מ-180 נשים לאולמות מלאים: מופע 'אוחילה' - סרוגים

מ-180 נשים לאולמות מלאים: מופע 'אוחילה'

להרחיב את בית הכנסת: אודהליה ברלין, זוכת פרס שר החינוך לתרבות ויצירה יהודית, מייצרת תפילה נשית ענקית במופעי "אוחילה" כבר 13 שנה. וכן, גם למרות הקורונה

מ-180 נשים לאולמות מלאים: מופע 'אוחילה'
  (צילום: מנדי הכטמן)

אודהליה ברלין, זוכת פרס שר החינוך לתרבות ויצירה יהודית, תייצר גם השנה מקום לתפילה נשית הנובעת מהלב, לנשים שחפצות בתפילה קצת אחרת ולכל אותן נשים שלא יצליחו להגיע לבית הכנסת ביום הקדוש. לאחר שנה וחצי נטולות הופעות, 'אוחילה', המופע פורץ הדרך הכולל קטעי פיוט, תפילה, ניגון, חיבור לבבות ודיבור הנוגע עמוק בלב. התקיים לראשונה ביום ראשון השבוע בהיכל התרבות בתל אביב, והערב- ח' תשרי, 14.9 היא תעלה על הבמה בבנייני האומה בירושלים.

(צילום: מנדי הכטמן)

"המופע הראשון של אוחילה נבע מצורך אישי שלי", מספרת אודהליה לסרוגים. "חוויתי מתח רוחני לפני יום כיפור. הייתי בלחץ האם אני מתכוונת מספיק או לא ביום הקדוש והרגשתי שהקהילה מסתכלת עליי ואני נבחנת – איך אני מתנהגת בתפילה. האם אני פורשת ידיים, או לא, וכמה אני מתאמצת להיראות מתכוונת. זה גרם לי תחושה פנימית שבעצם התפילה שלי לא נקיה מבחינה אישית. את המתח הזה לא אהבתי. אבל את התפילות, הניגונים והשירים של יום כיפור אהבתי מאוד".

הכל נולד לפני 13 שנה, בזכות הארה

"לפני שלוש עשרה שנה היתה לי איזושהי הארה ובאתי למנהלת האישית שלי בזמנו עם רעיון לעשות מופע של שירי תפילה לנשים בערב יום כיפור. אני זוכרת שרבים סביבי פתחו עיניים ואמרו 'אבל מי תבוא בערב יום כיפור למופע נשים?!' זו גם היתה תקופה שמופעי הנשים היו בחיתוליהם, הז'אנר רק החל להתהוות", היא מוסיפה בנימה אישית.

ומאז הכל היסטוריה? – ממש כך. החלטנו ללכת בקטן, והמופע התקיים בבית אביחי בירושלים. הגיעו 180 נשים וזה היה מפעים בעיניי. בשנה לאחר מכן הוכפלה הכמות ל-360 ועברנו להיכל שלמה וככה נדדנו וגדלנו – ז'ראר בכר, תאטרון ירושלים, בנייני האומה. וגם בתל אביב. הקהל הגוש-דני שלנו לא וויתר. נשים רבות מהשומרון וממרכז הארץ פנו בבקשה שנגיע קרוב אליהן. אז התחלנו בצוותא, עברנו למוזיאון תל-אביב והשנה נופיע לראשונה בהיכל התרבות.

(צילום: מנדי הכטמן)

"דבר מעניין נוסף ב'אבולוציה' של אוחילה, הוא שבשנה הראשונה יצא דיסק עם ניגוני אוחילה ואחרי שהוא יצא היתה דממה. ולא ידעתי אם הוא בכלל הגיע לאוזניים או ללבבות. ופתאום אחרי שנה קיבלתי גל של תגובות מדהימות של נשים שמספרות לי שהן ילדו עם הדיסק ברקע, נשים שאומרות לי שזה מה שמרגיע את הילדים שלהן אחה"צ. והרגשתי שהעולם מגיב לזה. שיש פה שפה חדשה שנוצרה", היא אומרת ברגש.

מה הקסם של אוחילה בעינייך? – יש נקודה מרגשת שקורית דווקא ברגע שלפני- ההתכווננות. כמו רגע כיסוי הכלה על ידי החתן, שהוא לעיתים רגע יותר מרגש מאשר החופה עצמה, כי כל הכוונות נמצאות בו. כך גם אוחילה בעיניי. הרגע שלפני יום הכיפורים- ההכנה הזו, שמוציאה כל כך הרבה נשים בערב יום הכיפורים מבתיהן, היא קסם שנוצר שם. בכלל אוחילה הוא אור גדול של נשים ודיבוק חברות. הסיפור פה הוא לא רק המוזיקה, שאני מקפידה שתהיה טובה ומקצועית אלא בעיקר מה שעובר על כל משתתפת. התפילה שלי בכל שנה, היא שאשה לא תצא מאוחילה כפי שהיא נכנסה אליו. שאוחילה ישנה בה משהו ויזיז לה משהו בלב. ירפה וירפא.

"הגיע אור חדש לעולם"

איך בעצם את יוצרת את אוחילה? – למעשה אוחילה מתהווה כל השנה. במהלך השנה כשאני שומעת שיר יפה והוא נוגע לי בלב ואני רושמת לעצמי שאני רוצה לשיר אותו במופע. בפועל מפסח זה צובר תאוצה ומתגבש. יש המון עבודה טכנית סביב המופע. את כל העיבודים המוזיקליים אני עושה בעצמי, ועובדת על זה לילות וימים במשך חודשים. גם את התכנים אני כותבת. ובכל שנה נולד 'מוצר' חדש מהחיבורים השונים בין השירים והניגונים. אני מתאמנת ועושה חזרות רבות לפני המופע אך החזרה הגנרלית תמיד מתקיימת בשנה החדשה בין כסה לעשור, ויוצא שתמיד משהו משתנה. כי הגיע אור חדש לעולם, תובנות שלא היו לי בשנה הקודמת. אני תמיד אומרת שאוחילה יוצרת את עצמה. בשנה שלפני הקורונה זה בלט לי במיוחד. יצאה לי הופעה מלאה שירי רפואה. בין השאר שרתי שם את 'רפא צירי', 'רפאני ה", ולא לגמרי הבנתי מה זה היה ואיך יצא לי ככה מופע עם דיבור של רפואה. רק בחודש אדר כשהגיעה הקורונה לעולם, נפל לי האסימון והעולם כולו הבין. זה היה מדהים בעיניי.

(צילום: מנדי הכטמן)

מגיעים אליך סיפורים של נשים שהמופע עשה להן משהו? – אינספור, בכל שנה. זה מופע תפילה לכל דבר וקורים בו דברים גדולים. אבל לא צריך ללכת רחוק… הנגניות שלי – לא שומרות תורה ומצוות. והן בכל שנה אומרות לי איך הטקסט הזה נוגע בהן והופך ליותר ויותר נגיש עבורן. הן שרות שירי תפילה שנוגעים בהן. אחת מהן סיפרה לי שהיא גרה קרוב לבית כנסת והיא אף פעם לא הרגישה שייכות למקום הזה ולא רצתה להכנס אליו או שהוא יכנס אליה ובשנה הראשונה שהיא הופיעה איתי היא סיפרה לי שעברה לידו ולראשונה בחייה הרגישה שייכות, קשר ורצון להכנס. המופע מתעצב מהתפילות של החבורה שלנו – המנגנת ושרה. אני מאמינה בלב שלם שכל אשה במקומה יכולה לקחת משהו מאוחילה. מקומות רבים לא מאפשרים לאומניות דתיות.

להופיע רק לנשים, מה דעתך על העניין? – זו סוגיא מורכבת ואני באופיי הולכת איפה שאפשר ללכת ולא משקיעה אנרגיות במה שאי אפשר. הייתי שמחה באופן אישי, שהשיח ההלכתי יצא קצת מהסיפור ויכנס דווקא שיח של העצמה נשית במקומו וכך יהיה יותר קל להסביר את המהות של המופעים האלו וחשיבותם.

יש לך חומרים בקנה? מה את מתכננת לנו? – האמת שחומרים רבים שלי נמצאים כרגע ב'תנור' ואני ממש מחכה להוציא בשנה הקרובה שירים מקוריים שאני מקליטה בימים אלה. למרות שעיקר הזיהוי שלי עד היום היה ניגונים, יש לי גם חומרים מקוריים שמחכים לראות אור. הקורונה קצת טורפת לנו את הקלפים כל פעם מחדש אבל בגדול, בע"ה, יש לי חלום כבר כמה שנים לקיים מופע בערב פסח לנשים בדומה ל'אוחילה', להצליח להוציא נשים מהבית בערב פסח להתכונן לערב הגאולי והמיוחד הזה. הלוואי.

המייעצת – רחלי פרנקל

הרבנית ויועצת ההלכה רחלי פרנקל מעידה על עצמה שהיא מהמשתתפות המתמידות והיא לא מוותרת על המופע הזה. "אני חושבת שזו השנה השמינית ברצף שאשתתף באוחילה" היא מספרת. "אני אגיע השנה יחד עם ארבעת בנותיי והבנים רק מקנאים בנו. אחד הדברים הבולטים במופע הזה הוא שהוא פשוט מכין אותך. למרות שעברנו הרגע את ראש השנה, ופנינו לעבר יום הכיפורים, החיים רצים ועמוסים וקשה לעשות עבודת עומק עם עצמנו.

 

(צילום: גרשון אלינסון\פלאש90)

המוזיקה הנהדרת, השירה והדיבורים שפותחים שם את הלב והאווירה המדהימה שנוצרה שם במהלך השנים- מעיין חבורה שנוצרה יחד, לתמוך ולעבור יחד ערב שמקלף ממך שכבות. לערב אחד כולן יחד ונוצרת רוח שגדולה מסך חלקיה. יש משהו במוזיקה ובמילות הפסוקים שמשמש כחומר ממיס ופותח סתימות ומביא אותי ליום הכיפורים רכה יותר ופתוחה יותר עם פחות חסימות ועקבות ועם יותר תקווה. אני חייבת לה תודה מחדש על כל שנה שבה היא נוגעת בי".

אילה הרץ, (35) ירושלמית ומשתתפת אדוקה במופעי אוחילה, מעידה שהמופע משפיע עליה בכל שנה והיא מקפידה לא לפספס אותו.

לא מוותרות, גם בקורונה

"אני יכולה להגיד עם יד על הלב שאוחילה הוא מצפן שנתי עבורי. אני ב"ה אמא לארבעה ילדים ובכל שנה אני יכולה לספר לפי התפילות שלי מאותו ערב איפה הייתי בחיים ומה קרה לי באותה שנה. זוכרת את השנה בה הייתי בשיאה של תקופת הדייטים וחוויתי רווקות די ארוכה ומייגעת וזה המקום שהבאתי איתי לתוך אוחילה ההוא. זוכרת את השנה בה הגעתי כלה צעירה ונרגשת והתפילות בבית הכנסת עוד היו לי בית, ולאחר מכן לאורך השנים כשנפרדתי מהחלומות על תפילה מרוממת והשלמתי עם מקומי הזמני בבית עם הילדים, והיתה שנה בה חיכיתי זמן רב להריון נוסף שהתעכב , בכל שנה חוויתי במופע הזה תפילות אחרות, כוונות חדשות והטענה לשנה שלמה של מסע החיים על כל היבטיו.

גם בשנה שעברה, כשכולנו התכנסנו בבתים, אני ישבתי עם תינוק בן כמה ימים מול המסך ולא החמצתי את אוחילה שגם בגרסת הקורונה שלו הצליח להמיס אצלי כמה שכבות מהלב. אוחילה זה קודש מבחינתי ולא משנה מה רמת הלחץ בבית באותה שנה. גם השנה אני כבר מתרגשת לחזור לאולמות האירועים ולהשתתף במופע פותח הלב הזה".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
זה מופע תפילה...
גדליה פטישמן | 15-09-2021 5:58
זה מופע תפילה דמיונית ומזויפת שעוצמת הרגשות בה מרקיע שחקים , אבל תפילה אמיתית אמורה לתקן את האדם לתורה ומעשים טובים על פי ההלכה בלבד. פה מה שקורה שהולכים למופע מסמנים וי על לכאורה חויה רוחנית מאד עוצמתית , וחושבות שבזה הם עשו את שלהם בעבודת ה' , אבל תכלס הם נשארו באותו מקום נמוך, ואפילו מרשות לעצמם מאד לא להקפיד על ההלכה וזה אנדרסטיטמנט , העיקר שסימנו וי על מופע שהוא לכאורה תפילה.
2
"תפילה קצת אחר"...
רם | 17-09-2021 6:31
כבר לא תפילה.
3
צדיק אתה גדליה...
נוחי וייס | 20-09-2021 12:21
צדיק אתה גדליה