בקבינט הקורונה נערכים להטלת סנקציות חדשות ומשמעותיות על הלא מחוסנים. לפי החוק שמקדם משרד האוצר בתמיכת הקבינט, עובד שפוטר מעבודתו עקב סירובו להתחסן לקורונה או להיבדק לא יהיה זכאי לדמי אבטלה למשך שלושה חודשים.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, התייחסה לכך הבוקר (חמישי). "אנחנו מקדמים את ההחלטה הזאת בקבינט הקורונה", אישרה בשיחה עם נסלי ברדה, "הרציונל הוא לא האם להעניש או לא להעניש, אלא שאדם, מתוקף הבחירה הזאת שלו, מייצר עלויות על כלל הציבור. השאלה מי צריך לשאת בעלויות האלה".
"אדם שיש לו מקום עבודה והוא מסרב להיבדק, יכול לסכן ילדים או את החולים בבתי החולים", המשיכה פרקש הכהן, "מן הראוי שאם הוא מחליט שלא להגיע לעבודה, הוא לא יוכל לקבל כסף מהמדינה. זה מאוד מאוזן ונכון. אנשים זכאים לבחירתם, אבל לא על חשבון כלל הציבור. אנחנו מקדמים כל מיני מהלכים כמו תקנות שלפיהן עובד שמסרב להתחסן או להיבדק במקומות רגישים כמו חינוך ומוסדות, לא יקבל שכר".
לקראת החזרה המלאה ללימודים בסוף החודש נערך בימים אלה פיילוט "הכיתה הירוקה" שלפיו, אם תלמיד יימצא מאומת הוא עצמו ייכנס לבידוד, בעוד ששאר התלמידים ייבדקו ואם ייצאו שליליים ימשיכו ללמוד. בשני בתי הספר שבהם מתקיים הפיילוט, התגלו עד כה כתשעה מאומתים. אם הפיילוט יעבור בהצלחה, הוא צפוי להיכנס לתוקף רק מאמצע אוקטובר, שבועיים אחרי שהתלמידים חוזרים ללימודים.
"אנחנו הולכים לייצר מנגנון מדיניות בידוד לילדים בבתי ספר, שהוא קצת יותר מדוייק ופחות גורף", הסבירה השרה פרקש הכהן, "בסוף, אי אפשר שילד אחד ישבית כיתה שלמה או שכבה שלמה. אנחנו מקיימים דיאלוג עם גורמי הבריאות, יש גיבוי לעשות את זה מתישהו אחרי החגים. אם זה עוד ארבעה ימים או פחות ארבעה ימים, לא זה המוקד. המדיניות תהיה אחרת - אם ילד מאומת מבודדים את מי שהיה איתו במגע קרוב ומתחילים סדרה של בדיקות, כך שמזיזים הצידה את אותם ילדים מבודדים".
ועדת החוקה אישרה את הארכת תקנות התו הירוק עד ל-4 באוקטובר, מה שאומר שרק מחוסנים במנה השלישית יהיו זכאים לתו ירוק. בכך, מנסה הממשלה לעודד את הציבור להתחסן במנת הבוסטר ומתכוונת להטיל מגבלות על מי שיבחרו שלא לעשות זאת. בין ההגבלות שנבחנות: תו ירוק בקניונים מה-15 באוקטובר, בדיקת PCR על חשבון היוצאים מהארץ, קיצור תוקף בדיקת האנטיגן, עליית מחירי הביטוח הרפואי ואיסור על לימודי נהיגה.
"אנחנו חיים עם איזון מאוד עדין", התייחסה לכך השרה, "הקורונה מחייבת ערבות הדדית ובסוף כולם חיים לצד הקורונה בזכות המחוסנים, כל אחד ואחד מאיתנו שנהג בערבות והתחסן. מצד שני, כל אחד זכאי לבחירתו. כממשלה אנחנו נוקטים בתו הירוק כדי שמי שלא רוצה להתחסן שייבדק לפחות, כדי שלא יסכן את עצמו או אחרים. אנחנו מקדמים סנקציות על אלה שמסרבים להיבדק. זאת שאלה של בריאות ואחריות עצמית".
"חיסון הקורונה לילדים יהפוך להיות כמו חיסון הפוליו"
חברת "פייזר" הודיעה השבוע כי חיסון הקורונה נמצא יעיל ובטוח גם לבני 5-11 וכי בכוונתה להגיש בקשה לקבלת אישור רשמי ממנהל התרופות והמזון האמריקאי. פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, התייחס ב"חדשות הבוקר" לאפשרות כי החיסון יינתן בקרוב לילדים בגילאים הללו בישראל.
"אני חושב שתהיה היענות, אבל היא תהיה פחותה מזו שראינו בגילאים יותר מבוגרים", העריך פרופ' ברבש, "אנשים חוששים על הילדים שלהם יותר משהם חוששים על עצמם. מאמין שעם הזמן, כשיכירו את החיסון וייראו איך הוא עובר חלק, אנשים יבינו שכדאי להתחסן, כמו שהבינו את זה לגבי הפוליו וחיסונים נוספים שנותנים לילדים. זה יהפוך להיות חיסון שייתנו אותו לילדים בגילאים הרבה יותר צעירים".
נעשו מחקרים שהוכיחו כי אצל מבוגרים, הסיכונים ממחלת הקורונה גבוהים וחמורים יותר מאלה של תופעות הלוואי הנדירות יחסית מהחיסון. יש מחקרים כאלה גם לגבי ילדים? איך ישכנעו הורים?
"בגילאים יותר צעירים יהיה קשה מאוד להראות את זה, מפני שיש פחות סיבוכים ופחות תחלואה - אבל אין מנוס, לא נוכל להמשיך להפעיל את מערכת החינוך עם אלפי נדבקים ביום כשמחציתם ילדים. זה לא יעבוד".
מה דעתך על התוכנית של ראש הממשלה בנט לקצר את הבידודים בבתי הספר?
"אנחנו מקבלים החלטות בלי באמת לדעת מה המשמעות האמיתית שלהן מבחינת תחלואה והדבקה. הניסיונות שעשינו לא מספיק טובים, זה ניסוי וטעייה אבל בלי להסתכל על המסקנות. אנחנו נתקשקש עוד הרבה עם עניין הבידודים, אבל אין לי ספק שהפתרון בסופו של דבר יכול לבוא רק ממקום אחד - רק מחיסונים, זה לא ילך אחרת".
יש מחסור חמור במכונות אקמו בבתי החולים. האם לדעתך צריך לתת עדיפות למי שלא התחסנו, או דווקא לאלו שכן?
"השאלה הזאת לא יכולה לקרות ברפואה. אנחנו לא מתעדפים טיפול רפואי על בסיס ההתנהגות של הבן אדם לפני כן. אפשר לשאול את אותה השאלה לגבי משאבים שמוקצים למישהו שעישן או שלא עישן. מי שעישן יש לו סיכוי יותר גדול לחלות, אז לא נטפל בו? לא ככה מתנהגת הרפואה, היא מטפלת לפי סדרי קדימויות עכשוויים. מי שבא קודם ומגיע לו, מקבל".
אבל יותר ויותר חולים שכן התחסנו לא מקבלים טיפול באקמו בגלל שהמכשירים נתפסים על ידי לא מחוסנים.
"חלק מהמשאבים שנתפסים על ידי חולי קורונה קשים, רובם לא מחוסנים, נלקחים מחולים אחרים, לאו דווקא חולי קורונה. המחלקות הפנימיות שעמוסות לגמרי ברגיל, עמוסות היום גם ב-700 חולי קורונה קשים. הקשב שלהן לחולים הרגילים נפגע. הפגיעה היא לא רק בחולי הקורונה שאין להם אקמו, אלא בחולים רגילים שלא שוהים את הזמן שהם צריכים לשהות, לא מספיקים לברר, ונשלחים הביתה לעשות דברים בקהילה, ששם זה אולי פחות טוב".
ומה לגבי התרופה מצילת החיים? גם פה יש שיטת ניקוד שמתעדפת את אלו שלא התחסנו.
"לא חושב ששיטת הניקוד מתעדפת את מי שלא קיבלו חיסון. הקריטריון הכי חשוב זה לטפל בשלב מוקדם, כשרק מתחילים לראות את סימני הדלקת החריפה, כמו ירידת חמצון. הקריטריונים האחרים קשורים למצבו הבסיסי של החולה, כמו האם הוא עם גורמי סיכון. זה לא קשור בכלל להאם קיבל חיסון או לא".