לקראת פתיחת שנת הלימודים: ההורים נוהרים לקנות ציוד לבית הספר
(צילום: ליהי קרופניק, שחר גולדשטיין)
כמה עשרות אלפי שקלים - זה מה שהורים מוציאים על ילד במהלך שנת הלימודים: נכון, סל החזרה ללימודים ברשתות הציוד המשרדי מסתכם בדרך כלל בכמה מאות שקלים בלבד, אבל לכך מתווספות הוצאות רבות אחרות: מתלבושת אחידה במאות שקלים (למרות מבצעי 8-6 ב-100 שקל, רוב ההורים יקנו חולצות ב-200 שקל ומעלה), ועד מחשב נייד ומדפסת באלפי שקלים. וכמובן, אילו הורים לא ישלמו גם על שיעורים פרטיים, חוגים, תנועת נוער ועל טיולים?
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההוצאות מתחילות להיערם מן הרגע שהילד נכנס לגן פרטי בגילי 3-0. התשלום החודשי על גן כזה נע בין 1,500 שקל (אחרי סבסוד) ל-5,000 שקל ומעלה ביישובים מבוססים כלכלית. עם כניסת הילד ל"גן עירייה", התשלום החודשי אמנם צונח, אבל עדיין יש להורים הוצאות: תשלומים לוועד, כריכים (לגנים שאין בהם הזנת בוקר), ובעיקר תשלום על צהרונים בסך של כ-10,000 שקל בשנה. בגילים האלה ילדים גם מתחילים ללכת לחוגים בעלות של החל מ-150 שקל בחודש (כשמדובר בחוג פרטי).
2 צפייה בגלריה
ילדים רצים עם ילקוט בית ספר
ילדים רצים עם ילקוט בית ספר
ההוצאות על החינוך תופחות
(צילום: דנה קופל)
עם העלייה לכיתה א' ההוצאות תופחות מחדש: לא רק ילקוט, קלמר, ערכת הנדסה ועפרונות, אלא גם "מחברת חכמה" במקום מחברת רגילה (ובמחיר כפול), שולחן כתיבה (שעליו תשלמו החל מ-250 שקל ומעלה), כיסא, ספרים (כ-280 שקל ל"סל" ספרים משומשים), מדפסת (כמה מאות שקלים) תשלומי הורים לבית הספר, וצהרונים.

ספרים קונים יד שנייה

סיגל שפיץ-טולדנו, אם לארבעה ויו"ר ועד הגנים בהנהגת ההורים הארצית, שמשמשת גם כיו"ר ועד הורים בגבעתיים, מספרת: "אני חושבת שהקושי העיקרי הוא כשיש לך כמה ילדים. היו לי שני ילדים בגנים פרטיים בו-זמנית, כי הם נולדו בהפרש של שנה וחצי. אז שילמתי כמעט 8,000 שקל בחודש רק על הגן. גם כל הציוד שמתלווה לזה - חיתולים ומטרנה - יקר מאוד.
"בכיתות א' וב' אנחנו משלמים בגבעתיים על צהרונים 785 שקל לחודש. ב'גן עירייה' ובכיתה ג' משלמים 985 שקל לחודש. אלה מחירי גבעתיים. בערים בעלות מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר יש סבסוד עמוק יותר.
"בנוסף, יש את הקניות לקראת השנה החדשה. כשעולים לכיתה א', גם הילדים וגם ההורים רוצים הכל חדש. יזמתי פרויקט בביה"ס שלנו להעברת חולצות בית ספר יד שנייה בין התלמידים. מסרו לי אלפי פריטים, אבל אפילו הורה אחד לא הסכים לקחת. אפילו חולצות במצב ממש חדש. אנשים מעדיפים לקנות חדש במאות שקלים.
"לגבי ספרי הלימוד המצב הפוך: רוב ההורים קונים יד שנייה במסגרת פרויקט השאלת ספרים ארצי. כל הגילים משלמים 280 שקל על 'סל' ספרים. זה מחיר סביר, אבל כשיש לך כמה ילדים הוא מאמיר.
"בגילי בית ספר החוגים מתייקרים. יש חוגים פרטיים יקרים של 300-600 שקל בחודש, ויש חוגי עירייה במחיר סביר יותר של 200-250 שקל לחודש. מי שרוצה חוגים ייחודיים כמו טניס או התעמלות אמנותית, משלם המון. קונסרבטוריון עולה 700 שקל לחודש. ואם הילדה מנגנת ברצינות על פסנתר תצטרכו לקנות פסנתר. לא זול".
אחד הנושאים השנויים במחלוקת בבתי הספר הוא תשלומי ההורים. החינוך בישראל הוא חינם, אז למה הורים בכל זאת משלמים? לשפיץ-טולדנו אין בעיה עם זה: "אני משלמת 1,500 שקל לשנה ושמחה בזה, למרות שזה יקר. עיקר התשלום הוא על תל"ן - תוכניות לימוד נוספות, כ-600-400 שקל בשנה. זה משתלם כי אלה חוגים שאת בעצם משלמת עליהם 20 שקל בחודש. אצלנו הכנסנו בתוך המסגרת הזו שחמט, דיבייט, אנגלית ואמנויות לחימה. לצערנו, המדינה כרגע לא נותנת מה שנותנים תשלומי ההורים. בלעדיהם, יש ילדים שלא ילכו בכלל לחוגים, להצגות ולטיולים, ובסוף אנחנו הרי רוצים להעשיר את עולמם. אם לא היה 'חוזר מנכ"ל תשלומי הורים', בגבעתיים היו הורים שמוציאים הון על חוגים אבל בדימונה לא היו מסוגלים לממן חוגים, וזה היה יוצר פערים לא הוגנים".

"עולה הון לגדל ילדים"

בתיכון, עיקר ההוצאות של ההורים לא קשורות ישירות לבית הספר, אבל עדיין, הורים נאלצים להוציא כסף גם על בגדים ממותגים ליומיום וכמובן, על נשף הסיום המסורתי. על שיעורים פרטיים משלמים לפחות 100 שקל לשיעור.
"בעלי היה המום כשאמרתי לו שאנחנו משלמים גם על החברות של הילדים ב'צופים' 100 שקל בחודש", מספרת שפיץ-טולדנו. "גם על תוכניות מיוחדות לילדים מצטיינים ומחוננים, שהילדים משתתפים בהן פעם בשבוע, אנחנו משלמים 150 שקל לחודש, למרות שמדובר בחלק ממערכת החינוך. יש ילדים שזקוקים וזכאים לסייעת במימון המדינה, אבל הורים בכל זאת משלמים לה משכורת בשחור כי יש מחסור בסייעות.
"בסוף הכל עולה כסף. זה עולה הון לגדל ילדים. גם כשאתה מתגורר בעיר חזקה מבחינה כלכלית, המשכורת שלך גבוהה לכאורה אבל אתה גם מבזבז הרבה יותר. אגב, אני אישית לא מרגישה שבית הספר הוא החלק היקר בגידול הילדים: הבגדים, הקניון, המסעדות, האטרקציות - זה מה שיקר לי. לפחות החינוך פה לא פרטי, כמו במדינות מסוימות בחו"ל".
גם אורן אוזן, יו"ר ועד ההורים בקריית מלאכי, הוא אב לארבעה ילדים. "אני משלם על בית הספר 600 שקל, לזה יש להוסיף תשלום על צהרונים בסך 300 שקל בחודש, וחוגים ב-2,500 שקל ל-10 חודשים. אני קונה לילדים כל שנה ציוד חדש ללימודים כי אם הם רואים תיק ממותג של חבר, גם הם רוצים את המותג הזה. גם תלבושת אחידה היא הוצאה.
"לילדים בגן אני משלם על 'הזנת בוקר' 700 שקל בשנה, ועל צהרונים 350 שקל בחודש. על גן פרטי שילמנו 2,200 שקל, אבל כיוון שזה היה דרך התמ"ת קיבלנו החזר חודשי של 700 שקל".
אם מצפון הארץ, שהייתה צריכה לקחת את בנה לריפוי בעיסוק, לטיפול אצל קלינאית תקשורת וכן לאבחון פסיכולוגי בעקבות דרישת בית הספר, מספרת שבעוד שריפוי בעיסוק עולה 200-100 שקל לפגישה (מחיר מסובסד) וקלינאית תקשורת גובה כ-300 שקל לפגישה - האבחון הפסיכולוגי עלה לה 4,500 שקל. בתי ספר גם מצפים מילדים בעלי בעיות קשב וריכוז לעבור לריטלין כדי לשפר יכולות וגם כדי לאפשר משמעת בסיסית בכיתה - עוד הוצאה.

ברגע האחרון

לפי סקירה שערכה חברת דן אנד ברדסטריט, מספר התלמידים בישראל עולה מדי שנה בכ-2%. כ-1.9 מיליון תלמידים (לא כולל סטודנטים) מתכוננים בימים אלה לשנה החדשה, כששוק מוצרי החזרה ללימודים מוערך בכ-500-550 מיליון שקל, מתוכם רק ילקוטי הגב מגלגלים בין 250 ל-300 מיליון שקל. בעקבות משבר הקורונה, העלייה התלולה במחירי השילוח הימי ייקרה עבור היבואנים את הילקוטים - ובכלל פריטים שמגיעים מהמזרח - בעד 10%. ברוב נקודות המכירה הייקור לא התגלגל לצרכן. לפי דן אנד ברדסטריט, "הרשתות הגדולות מוכנות לספוג את הירידה ברווחיות משום שהן רואות את הילקוטים והציוד המסורתי כאמצעי למשיכת לקוחות לצורך מכירת ציוד מחשוב וגיימינג, ברוח התקופה והשפעת הקורונה על אורח החיים של התלמידים".
עמית שבתאי, מנהלת הסחר והיבוא של רשת קרביץ, מספרת על הנהירה כרגע לחנויות: "כל שנה הציבור הישראלי נזכר לקנות ברגע האחרון (יש כרגע גם יותר מבצעים - מ"ק), והשנה יותר מתמיד בגלל חוסר הוודאות שנוצר לגבי החזרה ללימודים. כרגע, די ברור שחוזרים ללימודים, ויש תחושה שהממשלה לא תוציא אותנו כל כך מהר לסגר, ולכן, יש עלייה במכירות לעומת השנה שעברה, ויש תנועה גדולה, בעיקר של תלמידי על-יסודי.
לפי שבתאי, סל נפוץ לכיתות א' יעלה כ-400 שקל ללא תיק. אצל בני נוער אפשר להסתפק בסל של 200 שקל ומעלה. הרבה הורים קונים את הסט מתוצרת קלגב, של תיק אורתופדי, בקבוק מים וקופסת אוכל, שעולה כ-400 שקל. הורים קונים אוזניות ב-29 עד 300 שקל, מחשבים ניידים ב-1,000 עד 4,000 שקל, מקלדות ב-89 עד 170 שקל. אבל השנה לא מורגשת נהירה לאוזניות ולמחשבים כמו שראינו ב-2020".
גם יו"ר אופיס דיפו, מנשה זילכה, מאשר כי ניכרת התמתנות במכירות מחשבים. "הורים עדיין קונים המון כיסאות גיימינג. אצלנו אפשר לקנות כיסא כזה ב-259 שקל ועד 1,200-1,300 שקל. הילדים מבלים עליו כמו במיטה. גובה הסל הממוצע אצלנו הוא 350-250 שקל לא כולל תיק אורטופדי, ספרי לימוד וביגוד. זה הבסיס. התיק מייקר מאוד: נכון, אפשר לקנות ברשת סטוק ולחסוך, אבל זה פחות מתאים לבני נוער. אם נער רואה אצל חבר תיק ממותג, הוא לא יקנה ברשת סטוק. אם כי יש עדיין כאלה שלא קונים למרות לחצי הילד".