התחזית האופטימית שלצד הנתונים: מצד אחד, בכל יום יש יותר מ-10 או אפילו 20 מתים מקורונה בישראל וצוות המומחים של משרד הבריאות הזהיר מוקדם יותר היום (חמישי) שככה אי אפשר להמשיך - אך מצד שני, הוצגה לראש הממשלה נפתלי בנט תחזית מעודכנת ואופטימית שלפיה, המצב צפוי להשתפר כבר בימים הקרובים. 

לבנט הוצגו הערכות שלפיהן כבר בשבוע הבא תחול ירידה במספר החולים קשה למספר של כ-5,000 עד 6,000 מאומתים חדשים ביום, ובנוסף - תחול ירידה במספר החולים קשה, בין היתר כתוצאה מתחילת השימוש בתרופת הרג'נרון נגד קורונה, שמונעת מחולים להגיע למצב קשה.  

משרד הבריאות רכש לאחרונה בכמויות גדולות את התרופה, שפותחה לפני כשנה, ומיועדת לחולי קורונה בסיכון. מדובר בתרופה שמכילה למעשה את הנוגדנים שאנחנו מקבלים בחיסון, אך הם מהונדסים בצורה סינטטית וניתנים לחולים דרך עירוי. נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, היה בין הראשונים שקיבלו אותה בעולם - והתרופה למעשה הצילה את חייו. 

התרופה רג'נרון ניתנת בשלב מוקדם של המחלה, כאשר הרופאים מזהים שהחולה צפוי לפתח מחלה קשה, למשל כשיש לו ירידה בחמצון. אם נותנים אותה בשלב מאוחר יותר - היא נחשבת ללא יעילה.  הקריטריון הנוסף לקבלתה הוא גורמי סיכון: גיל ומחלות רקע, והקריטריון השלישי למתן התרופה הוא כשיש אינדיקציות למחלה קשה כמו סימני דלקת.

קבינט המומחים לקורונה: "המגפה גובה מחיר כבד, הגישה הנוכחית להתמודדות עמה מסוכנת" 

למרות התחזית האופטימית שהוצגה לבנט - מוקדם יותר היום, פורסם סיכום הדיון הלילי של חברי קבינט המומחים הלאומי, שהתכנסו אמש וקבעו ש"היקף התחלואה המתמשך בחודש האחרון גובה מחיר כבד בנפש" וציינו כי "למרות התקווה לירידה בתחלואה בזכות מבצע החיסונים, לא ניתן ולא סביר להמשיך במסלול הקיים, ומתחייב שינוי מדיניות לתקופת הביניים עד אשר תוכח ירידה משמעותית ומתמדת בתחלואה הקשה". 

חולי קורונה, מחלקת קורונה בהדסה עין כרם (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
מחלקת קורונה בבית החולים הדסה עין כרם. ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

בדיון התריעו המומחים שסדרה ארוכה של כלים קריטיים לבלימה של המגפה אינם ישימים עוד וכי מערכי הבלימה לא עומדים במשימה: במקור הציג קבינט המומחים מספר אסטרטגיות אפשריות (מיגור, בלימה, ספיגה), והמליץ לדבוק באחת מהן (בלימה)", ציינו המומחים, "הממשלה בחרה באפשרות ביניים – מדיניות 'ספיגה' לפרק זמן לא מוגבל כמעט ללא מאמץ מרכזי לבלימה והקטנת ההדבקות, ובמקרה של הגעה לרף חולים , חזרה למאמצי בלימה". 

"אלא שכפי שהתרענו מראש", הדגישו, "סדרה ארוכה של כלים קריטים לבלימה (כלים הממוקדים בנדבקים וסביבתם כגון חקירה אפידמיולוגית, זיהוי מוקדם, בידוד מוקפד ואכיפתו) אינם ישימים עוד בשלב בו יש בין 8,000 ל-10,000 חולים ליום, מערכי הבלימה לא עומדים כעת במשימה – ומגוון האפשרויות מצטמצם למשפחת הכלים הלא-סלקטיביים  אשר מטיבם פוגעים יותר בכלכלה ופחות מקובלים על הציבור". 

"כמסקנה לטווח הבינוני ולאחר הגל הרביעי - גישה זו של ניהול לפי עד לשלב מאד מתקדם – מסוכנת, והגישה המפעילה טווח כלים רחב יותר (תו ירוק, מגבלת התקהלות) בשלב מוקדם יותר – היא הנכונה במבט עתידי לאור לקחי הגל הרביעי עד כה". 

המסמך המלא - דיון קבינט המומחים הלאומי, 22.9.21