אחד ההרגלים השליליים של הישראלים הוא התנהלות פיננסית לקויה, עד כדי חריגה בחשבון, המכונה "מינוס". עם זאת, לישראלים חשוב לחסוך, להפקיד קצת כסף בצד, ובמקרים רבים לקחת הלוואה על מנת לכסות את המינוס. האם זה כדאי?
במקרים רבים, רומזים הבנקים ללקוח כי אם יפתח תוכנית חיסכון, הם יגדילו לו את מסגרת האשראי ואז יוכל לקחת הלוואה בתנאים טובים יותר. מאידך, גם כשיש לו תוכנית חיסכון, בבנקים רבים מעודדים אותו לקחת הלוואה יקרה במקום לייעץ לו "לשבור" את התוכנית - וההבדל הוא דרמטי: לפי נתוני בנק ישראל, מדובר בפער של עד 7% במרווחים.
בהקשר זה, הוגשה בדצמבר 2020 בקשה לתובענה ייצוגית, בטענה כי הבנקים מאפשרים ללקוחותיהם לפתוח פיקדונות לטובת חיסכון, גם כשחשבונם נמצא במינוס, מבלי לשקף להם את חוסר הכדאיות הכלכלית שבכך. זאת בניגוד, לכאורה, להנחיה של הפיקוח על הבנקים בנושא.
הבקשה הוגשה בשם "כל הלקוחות שהפקידו סכום כלשהו לפיקדון או לחיסכון בנקאי, בעוד חשבון העו"ש שהם מנהלים מצוי ביתרת חובה, או שהוא היה ביתרת זכות אך לאחר הפקדת הפיקדון וכתוצאה ממנה היה ביתרת חובה - וכל זאת מבלי שקיבלו מהמשיבים, טרם ביצוע ההפקדה, גילוי על פער הריביות הקיים בין אלו המשולמות על הפיקדון לבין אלו הנגבות בגין יתרת החובה".
"קודם סוגרים מינוס"
בדקנו את הפער בין העלות שהישראלים משלמים על המינוס שלהם לבין הסכום שהם מקבלים על הפיקדונות בבנק. לפי הנתונים הללו, למי שנמצאים במינוס לא כדאי כלכלית לחסוך בפיקדון בבנק.
מדו"ח שפרסם בנק ישראל במאי האחרון, על בסיס מאגר נתוני האשראי, עולה כי 34.5% מחשבונות הבנק היו במינוס (נכון לסוף 2020), ו־12.5% חרגו מהמסגרת שהוקצתה להם. בקרב החשבונות שנמצאים במינוס, שיעור הניצול של המסגרת עומד בממוצע על 70%, עם מינוס ממוצע של 12.5 אלף שקלים.
לפי הדו"ח, הריבית על המינוס עומדת בממוצע על כ־8.5%, וריבית על חריגה מהמסגרת עומדת על 9% בממוצע. אף אחד מהבנקים לא מפרסם בנפרד את הריבית הממוצעת שהוא גובה על המינוס, אך באתר בנק ישראל מתפרסם דיווח חודשי על הריבית הממוצעת של כל הבנקים. מנתונים אלו עולה כי במאי 2021, מועד העדכון האחרון, הריבית הממוצעת על המינוס היתה 7.2%. באפריל היא עמדה על 7.66%.
במקביל, לפי בנק ישראל, הריבית על הפיקדונות עמדה בחודש מאי על 0.42%. כך, לדוגמה, אדם שחשבונו במינוס 10,000 שקלים ישלם לבנק ריבית חודשית של 7.2% (כ־60 שקלים). מאידך, אם יחסוך מדי חודש לפיקדון בסכום זהה, הוא ייהנה מריבית של 0.42% - כ־3.5 שקלים בלבד. כלומר, על המינוס ייגבה ממנו תשלום של 720 שקלים בשנה, ואילו על החיסכון שלו הוא יקבל 42 שקלים בשנה. את הפער - 678 שקלים - הבנק ישמור לעצמו.
לדברי אריק צ'יקוטאי, סמנכ"ל הבנקאות של הבנק הדיגיטלי הראשון, "כשלקוח מפקיד כסף, הוא בעצם מעניק הלוואה לבנק - שמשתמש בכסף כדי לתת הלוואה לאדם אחר. כך, תיאורטית, כסף בפיקדון מממן את המינוס של אותו אדם בדיוק. כלכלית, במיוחד בתקופה שבה הריבית במשק היא אפסית, לא משתלם לחסוך ולהיות במינוס. עם זאת, כדאי ורצוי לפעול לסגור את המינוס, ורק אחר כך להתחיל לחסוך, ואם יש צורך מיידי להוצאה גדולה - לממן אותה באמצעות הלוואה שכמעט תמיד תהיה זולה משמעותית מעלות המינוס".
מאיגוד הבנקים לא התקבלה תגובה עד למועד ירידת העיתון לדפוס.
