצבים רפואיים והיום עמדת חטיבת הרפואה היא כי כל עוד אין רשימה זה לא נכון שזה יעבור לרופאים".
היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "הנחת העבודה היא שיהיה גל נוסף. העולם האקדמי והמקצועי חשוב להפקת המסקנות. ביחס לקטינים, קיימת חרדה בציבור בנוגע לחיסון ילדים וראוי היה לפתור את כל הילדים מתחת לגיל 18 מתשלום על הבדיקות. אני מאוד מוטרד מהרחבה וולונטרית של התו הירוק כדוגמת ביה"ח רמב"ם ואנחנו רואים זאת גם בגופים שלטוניים אחרים. צריכה לצאת הבהרה ברורה שאין הרחבה וולונטרית כזו. יש מערכת דיווח לרופאים על כל תופעת לוואי ויש לעקוב על כך. אמליץ לחברי לאשר את התקנות כמו שהן. אני מצפה לקבל תיקון ביום ראשון יחד עם התקנות האחרות שיגיעו אלינו ביחס למקומות העבודה, ואם לא, הוועדה לא תאריך יותר את תקנות התו הירוק במקומות עבודה. כמו-כן נחכה לתיקון סוגית המסעדות בשטחים פתוחים בהתאם להסכמות עם הממשלה".
תמכו בתקנות: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) וח"כ
סימון דוידסון (יש עתיד).
