שיא בגל הרביעי: 202 מונשמים

שני נושאים לבירור המבוססים על שיכחה: עמית סגל כתב כי "הצורך בכיפת ברזל נולד מהפקרת חבל ארץ... לחסדי ההזייה שרוצחים שאנחנו חימשנו יעשו איתנו מזרח תיכון חדש". וגם הזכיר כי לעגו לליכוד באופוזיציה, שטען כי עם ההינתקות מגוש-קטיף נחווה ירי קטיושות על ישראל (אגב, ממשלת העבודה החלה את ההתיישבות חסרת התבונה והסיכוי בגוש-קטיף). נכון? כן ולא.

מאמרו של דוד ארגז הוא מסמך מדהים בצביעותו ובסתירות הפנימיות השזורות בו. מניתי בטקסט שלו קרוב ל-50 טענות, כביכול שונות, שלכל אחת מהן מוצמדת טענת עזר או האשמת שווא הקובעת ללא הנמקה או הוכחה שמדובר בה בפגיעה בזכויות הפרט, וכי תיאור המעשה אליו היא מתייחסת, הוא אכן פגיעה או רמיסה של זכויות הפרט, ולא שמירה על זכותו וזכות זולתו לחיים בטוחים ובריאים. הייתי אומר שמהחיבור כולו נודף ריח של השמצה אחת גדולה. הדברים כה מגמתיים עד כי לעיתים דומה שהכותב לועג בעצם לקורא המתייחס ברצינות לתוכן דבריו, שאינם אלא "מתיחת חג".

בתמונה: אנשים מבקרים בפרויקט האמנות של האמנית סוזן ברנן: "אמריקה זוכרת", פרויקט שהורכב מדגלים לבנים המסמלים את האזרחים האמריקנים שמתו מונגיף הקורונה, בקניון הלאומי בוושינגטון.

אנדרגה אלמייהו מואשם במכירת תעודות מתחסן מזויפות, והפרקליטות מייחסת לו בין היתר מעשה בזדון העלול להפיץ מחלה - עבירה שהעונש המירבי עליה הוא שבע שנות מאסר. כתב האישום נגד אלמייהו ונגד מי שלטענת המדינה רכשו ממנו תעודות מזויפות הוגש (9.9.21) לבית משפט השלום בנתניה.

כְּשֶׁ FDA אוֹמֶרֶת "לֹא"¹