5 תלונות נגד הרופא הבכיר: חשוד באונס ובמעשה מגונה | הותר לפרסום שם הרופא  

במשך שנה הבת הקטנה שלי התלוננה על כאבי בטן. לא מהסוג הנוראי, אלא כזה שלא ברור אם הוא נובע מלחץ בחינות הבגרות או מכאבי מחזור. בהתחלה חשבתי שזה כלום. שזה יעבור מעצמו. כי למי אין כאבי בטן? אבל באחת הבדיקות התקבלה התוצאה: הילדה חולה בקרוהן. מחלת מעי דלקתית.
פעם חשבתי שילד חולה הוא הדבר הכי נוראי שיכול לקרות להורים. עכשיו אני בטוחה בכך. לראות ילדה צעירה כל כך מדדה אחרי ניתוח כואב שכולל כריתה חלקית של המעי זה כאב חד מסוג שמעולם לא חוויתי. הניתוח עבר בשלום. כן, זה שובר לב, אבל את הכאב ואת תחושת האשמה (אולי הייתי צריכה להקפיד יותר על תזונה בריאה?) החלטתי לשמור בלב ולנסות להתקדם ולמצוא פתרון למחלה הזאת.
עוד תזונה במנטה:
הדיאטה הפלנטרית: מה לאכול כדי לשמור על הבריאות ועל כדור הארץ
הרמב"ם צדק; מלח ושמן זה דווקא בריא; אבל תתרחקו מתחליפי סוכר
ד"ר, אני רק שאלה: איזו דיאטה הכי טובה, האם שמן קנולה רע ומה נסגר עם הפירות?
מקריאת מידע על מחלות מעי דלקתיות הבנתי שמדובר במגפה בינלאומית, ושעם הישגי מדינת ישראל אפשר למנות גם את העובדה שהיא מדורגת בין המקומות הראשונים בעולם בתחלואה בקרוהן וקוליטיס. המידע על מחלות מעי דלקתיות סותר ומבלבל. מצד אחד יש טענה שמדובר במחלה גנטית־אוטואימונית שבה הגוף תוקף את עצמו, ומצד שני יש הטוענים שהתחלואה קשורה לתזונה גרועה ולתוספים שונים שמוספים למזון היום. ביני לביני תהיתי אם המחלה של הבת שלי קשורה לעובדה שאני לא מוצאת אפילו סוג אחד (אחד!) של לחם בכל הסופרמרקט שאינו מלא בתוספים מעבים, מסמיכים, מתחלבים ומשמרים? האם יכול להיות שהילדה שלי חלתה במחלה כרונית בגלל שהיא חובבת מזון מעובד?
בבית החולים דיברו איתנו ישר על טיפול תרופתי ביולוגי שמטרתו "להרגיע" את התוקפנות של מערכת החיסון. אחות המחלקה גם מנתה את אחד מחסרונות הטיפול - עלייה בסיכון לחלות בסרטן. הזדעזעתי עד עמקי נשמתי, וחשבתי: בית החולים מתייחס למחלה כאוטואימונית ולכן תפקיד הטיפול התרופתי הוא "להרגיע" את מערכת החיסון, אבל הסיבה האוטואימונית לא מסבירה את העלייה המטורפת במספר החולים בשנים האחרונות. ואיך זה יכול להיות שכל כך הרבה אנשים סובלים מכאבי בטן לא מוסברים? למה כל תופעת ה"נטול" גלוטן/לקטוז לא הייתה קיימת לפני 20 שנה?
בשנת 2006 פרופ' אריה לוין, כיום מנהל מחלקת גסטרו ילדים בבית החולים וולפסון וחוקר מוביל למחלות מעי דלקתיות, שאל את עצמו בדיוק את אותן שאלות. "משהו בתיאוריה המקובלת שקרוהן היא מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את עצמו לא נשמע לי הגיוני", הוא אומר בריאיון מיוחד ל"מנטה", "כי התיאוריה הזאת לא מסבירה למה המחלה בעלייה כזו במדינות מערביות, למה בארצות העולם השלישי התחלואה נמוכה, ולמה המחלה אופיינית לאוכלוסייה במעמד סוציו־אקונומי גבוה. החשד שלי אז היה שהסיבה למחלה היא מזון. האוכל שאנחנו אוכלים היום מייצר מגפות שהגוף לא מסוגל להתמודד איתן".
מושא ללעג העמיתים
כשפרופ' לוין התחיל להטיל ספק בתיאוריה הגנטית־אוטואימונית, התגובה של עמיתיו הייתה לעג. "ממש צחקו עלי", הוא מספר. "הייתי גסטרואנטרולג ילדים מבית חולים ישראלי, ובעולם לא קיבלו את הרעיונות שלי. בגלל העיסוק במקרים הקשורים בגנטיקה באותה תקופה התפתחה אצלי תחושה שקצת 'אונסים' את הגנטיקה כדי להסביר את מחלות המעי הדלקתיות, תחושה שמכריחים אותנו לבלוע איזו צפרדע. זה לא הניח את דעתי בכלל, ואני זוכר מקרה שבו בכנס גדול מאוד בתחום קמתי וטענתי כנגד מרצה בכיר שהניסויים שלו לא מוכיחים את התיאוריה שהוא מציג. הגנטיקה לא הסבירה דבר אחד: מדוע יש התפרצות כלל עולמית של המחלה בעשורים האחרונים בארצות הברית, קנדה, אירופה, סין, ישראל ועוד. בכל עשור אפשר לראות הכפלה של מספר החולים - מתינוקות ועד קשישים. זיהינו תופעה מעניינת: בעוד בדרום אמריקה והודו המחלה לא הייתה שכיחה, אלה שהיגרו משם לארצות הברית בגיל צעיר או הדור השני למהגרים - חלו במחלה".
פרופ' אריה לוין מחלות מעי דלקתיות קרוהן
"אני מקבל מאות אימיילים מחולים ומרופאים בכל העולם שמודים לי שהצלתי את החיים שלהם באמצעות תזונה. פרופ' אריה לוין(צילום: יונתן בלום)

ואכן, התיאוריה הגנטית, שהייתה לא הגיונית בעליל לדעתו של פרופ' לוין, הופרכה בשנת 2012. אז פורסם בכתב העת המדעי היוקרתי ביותר, Nature, מחקר גנטי שתוצאותיו הדהימו את המדענים. במחקר השתתפו 75,000 נבדקים, גם מישראל. נמצא בו שפחות מ־25% מהאוכלוסייה נושאים את הגנים הבעייתיים להתפתחות מחלות מעי דלקתיות, אבל הממצא המעניין באמת היה שגם אנשים שאינם חולים במחלות מעי דלקתיות (קבוצת הביקורת של אנשים בריאים) נושאים את הגנים האלה. "מחקר זה הוכיח שרק מיעוט מהאנשים מפתחים את המחלות האלה על בסיס רקע גנטי", מסביר פרופ' לוין.
אמרו לי: שב בשקט, אתה עושה בושות. דע את המקום שלך, תהיה צנוע. הגשתי אינספור בקשות לגרנטים (מענקי מחקר), אבל כולן לא התקבלו. אמרו לי: תזונה? זה נשמע מופרך"
מה ענו לך בכנסים המדעיים?
"אמרו לי: שב בשקט, אתה עושה בושות. דע את המקום שלך, תהיה צנוע. הגשתי אינספור בקשות לגרנטים (מענקי מחקר), אבל כולם לא התקבלו. אמרו לי: תזונה? זה נשמע מופרך".
למרבה המזל, פרופ' לוין לא ישב בשקט. הוא דבק בדרכו והמשיך לחקור את התיאוריה שלו. כעבור כמה שנים ופרסום מחקרים מובילים בעיתונות המדעית החשובה ביותר בתחום, הוא הצליח להוכיח את הקשר בין תזונה לתחלואה בקרוהן. לתפיסתו, קרוהן על פי רוב איננה מחלה אוטואימונית אלא מחלה שנובעת מחוסר איזון בחיידקי המעיים ובגלל רכיבים תזונתיים שמעודדים חוסר איזון או פגיעה במעי. "כיום אני יכול להגיד שאנחנו אחת הקבוצות המובילות בעולם לחקר מחלות מעי דלקתיות והקשר שלהן לתזונה. כיום כל העולם חוקר את הקשר הזה, והתיאוריה שלנו היא המובילה בעולם", הוא אומר. "אני מקבל מאות אימיילים מחולים ומרופאים בכל העולם שמודים לי שהצלתי את החיים שלהם באמצעות תזונה - משהו כל כך פשוט ובסיסי. התגובה של המטופלים מדהימה".
איך בכלל הגעת לתיאוריה שהמחלה נובעת מתזונה?
"אחת התעלומות במחלת קרוהן היה הטיפול המקובל - תזונה בלעדית בפורמולה שמכילה את כל מרכיבי התזונה במשך שישה שבועות. הטיפול היה יעיל מאוד והשיג הפוגה במחלה ב־70% מהמקרים, אבל לאף אחד בעולם לא היה מושג למה הטיפול הזה כל כך יעיל. מה יש בפורמולה הזאת? איך ייתכן שהיא יעילה יותר ממתן סטרואידים וגורמת לריפוי המעי המודלק?".
הייתה לך השערה?
"חשדתי שהפורמולה עובדת בגלל מה שאין בה - לא בגלל מה שיש בה. הסיבה ליעילות הפורמולה הייתה שהאנשים שניזונו ממנה לא צרכו באותה תקופה את המזון המערבי המעובד עם כל תוספי המזון התעשייתיים. הפורמולה למעשה יצרה הפוגה מנזקי המזון למעי ואפשרה לו להחלים. הבעיה הייתה שכל מי שסיפרתי לו על התיאוריה היה סקפטי. אז זה נשמע הזוי שמחלה נגרמת מתזונה. ניסיתי לטפל במטופלים שלי בשינוי תזונתי וראיתי תוצאות מדהימות. ידעתי שאני צודק, אבל לא היה לי מחקר להוכיח את התיאוריה".
פרופ' אריה לוין מחלות מעי דלקתיות קרוהן
"אנשים כבר לא יודעים מהו מזון אמיתי. אנחנו יוצרים מגפות שלא היו כאן קודם"(צילום: יונתן בלום)

פריצת הדרך למחקר הגיעה באופן בלתי צפוי. חברת נסטלה, שמייצרת את אחת הפורמולות שניתנו לחולים, הזמינה שלושה רופאים מובילים לכנס מדעי של החברה. בכנס הם ביקשו מהרופאים לנסות לעזור להם לברר את השאלה שעניינה את כולם: למה הפורמולה הזאת עובדת כל כך טוב? "ידעתי שבנסטלה לא יאהבו את התיאוריה שלי, שהפורמולה עובדת בגלל מה שאין בה", אומר פרופ' לוין. "התיאוריה שלי הייתה בניגוד לאינטרסים הכלכליים של החברה. ברור שאם יתגלה שאני צודק, הפורמולה תהיה נחוצה פחות.
"עד היום אני אסיר תודה לחברה ששמה את האינטרסים שלה בצד וסייעה למדע. נסטלה מימנה מחקר מדעי שיכול לפגוע במוצר שלהם"
"בכל זאת החלטתי לומר למדענית הראשית של נסטלה שלדעתי קרוהן היא מחלה שנובעת מהרכב חיידקים שלילי במעיים ונזקים למעי ממזון. היא ענתה לי: 'אני לא מאמינה לתיאוריה שלך, אבל אני אתן לך מענק מחקר של 100 אלף דולר כדי לקדם את המדע'. הופתעתי מאוד מהמחווה הזאת של נסטלה, כי הם היו הראשונים לתמוך בתיאוריה שלי, שאף אחד לא האמין בה ונגדה את האינטרסים הכלכליים שלהם. אני יודע שהדעה על חברות המזון היא שלילית, אבל עד היום אני אסיר תודה לחברה ששמה את האינטרסים שלה בצד וסייעה למדע. נסטלה מימנה מחקר מדעי שיכול לפגוע במוצר שלהם".
צבא הגנת המעיים
פרופ' לוין פרסם חלק מהתיאוריה שלו ב־2013 וטען אז שמערכת החיסון אינה תוקפנית כלפי המעי, אלא בעצם מגיבה לחיידקים שבקרבת המעי שמהווים איום ולכן למעשה מתפקדת היטב, כפי שהיא אמורה להגיב. תוצאות המחקר הראשון אישרו את ההערכות שלו. המחקר, שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases, מצא שגם למזון רגיל אך לא מעובד ונטול תוספים יש השפעה חיובית דומה להשפעה של הזנה בהזנה בלעדית רק עם פורמולה.
"אפשר לדמיין את המעיים שלנו לאזור מוקף אויבים, ממש כמו מדינת ישראל", הוא מסביר. "אם אכלנו משהו לא טוב, לא תמיד נרגיש את זה, כי המערכת הזאת מגינה עלינו. רוב מערכת החיסון נמצאת במעי והיא מתוחכמת מאוד ובעלת כוח אדיר עם המון סיגנלים ותקשורת בין התאים. את החלק הפנימי של המעי עוטפת שכבת ריר שהיא צמיגה מאוד ולא מאפשרת חדירת חיידקים. הריר הזה (אפיתל) הוא בעצם 'גדר ההגנה החשמלית' של הגוף. מערכת החיסון לא מאפשרת לאף חיידק להתקרב אליה, ואם חיידק מתקרב, מתרחש אירוע ביטחוני שבו כל המערכת יוצאת למתקפה. אם חיידק מנסה לחדור את הריר, יש תאים מיוחדים לחיסול שלו. מאחורי הריר הזה יש שכבת תאים צפופה שגם היא מגינה על הגדר. אצל חולי קרוהן גדר הביטחון הזאת הפכה להיות דקה עם הזמן ומלאה בחורים. הכאבים החזקים וההיצרות במעי שאופיינית למחלה נגרמים בגלל תוקפנות מערכת החיסון שלא מצליחה להגן על הגוף”.
ואיך בעצם התזונה קשורה לתהליך הזה?
"ניקח לדוגמה פרופיל תיאורטי של אדם שאוכל המון בשר ומוצרי חלב שמנים ולא אוכל ירקות ופירות. החיידקים הטובים, שניזונים מירקות ומפירות, מורעבים ואוכלים את שכבת הריר שמגינה על מערכת העיכול. חוסר בירקות ובפירות גורם לפחות חיידקים טובים, וזו מכה כפולה למערכת החיסון. בנוסף, צריכה גבוהה של שומן רווי עלולה להפחית מההפרשה של חומרים שמייצרים את שכבת הריר ולפגוע באטימות המעי וכך לפגוע במערכת החיסון. ואם כל זה לא מספיק, תוספים שונים המוספים למזון המעובד פוגעים בשכבת הריר ומחזקים את כוחם של החיידקים הבעייתיים שפוגעים אף הם במערכת החיסון".
מנטה
"קרוהן היא מחלה של חיידקים"(צילום: Shutterstock)

למה מערכת החיסון תוקפנית כל כך לחיידקים שמתקרבים לגדר?
"כי זה איום מסוכן לגוף. אם חיידק של שחפת או חיידק סלמונלה עוברים את הגבול, אפשר למות מזה. במעי בריא הגדר הזאת כל כך חזקה וצפופה, שאין אף חיידק שמצליח להתקרב. אבל אצל חולי קרוהן החיידקים הצליחו לעבור את הגדר והם אפילו נדבקים לדופן המעי. המערכת שהייתה אמורה לחסל אותם לא מצליחה לתפקד. החיידקים הרעים נדבקים, מערכת החיסון מגיבה בחומרה, וכך נוצרת הדלקת המפורסמת של החולים בקרוהן".
כלומר המחלה נוצרת לא בגלל שמערכת החיסון תוקפת את עצמה אלא בגלל שהיא מנסה להגן על הגוף?
"מערכת החיסון עושה מה שהיא צריכה לעשות. יש איום על הגדר והיא מפציצה בדלקת. אם מערכת החיסון מתוכנתת להפציץ חיידקים והם נמצאים על הבית, היא תפציץ את הבית. כך נוצרות קרוהן וקוליטיס".
מחלה של חיידקים
הרעיון של פרופ' לוין שמחלות מעי דלקתיות נגרמות בגלל חיידקים זכה לאישור נוסף בזכות טיפול באנטיביוטיקה. "חשבתי שאם המחלה נובעת מחיידקים שנדבקים למעי, הרי שאנטיביוטיקה צריכה להיות מסוגלת לטפל בה. בשנת 2006 הגיעה אלי לטיפול ילדה חולה בת שש שאף טיפול לא עזר לה. אבא שלה ניגש אלי ואמר: 'אתה חוקר קרוהן כבר הרבה שנים, אולי יש משהו שעוד אף אחד לא ניסה ויכול לעזור לה'. הצעתי לו אנטיביוטיקה שנקראת אזניל ומטפלת במיוחד בחיידקים נדבקים. האנטיביוטיקה עבדה עליה כמו פלא, בתוך שמונה שבועות המעי שלה הבריא. מקרה נוסף שהגיע אלי גרם לי להבין שמדובר במחלה של חיידקים. בחור בן 20 עמד בפני ניתוח סטומה (כריתת המעי כך שההפרשות נעשות באמצעות שקית חיצונית). הוא התנגד לניתוח. הצעתי לו טיפול באנטיביוטיקה והוא קצת כעס עלי. זה נראה לו מופרך. אחרי שבוע הוא התקשר וביקש מרשם. אחרי שבוע הוא התקשר אלי שוב ואמר לי: 'אני מרגיש מושלם. מה עשית לי? שום תרופה לא עבדה, ודווקא האנטיביוטיקה גרמה לי להרגיש כל כך טוב'. הרופא של אותו בחור אמר לו שמדובר באפקט פלצבו, אבל אז כבר הייתי בטוח שקרוהן היא מחלה של חיידקים".
אם כך, למה כיום לא מטפלים בכל החולים באנטיביוטיקה?
"לפעמים אנחנו כן מטפלים באנטיביוטיקה, אבל האנטיביוטיקה קצת בעייתית. כשהיא עובדת, היא עובדת מצוין. אבל כשהיא לא עובדת, היא מחסלת חיידקים טובים ולמעשה יכולה להחמיר את המצב".
פרופ' לוין החליט להמשיך ולחקור את החיידקים לעומק. הרעיון שלו היה שהמכנה המשותף לכל חולי הקרוהן הוא שינוי בהרכב החיידקים במעי, או מה שנקרא "דיסביוזיס" - חוסר איזון בין החיידקים הטובים לרעים. "אצל חולי קרוהן יש כשל ברמת ה'גדר' שלא מאפשר להדוף חיידקים שמגיעים אליה", הוא מסביר. "החיידקים מצליחים להתבסס ברירית בלי שהגוף יצליח להדוף אותם. מערכת החיסון תוקפת כל הזמן, ובכך היא יוצרת יותר פצעים וכיבים, וכך עוד חיידקים מצליחים לחדור, ואז יש יותר מתקפה וכך נוצרת המחלה הכרונית. למרות שהדבר מאוד הסתדר לי ברמה הגנטית והאימונולוגית, אף אחד לא היה מוכן לפרסם את זה. רציתי להמשיך במחקר, אך לא זכיתי לתמיכה בשום רמה. אפשר אפילו להגיד שבקהילה המדעית די גיחכו על הרעיונות שלי".
ולמרות זאת המשכת. לאן?
"השאלה הבאה הייתה: מה גורם לכך שהחיידקים נצמדים? והתשובה שלי הייתה שמרכיבי תזונה גורמים לכך. הם מחלישים את תאי המעי ומפרקים את שכבת ההגנה והופכים את הרכב החיידקים לתוקפני וחודרני ובעצם מאפשרים למחלה להתפתח. ידעתי שההסבר שלי נכון, כי הוא היה הכי הגיוני. הוא הסביר את העלייה בתחלואה שנובעת מהמזון התעשייתי במערב, ואת הסיבה לכך שהמחלות האלה נדירות בארצות לא מפותחות. התחלתי לנסות את הטיפול בתזונה ואנטיביוטיקה על חולים. התוצאות היו מדהימות, ידעתי שזה עובד, אבל עדיין אף אחד לא רצה לקנות את זה. אמרו לי: על מה אתה מדבר? איך תזונה יכולה לרפא מחלה כמו קרוהן? בחברות התרופות אמרו לי שלמרות שהם מאמינים בתיאוריה שלי, אין בה רווח כספי".
תיאוריית התזונה מקבלת הכרה מדעית
אבל למרות כל אלה פרופ' לוין המשיך לכתוב מאמרים על התיאוריה שלו, ובשנת 2009 פנה אליו מכון מחקר יוקרתי שפועל ללא כוונת רווח עם הצעה לממן את המחקר באנטיביוטיקה למחלת קרוהן. "מכון המחקר הזה פעל מתרומות, והם אלה שפנו לחוקרים שכתבו מאמרים שעניינו אותם. זה חיזק אותי מאוד, כי ידעתי שהם בודקים היטב כל מימון למחקר ומדענים רציניים מאוד האמינו בתיאוריות שלי", הוא אומר. "עם זאת ידעתי שקשה מאוד להוכיח תיאוריות בתזונה. זה היה מסע ארוך ומייגע, הייתי צריך לעשות הכל לבד. יש כל כך הרבה תוספים ומעט מחקרים על ההשפעה שלהם".

מחלות מעי דלקתיות קרוהן
תפוח עץ בזכות הפקטין ואורז ותפוחי אדמה בגלל העמילן העמיד(צילום: Shutterstock)

השני הוא מעשה מגונה, שם ניתן לבחון האם סוגי הבדיקות וצורת הבדיקה אכן נבעה מצורך רפואי או לא.

לרוב, אנשים רבים נוטים לסמוך יותר על בעלי תפקידים עם הילה של מכובדות, לייחס להם יותר אמינות וערך אנושי על סמך הטייה לוגית, כאילו מישהו בעל יכולות אנליטיות\שכליות או כשרון כזה או אחר, מישהו מפורסם, גאון בתחום כזה או אחר יהיה בהכרח בעל תכונות אופי נעלות יותר כאדם שלם.

רופא מוערך ומוצלח, לא בהכרח יחזיק באסמכתא מוסרית או יהיה בעל ערך מוסף מעבר לתחום מומחיותו הספציפי, לא מן הנמנע כמובן שאותו רופא יהיה גם אדם משכמו ומעלה בתחומים אחרים ואיש למופת, אך הדבר בהחלט לא מחייב, ההיסטוריה מלאה ברופאים שכביכול נשבעו דבר ראשון "לא להזיק" אשר נטלו חלק באירועים מזעזעים.

יש הטוענים, שדווקא בקרב דמויות עם אפקט הילה; רופאים,שופטים, מטפלים, מחנכים דגולים, גורואים, אנשי צבא בכירים, אפקט ההילה מסחרר את תודעתם והם מתחילים לנצל את האמון שנותנים בהם ולעיתים את ההשלכה שאחרים משליכים עליהם מתוקף תפקידם לתחומים אחרים(למשל,יש אנשים שיתנו משקל רב יותר לדעה פוליטית של רופא מומחה מאשר זו של נהג מונית, למרות שלא אמורה להיות משמעות לכך רק על בסיס עיסוקם), ייתכן גם ששומעים יותר על מקרים כאלו בגלל תפקידם הרם של התוקפים.

לכן, כשאומרים לי: "הוא יודע מה הוא אומר, הוא רופא" או "נראה לך שהוא יעשה דבר כזה? הוא שופט במחוזי" זה אף פעם לא עושה עלי רושם יותר מדי, אלא אם כן כמובן זה נאמר ביחס ישיר לעיסוקו של אותה פונקציה.