בשנים האחרונות הבוחר הישראלי נדרש שוב ושוב להגיע אל הקלפי במרחקי זמן קצרים יחסית. לכל מערכת בחירות שכזו עלות כספית לא מבוטלת, המושתת על משלם המיסים הישראלי. הביקורת כללה את ועדת הבחירות המרכזית בהיבטים של תקציב לניהול מערכות בחירות, ההוצאה על שכר, הוצאה על רכש שירותים ומוצרים, הוצאה על תעמולה וכן גיוס והעסקה של עובדים.
מהדו"ח עולה כי תקציב ועדת הבחירות מאושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת, וטיפס בהתמדה. מ-253 מיליון שקלים בכנסת העשרים ועד 675 מיליון שקלים בכנסת ה-24. עוד עולה כי בדרישות התקציב שהציגה ועדת הבחירות לכנסת חסרו נתונים, ומשום כך הדבר הקשה על ועדת הכספים לראות את התמונה המלאה. בנוסף התברר כי לא היה שום דו"ח ביקורת פנים בנושא הכספים בין השנים 2018-2016. בשנים 2020-2019 הוכנו שלוש דו"חות ביקורת שאחד מהם הושלם, אך אף אחד מהם לא עוסק בתקציב הוועדה.
המבקר מצא כי תוספות שכר שניתנו לעובדים לא נומקו כראוי, לצד שימוש נרחב באפשרות למתן פטור ממכרזים בעלות של עד 5,000 שקלים וכי המנכ"לית, החשבת והיועץ המשפטי של הוועדה שימשו כחברי ועדת המכרזים וחברי וועדות הפטור גם יחד.
בתוך חמש שנים בלבד גדל מספר המשרות ב-22%, ושיעור ההוצאה על השכר גדל ב-63%. כך למשל, ניתנה תוספת שכר לחלק מעובדי הוועדה ב-6.8% בממוצע, ומספר חודשים לאחר מכן אושרה תוספת שכר נוספת לכלל עובדי תקופת הבחירות ב-32% משכרם, בטענה לקושי לגייס עובדים. אך נתון זה לא הוצג לפני הגורמים שהוסמכו לאשר את התוספת.
הדו"ח מצא גם כי ועדת הבחירות לא פרסמה הצעות תקציב, החלטות על פטור ממכרז באינטרנט ונתונים על ההתקשרויות באתר האינטרנט שלה.
לנוכח הממצאים המבקר ממליץ כי וועדת הבחירות המרכזית תגבש תוכנית התייעלות ותפעל לשיפור ההצגה של נתוני התקציב והביצוע שלה, לצד שיפור הבקרה על ניהול כספיה ושקיפות הנתונים לציבור.
הוועדה דחתה את הביקורת
ועדת הבחירות המרכזית דחתה בשאת נפש את דו"ח המבקר תוך שהודעת התגובה עושה שימוש במילים קשות: "ההשוואה (שביצע המבקר בנוגע להגדלת התקציב י.א) מתעלמת לחלוטין מהעובדה שלביצוען של 4 מערכות בחירות יש משמעות תקציבית ניכרת. יתרה על כך – הביקורת מתעלמת לחלוטין מהאתגרים המיוחדים שהיו בכל אחת מאותן מערכות בחירות ובשינויים המהותיים שנעשו כמעט בכל התהליכים (דוגמת הקורונה י.א)".
חברי הוועדה דחו במופגן את המלצות המבקר להתייעלות כשהם אומרים שהיא "אינה רלוונטית", וציינו כי תקציב הוועדה ונושאי השכר אינם תלויים ברשות המבצעת ולא מוגבלים משיקולים תקציביים.
הוועדה דחתה גם את המחסור בנתונים וכינתה אותה "חסרת כל שחר", ואת ההשוואה למדינות מקבילות כ"ריקה מתוכן". בנוסף הוועדה דחתה "מכל וכל" את הביקורת על תוספות השכר וכינתה את התוספות "מחייבות המציאות" עקב "משימת לאומית זמנית וחולפת".
לסיום נאמר כי "תפקידו של משרד מבקר המדינה הוא לבדוק את ביצוע הנורמות שקובע המחוקק – ולא את הנורמות עצמן".
לגבי פטור ממכרזים, הוועדה מדגישה כי ביצעה זאת על פי הדין. נושא השקיפות היה היחידי שבו היה ניתן למצוא הסכמה כלשהי לדברי הביקורת כאשר נאמר כי "הוועדה מבצעת בימים אלה פעולות פיתוח באתר האינטרנט של הוועדה להנגשת מידע נוסף לציבור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו