מתברר שכ־37 אלף עובדי הוראה - מורים, גננות וסגל - לא התחסנו. גם אם נגרע את אלה שאינם יכולים רפואית ומכל סיבה סבירה אחרת, עדיין מדובר ברבבות הסובלים מבורות, אמונות טפלות ו/או לקויות התנהגות אנטי־חברתית. חלקם אפילו מסרבים להיבדק, כדי לבודד מתוכם את החולים. הסיבה המיידית למנוע מהם גישה לבתי הספר ולגנים היא, כמובן, מחשש שידביקו את הילדים והנערים שאינם יכולים להתגונן מהפקרותם, ואלה, בתורם, ידביקו את משפחותיהם.
אבל יש סיבה עמוקה יותר: הדוגמה החינוכית ההרסנית של הסרבנים למיניהם. אסור שאלה יהיו מחנכי הדור. מה שהילדים ילמדו מהתנהגות מחנכיהם יהיה קוקטייל רעיל של אדישות לחייהם ולבריאותם של ילדים, התעלמות מטובת הכלל, תיאוריות קונספירציה והכחשת מדע. למי שבוחר בהתנהגות כזו - אין מקום במערכת החינוך. אסור גם שייהנו מהפקרותם, בקבלת משכורת ללא עבודה. אולי כדאי שיוסבו להוראת מבוגרים בכיתות המאוכלסות בסרבני חיסונים. כך יוכלו ליהנות מסביבה חברתית אוהדת, ולהדביק אלה את אלה להנאתם.
מי שזקוק למשקפיים ומסרב להרכיבם - לא צריך לשמש נהג אוטובוס ציבורי. מי שזקוק למכשיר שמיעה ומסרב להיעזר בו - אינו רצוי כמוקדן בשירותי החירום של המשטרה. מוטב שמי שסובל מפחד גבהים - לא ישמש כמדריך למטפסי הרים. מי שלוקה בתפיסת המציאות ובערכיו החברתיים - אינו ראוי לשמש דמות מופת מחנכת לדור הבא. חבל שצריך לומר זאת. זה כל כך מובן מאליו לכל אדם אחראי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו