סוף השבוע הבא ירגיש מוזר ליוֹבל זוסמן. ביום חמישי, בפעם הראשונה בחייו, הוא לא יפתח את עונת היורוליג במדי מכבי תל אביב, הקבוצה שבה גדל ושיחק בשנים האחרונות. למחרת בערב הוא יעלה לפרקט בפלאו בלאוגרנה של ברצלונה, במדי אלבה ברלין.
לפני חודש, בגיל 23, ארז זוסמן מזוודה והמריא לגרמניה, עם חוזה לשלוש עונות. אתמול פתח שם את העונה, במשחק נגד טלקום בון. "זו פעם ראשונה שאהיה כל כך הרבה מחוץ לארץ", הוא מחייך. "אני רגיל לחיות לבד, אבל זה שונה, כי עד היום תמיד היו לי את ימי שישי בערב לארוחה עם ההורים והמשפחה. זה יחסר לי מאוד, האוכל הביתי, ואמא שלי היא השפית הכי טובה בעולם".
למה לא להישאר במכבי?
"כל ילד שמתחיל לשחק חולם על מכבי. אפילו בחרתי בהתחלה בחולצה מספר 8, בגלל אנתוני פארקר. כילד הייתי בא למשחקים בהיכל עם אבא שלי, לראות את פארקר. אבל בסוף אתה עושה זום אאוט ולא אומר, 'הגשמתי חלום, אני אהיה פה עד סוף חיי'. צריך למקסם את הקריירה. יש לנו זמן קצוב בעולם, ומבחינתי, כל רגע שבו אני משחק כבר לא יחזור".
סיום הרומן עם מכבי ת"א לא היה מתקתק כמו הפתיח. גורמים במועדון צוטטו באמירה שהם חשים כפיות טובה מצד השחקן, לאחר שחוזהו ארוך הטווח שודרג כדי שיהיה מרוצה, והקבוצה רק ביקשה את הזכות להשוות הצעות שיקבל. זוסמן הבהיר שהוא מעוניין לעזוב בכל מקרה, ובמכבי, על פי הדיווחים, טענו שסביבתו הקרובה מרעילה אותו.
"להגיד ש'הסביבה הרעילה' זה שטויות במיץ", הוא אומר בכעס. "זה מביך, ואני מקווה שזה לא הגיע מהמועדון. אם כן, זה לא מכובד. האנשים שמנהלים אותי הם בין היתר הוריי, ולהגיד דברים לא יפים על המשפחה זה להגיד דברים לא יפים עלי. זו מחשבה רעה ושקרית. הסוכן שלי, נדב מור, עשה הכל כדי שאקבל את ההחלטה הנכונה, אבל הבחירה הסופית היתה שלי. זו הקריירה שלי. אלה דברים מיותרים, שמייצרים שיח לא נכון בקרב הקהל".
פורסם ששקלת להצטרף להפועל ירושלים, היריבה המושבעת.
"היתה התעניינות, ותמיד כיף להיות במרכז העניינים. אבל אני באלבה עכשיו וטוב לי. זו קבוצת יורוליג משמעותית, כשהבסיס הראשוני הוא השחקנים המקומיים. במכבי פועלים אחרת, לא הרגשתי שהבסיס הוא הישראלים. אני לא שופט אותם, זו החלטה שלהם".
מה יש לך באלבה שלא היה במכבי?
"היא יותר מתאימה לי בסגנון, במשחק הקבוצתי. יש לה כדורסל מרהיב, ובמשחקים של מכבי נגדם היה אפשר לראות שיטה ודרך. חבר'ה צעירים שנלחמים עד הסיום ולא נופלים מאריות אירופה. זה קסם לי. כשקיבלתי את ההצעה חשבתי המון. עשיתי פלוסים ומינוסים, והבנתי שזה המקום הנכון בשבילי. אני שלם עם ההחלטה במאה אחוז, ומבחינתי זה מספיק.
"בספורט תמיד עולה השאלה 'איזה מקום עדיף?' למרות שאני שואף תמיד למקום הראשון, אם אדע שעשיתי את המיטב והגעתי שני, זה עדיין עדיף על פני מקום שלישי. אני רוצה שבעוד 15 שנה, כשהשם שלי יעלה בשיחה, יזכרו שעשיתי את המקסימום. קובי בראיינט אמר פעם, 'אני רוצה שיידעו שאין אבן שלא הפכתי'. אז אני רוצה שיידעו שניסיתי למקסם את היובל זוסמן שאני יכול להיות.
"לא עברתי לברלין בגלל הצעה כספית, אלא מתוך החלטה מקצועית נטו. כל החלטה שאני מקבל בחיים היא קודם כל כדי שאהיה מאושר, וצורת המשחק של ברלין מתאימה לי. כשהשחקן המוביל שם מסתכל קודם כל על המסירה, זה אומר הרבה ונותן לך אופציה להיות יותר משמעותי ולגרום לקבוצה ליהנות מכדורסל.
"אלבה היא הקבוצה הכי בולטת באירופה בכדורסל הקבוצתי. אתה רואה את זה גם באנאדולו אפס או במילווקי ובפיניקס מהאן.בי.אי, שהגיעו רחוק כי השלם שם הרבה יותר גדול משחקנים בודדים. אם אני עושה משהו בלי ליהנות, אני מבזבז את הזמן שלי".
• • •
בעונת היורוליג 2019־2020, שנעצרה בגלל הקורונה, פתח זוסמן בחמישייה ב־16 משחקים מתוך 28, ושיחק בממוצע 18 דקות למשחק. בליגה הישראלית פתח ב־21 מתוך 24 משחקים, ושיחק 26 דקות בממוצע. בעונה שעברה הוא סבל מפציעות ולא שותף ברבים מהמשחקים.
אלבה ברלין כבר הספיקה להחליף הקיץ מאמן. את מקומו של אאיטו רנסס הספרדי הוותיק, תפס ישראל גונסאלס, ששימש בעונה שעברה עוזרו. "הוא מאמן עתיר ידע וניסיון", אומר עליו זוסמן. "אני מרגיש איתו טוב מאוד. השיטה והפילוסופיה שלו מאוד מתאימות לי. אני מרגיש שבנינו קבוצה טובה, חכמה, לא אנוכית, שמשחקת כדורסל טוב ונכון".
בשנה שעברה, במכבי, לא נהנית?
"לא אמרתי את זה. נהניתי, השחקנים היו מחוברים ואהבו אחד את השני, אבל המקום הכי נכון בשבילי כעת הוא ברלין".
בקיץ אחד מכבי ת"א איבדה שני ישראלים בכירים, אותך ואת כספי.
"כל אחד מסיבותיו, אבל נכון שהבסיס הישראלי במכבי השתנה. הישראלים פחות משמעותיים מבחינת המערך. לא מהבחינה של מה שהם יודעים לעשות. היום, הישראלים במכבי מהווים פחות בסיס איתן. כשכספי פרש, זה הפך למאוד משמעותי. כשהוא היה בריא, ושנינו היינו על המגרש ברגעים הכי קריטיים, גרמנו לקבוצה לנצח".
מכבי לא יודעת לשמור על הישראלים שלה?
"זו שאלה טריקית. בשנים האחרונות לא היו במכבי ישראלים לטווח ארוך ברצף. אין את ההמשכיות. אבל מכבי עושה את ההחלטות שלה, בסוף זה ביזנס. אני כן חושב שהאוהדים התחברו אלי ואהבו את מה שהבאתי. הלחימה, הרצון לנצח".
היו יכולים לתת לך את המושכות ולהגיד שאתה הישראלי הבכיר.
"אבל זה לא קרה. לא הרגשתי שהראו לי את הדרך החוצה, 'חוסר הערכה' הוא המונח הנכון. אני לא יכול לשלוט באחרים, או בקבוצה. מכבי יותר גדולה ממני".
בעונה שעברה סבל זוסמן מפציעות חוזרות ונשנות, שהשביתו אותו ופגמו ברצף המקצועי. "היה לי חוסר מזל", הוא נאנח. "בכל פעם שהנעתי מנועים, נפצעתי. אבל זה הכדורסל. לא משנה כמה אתה שומר על הגוף עם אמבטיות קרח ומתיחות, בסוף מישהו נופל עליך בזווית הלא נכונה. באותו רגע אתה משתגע, 'איך זה קורה דווקא לי?', אבל ביום שאחרי, מתחיל השיקום. הקריירה קצרה, צריך לנצל אותה עד הסוף".
היה לך קשה עם המאמן יאניס ספרופולוס?
"מערכת היחסים שלנו היתה טובה מאוד. אני אוהב אותו, כי הוא לא הבדיל בין זר לישראלי. אהבתי את הדרך ואת השיטה שלו, ואני מתחבר לערכים שלו, ווינריות בכל מצב. הביאו אותו למכבי כדי לקחת תארים, בחרו אותו מכל הישראלים או הזרים, והוא צריך להביא תמורה".
אחרי הניצחון בגמר גביע ווינר על חולון יאניס אמר שהוא התנהל איתך בקשיחות כי הוא אוהב אותך.
"ברגעים מסוימים הוא היה קשה, אבל זה מה שחישל אותי. היה קטע במשחק באולם הדרייב־אין, בתקופת הקורונה, כשהיציעים היו ריקים, שכתבים השתוללו ותבעו לדעת למה הוא צועק עלי כל כך חזק. אבל אני שמעתי את אותן צעקות גם כשהיה קהל, לי זה היה רגיל. אמרתי שבמהלך משחק יש אמוציות והמאמן בלחץ, כי הוא רוצה לנצח. אם אני מחליש את הווליום ומקשיב למילים, יש בהן מסר".
ב־25 בנובמבר תשחק נגד מכבי בברלין וב־12 בינואר תפגוש אותה בהיכל. תתרגש?
"בטח. זה יהיה מוזר, לא ציפיתי שזה יקרה, בטח לא בתקופה הקרובה. להפוך מבן בית לזר מוחלט זה דבר שקשה לעכל. אני מקווה שהאוהדים יידעו שעשיתי את המקסימום כל עוד הייתי שם ויזכרו אותי לטובה, כי אני מאוד מעריך את האהבה שקיבלתי. מהרגע הראשון הם רצו שאשחק, כי חיפשו מישהו להזדהות איתו".
ההנהלה אולי תהיה יותר קרירה מהם.
"אותי חינכו לנסות ולסיים בטעם טוב, ולהסתכל על התמונה הכוללת. אני רוצה להגיד תודה למכבי על השנים שבהן הייתי חלק בלתי נפרד מהמועדון. זכיתי בארבע אליפויות, כולל דאבל בעונה האחרונה. עשיתי את הכי טוב שלי, אבל לפעמים דברים לא הולכים כמתוכנן. ציפיתי למשהו אחר, אבל אי אפשר לבכות על חלב שנשפך".
לְמה תתגעגע?
"לאנשים טובים, שעשו רק טוב מבחינתי. רגב פנאן, עמי ביטון, הצוות הרפואי. מכבי זה מקום שבו מאוד אוהבים אותך".
תחזור?
"אסור לפסול, אבל אסור גם להתחייב מהר מדי. אי אפשר לדעת מה יילד יום".
• • •
כשזוסמן היה ילד, הוא הטמין פתק בכותל: "אני רוצה להיות הכדורסלן הישראלי הטוב בכל הזמנים והשחקן הראשון באן.בי.אי". זה היה לפני שעומרי כספי הגיע לשם. "היום המחשבה שלי היא לא להיות הישראלי הטוב בכל הזמנים, אלא להיות הגרסה הכי טובה של עצמי. ככל שאתה מתבגר, אתה מבין את זה".
הוא נולד במאי 1998, שנת היובל של ישראל, ו־50 הוא גם המספר שנשא על גופיית המשחק שלו במכבי, ושימשיך איתו באלבה. אמו, אביגל, היא כדורסלנית עבר, ששיחקה בין היתר בגליל התחתון וברמת חן, והיום מורה לחינוך גופני. אביו, יריב, הוא מאמן כדורסל שעבד עם בני נוער, והיום מורה לחינוך גופני. יש לו שתי אחיות - אורָאן (31) ואלמוג (27), שתיהן עובדות הייטק.
"מגיל 3 הוא התנסה בכל מיני ענפי ספורט", מספרת האם אביגל. "בהתחלה, בהחלטה שקולה שקיבלנו כדי לא לשרוף אותו מוקדם מדי, הוא לא נחשף לכדורסל. רק בגיל 6 יריב לקח אותו לאימון ראשון, וכשיובל חזר, הוא אמר: 'אני רוצה רק כדורסל'".
זוסמן נזכר בהחלטה המכוננת של חייו בחיוך רחב. "ניסיתי ג'ודו, התעמלות קרקע, קט־רגל, טניס, כדורגל. חשבתי להיות שוער או בלם, אבל מהר מאוד הבנתי שהכיוון שלי הוא כדורסל. כנראה שזה קשור גם למזל, כי כבר באימון הראשון קלעתי חמישה סלים. בסוף, אם ילד לא אוהב, אי אפשר להכריח. פה היה קליק, חיבור שאין לו הסבר".
צריך גם כישרון.
"היה לי כישרון בסיסי, ונולדתי גם עם יתרונות טבעיים, גבוה (הוא מתנשא היום לגובה 2.02 מ') ועם ידיים ארוכות, הודות לאמא. אז היו גֶנים נכונים והבנת משחק, אבל אם אתה רוצה להגיע לטופ, אתה חייב להיות שונה, לרצות יותר. ביחד עם המשפחה, עשינו הקרבה מקסימלית. בתקופת התיכון עברתי חמישה בתי ספר. למדתי בבית ספר בנתניה בלי מגמת כדורסל, ועברתי לבית ספר שיש בו מגמת כדורסל. נפצעתי, פחות שיחקתי, ואז עברתי לאקדמיה בווינגייט, שהיא כמו פנימייה. חזרתי ללמוד בנתניה, ואחרי שחתמתי במכבי, עברתי לתיכון חדש בתל אביב".
קשוח.
"זה חייב להיות קיצוני. כל אתלט שהגיע לגדולה, הקריב. ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם גרו שנתיים במכון וינגייט, בבית הנבחרות. אין הרבה ספורטאים שהכל הולך להם בקלות".
אביגל: "יובל היה יסודי כבר מתחילת הדרך. בכיתה א', כשהוא אסף בולים, היינו חייבים להיות חברים בשירות הבולאי, וכל סדרה חדשה שיצאה, הגיעה אלינו הביתה. עד היום יש לי אלבומי בולים בארון".
יובל: "הייתי פרפקציוניסט בצורה קיצונית. אם הייתי זורק לסל תשע שלשות ברצף ומחטיא את העשירית, הייתי אומר לעצמי, 'איזה אפס'.
"שיחקתי פינג פונג עם הארוס של אחותי, הפסדתי לו משחק אחד מתוך 35, ורק את המשחק הזה אני זוכר. אני עושה את מה שאני עושה כדי להיות הכי טוב, אבל למדתי להבין שהקיצוניות לא טובה עבורי. אם אתה מתרכז ביוצא מהכלל וגורם לו להיות הכלל, אתה מכניס לחץ שבסוף יוצא החוצה, וכולם מבחינים בו".
• • •
בגיל 17 הגיע לאקדמיה לכדורסל של מכבי ת"א, ובגיל 20, בשנת 2018, זכה עם נבחרת העתודה באליפות אירופה, אחרי ניצחון על קרואטיה. זוסמן זכה בתואר השחקן המצטיין בטורניר והאפיל על חברו לסגל, דני אבדיה. שניהם נבחרו לחמישיית הטורניר.
ציפית שהזכייה בתואר ה־MVP של אליפות אירופה תטיס את הקריירה שלך למקום אחר?
"חשבתי שהיא תעשה המון רעש, אבל בסוף, זה תואר שאף אחד לא ייקח ממני. כן, חורה לי שלא מכבדים את האליפות ההיא, כי אם לא היינו מביאים את הגביע, הטורניר לא היה נערך בישראל אחרי שנה, וישראל לא היתה זוכה שוב בתואר. הצגנו אז כדורסל קבוצתי מדהים".
שנה לאחר מכן, ב־2019, קיווה זוסמן להיבחר בדראפט של האן.בי.אי. הוא נסע לארה"ב, שיחק בליגת הקיץ של האן.בי.אי במדי קליבלנד והשתתף גם באימון בפילדלפיה, שבו נכחו חברי הנהלה בכירים שבחנו אותו.
"כנראה שלא התאמתי", הוא אומר. "היתה אכזבה, התבאסתי, אבל לא היו דמעות. אחרי שיחה עם הסוכן שלי, הבנתי שמצבי טוב. במקום שקבוצה אחת, שהיתה בוחרת בי בדראפט, תחזיק בזכויות שלי, עכשיו יש 30 שיכולות לחתום איתי חוזה. הרי במקרים רבים יש שחקנים שנבחרים בסיבוב השני של הדראפט, בבחירות לא גבוהות, ואז הזכויות עליהם נשמרות אצל קבוצות לעד.
צבט לך שאבדיה נבחר תשיעי בדראפט ומשחק בוושינגטון וויזארדס?
"שחקן עובד קשה בשביל הגשמת החלום, אז למה שאקנא? הייתי רוצה להיות באן.בי.אי, אבל דני עבד בלי לחפף או לקצר דרך, והכי מגיע לו".
מה מיוחד בו?
"יש לו קומבינציה מיוחדת של דברים שלא היו בשחקן ישראלי בעבר. גובה, אתלטיות, הבנת משחק. בנוסף, הרבה פעמים שחקנים ישראלים לא עובדים מספיק קשה, וזה יתרון אדיר שלו".
ועדיין, היתה לו עונה ראשונה לא קלה.
"זה מקום שאתה לא רגיל אליו, וצריך זמן להתאקלמות. אני יודע למה הוא מסוגל. הוא פשוט צריך להיות בסיטואציה שונה מזו שהיתה השנה. הוא יודע יותר טוב מכולם מה היכולת שלו".
הוא מסוגל להגיע לרמות של לוקה דונצ'יץ' וניקולה יוקיץ'?
"אלה שחקנים מהטופ של הליגה, אולסטארים. יוקיץ' היה השחקן המצטיין בעונה הסדירה באן.בי.אי. דונצ'יץ' נתן הצגות מטורפות.
"דני לא צריך לצפות לקלוע 30 נקודות במשחק, זה לא ריאלי. אם הוא רוצה להסתכל על תואר מסוים, אז אולי 'השחקן המשתפר'. אם ייתן עונה קצת יותר טובה מבחינה מספרית, יכול להיות שהוא יהיה בקטגוריה הזו".
אתה כיום הכדורסלן הישראלי הבכיר אחריו?
"אני לא חושב בצורה הזאת. הדירוגים האלה טובים לתקשורת".
אביגל: "אם אתה שואל את אמא שלו, אז כן".
יובל: "בשבילה אני מספר 1".
• • •
השיחה על נבחרות ישראל גורמת לו להיפתח. במיוחד כשהוא מזכיר את עודד קטש, שאימן אותו בעתודה, ועד לאחרונה גם בנבחרת הבוגרת.
"נוצר בינינו קליק מהרגע הראשון", אומר זוסמן. "כילד שגדל על עודד, ראה סרטונים שלו כשחקן וקרא את השורות הסטטיסטיות שלו, לקבל ממנו יחס אוהב זה משהו שקשה לתאר. אני חושב שהוא אוהב את מה שאני עושה מקצועית, ואולי, אולי, אני מזכיר אותו טיפה, כי את עודד קשה להזכיר. לדעתי הוא הכישרון הכי גדול שהיה פה מאז ומעולם. הוא יכול לא לגעת בכדור במשך חודשים, ואז להגיע למשחק ולקלוע 30 נקודות בהליכה".
איך הוא כמאמן?
"כשמסתכלים עליו בטלוויזיה הוא נראה קר רוח, אבל כשאני מדבר איתו, אין את האיפוק. כמאמן הוא הקפיץ את הנבחרת משמעותית. ניצחנו את סרביה בארץ, והגענו להארכה עם גיאורגיה וגרמניה בחוץ, דברים שלפני כמה שנים היו פחות אפשריים, בטח לנבחרת כל כך צעירה.
"שחקנים מעריכים את עודד, כי הוא שונה. הוא לא צועק אם טעית, אבל כשהוא רק מוציא מילה, לוחש, כולם עוצרים ומקשיבים. נותנים לו כבוד מטורף".
לא היה אפשר למנף את ההצלחה של שחקנים בעתודה גם לנבחרת הבוגרת?
"זה שונה. יש שחקנים שטובים בגיל 20, אבל כשהם מגיעים לליגת העל, הם לא מצליחים לבצע את אותם דברים. ההבדל המשמעותי הוא בפיזיות, בתגובה המהירה ובקריאת המצבים. צריך להתאים את עצמך, כי אתה רואה שתמיד גילאי 18 ינצחו את גילאי 16. הם יותר חזקים וגדולים ובעלי יותר ניסיון".
למה סלובניה, מדינה עם 2 מיליון תושבים, מצליחה יותר מאיתנו?
"אצל היוגוסלבים, כדורסל זה דת. סלובניה, מונטנגרו, קרואטיה, סרביה - כולן נבחרות שמגיעות מאותה משפחה, וזו משפחה עם מנטליות לגמרי שונה מאיתנו. הם עובדים 24/7, לא מסתכלים ימינה ושמאלה. המנטליות היוגוסלבית לא דומה לישראלית ולא מתאימה לכל אחד. הם קשוחים, פיזית ומנטלית, וזה משפיע על הגוף בצורה מטורפת".
אז לְמה אפשר לצפות מנבחרת ישראל?
"אני חושב שבעוד שנתיים־שלוש ניראה מדהים. יש הרבה צעירים בגילי, שרק ישתפרו. אני לא מדבר על זכייה בתארים, כי כשאתה מסתכל על מעצמות כמו סלובניה, סרביה, ספרד או צרפת, זו לא אמורה להיות החשיבה. צריך להתפתח".
איך אתה מסתדר עם גיא גודס, שמונה למאמן הנבחרת החדש?
"גיא אימן אותי (כשהיה עוזר מאמן במכבי ת"א, ועוזר מאמן בנבחרת ישראל: א"ל), ואני מכיר אותו טוב. מאוד שמח על המינוי שלו. אני בטוח שאיתו נמשיך להצליח כנבחרת".
אם קטש היה מאמן את מכבי העונה, היית נשאר?
"הנבואה ניתנה לשוטים".
• • •
חברתו של זוסמן בחמש השנים האחרונות, לירון (23), לא טסה איתו לגרמניה. "היא סטודנטית להנדסה ביו־רפואית, יש לה חיים משלה, ולא רציתי להגביל אותה", הוא אומר. "היא תבוא כשיתאפשר".
מבחינה אישית, לְמה בארץ תתגעגע?
"לאוכל הביתי של אמא שלי. אצטרך ללמוד לבשל, כבר למדתי להכין פסטה, סלמון, טופו, ירקות בתנור. דברים בסיסיים".
סבתא שלו, לילה, היא ילידת פולין וניצולת שואה. זוסמן אומר שדיבר איתה על המעבר לברלין וקיבל ממנה את ברכת הדרך. "היא אמרה שהילדים של היום הם לא האנשים של פעם. לכן, מבחינתי, היתה אפס מחשבה על הצד הזה. רק מחשבה על הקריירה שלי".
אתה הולך ללמוד גרמנית?
"בקבוצה ידברו אנגלית והצוות המקצועי הוא ספרדי. יש לי אנגלית מעולה, מעט ספרדית, ולמדתי ערבית בתיכון. אמרו לי שבתוך חמישה חודשים אדע גם גרמנית. אני מנסה ללמוד, כי אני הולך להיות שם תקופה ארוכה".
מה תעשה בזמן הפנוי?
"אני אוהב לקרוא. ידע זה כוח. אני קורא ספרים על העשרה עצמית, קואוצ'ינג. אני מתחבר גם לפן הפסיכולוגי. מנסה לברר למה דברים קורים, להגיע לבסיס של הבסיס, להבין למה ביצעתי טעות. להסתכל פנימה כדי להבין איך משתפרים לפעם הבאה".
מי שיעזור לזוסמן למלא את הזמן ואת הריחוק מהמשפחה הוא החבר לנבחרת, תמיר בלאט בן ה־24, שישחק גם הוא באלבה בעונה הקרובה, אחרי שחתם בה לפני שנה לשלוש עונות. בעונה שעברה, הראשונה בחוזה שלו, הושאל בלאט להפועל ירושלים.
"יש בינינו חיבור מדהים", אומר זוסמן. "הכרנו כשהייתי בן 17 והוא בן 18, ותמיד היינו שותפים לחדר. היום אנחנו יודעים במבט מה כל אחד רוצה, ותמיד גם היה לנו חלום לשחק יחד. זה היה קשה כשהוא היה בהפועל ירושלים ואני במכבי, עם כל היריבות בין המועדונים.
"אני זוכר שהיה לנו משחק נגדם בהיכל מנורה, ותמיר נפצע בברך דקה לסיום. בסיום המשחק הלכתי לחדר ההלבשה של ירושלים, דבר שמאוד לא נהוג, כדי לראות מה שלומו. שמרנו על חברות אפילו במהלך משחקים. ברגעים מתים הייתי נותן לו צ'פחה, והוא היה מחזיר".
אתה דווקא נחשב לשחקן עם פני פוקר, שמסתיר רגשות.
"אני מתנהג ככה כי אני מרוכז במשחק ומבין שכל רגש שאכניס, יוציא דברים שאני לא בהכרח רוצה. האנשים הקרובים יודעים שאני יובל אחר לגמרי מזה שנראה לפעמים על המגרש. אדישות היא הדבר האחרון אצלי".
כשתלבש את מדי אלבה ברלין, תישאר מכביסט?
"זה דבר שאי אפשר לקחת, זה בדם. אמרתי גם למכבי שיש תמונות של אריות, שעל פניהם נראים בסדר ושלווים, אבל הגב שלהם כולו מצולק. ככה אני. על הגב תמיד יהיה רשום ששיחקתי במכבי, ואם תשאל בן אדם ברחוב בעוד שנתיים־שלוש - למשל, מישהו שלא ממש עוקב - אולי הוא בכלל לא יידע שעזבתי".
shishabat@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו