נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, מפרסם היום (רביעי) את הדוח השנתי של הנציבות לשנת 2020. בשנה הזו חלה ירידה קלה במספר התלונות שהוגשו – 926, לעומת 965 בשנת 2019. מתוך 909 החלטות שניתנו בשנת 2020, בוררו לגופן 548 תלונות. מתוכן – 60 נמצאו מוצדקות ו-48 הסתיימו בהערה לשופט. כלומר, נמצא בסיס איתן לחמישית מהתלונות שבוררו לגופן.

בין התלונות ניתן למצוא מקרה שבו נאשם התייצב בבית המשפט, הגיע להסדר טיעון, הורשע ודינו נגזר – ורק לאחר מכן התברר שזה לא הנאשם באותו תיק. הנציב שהם קבע כי על בית המשפט מוטלת החובה לברר שאכן הנאשם שבפניו הוא אותו הנאשם הנזכר בכתב האישום.

במקרה אחר, ניתן פסק דין החתום על ידי שלושה דייני בית הדין הרבני הגדול, למרות העובדה שבאותה עת אחד מהם שכב בבית החולים והיה מורדם ומונשם במשך כחודשיים, עקב הידבקותו בנגיף הקורונה. הדיינים הסבירו את החלטתם בכך שהמסקנה המשפטית של פסק הדין כבר הוסכמה. הנציב שהם קבע כי הוא אמנם אינו חולק על כך שהדיינים חרגו מהתקנות אך ורק בשל רצונם למנוע עינוי דין, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בית הדין הוציא פסק דין כאשר חלק ניכר ממנו לא עמד בפני דיין שחתימתו מתנוססת עליו.

אירועים שונים שצוינו בדוח עסקו בהתבטאויות של שופטים. אחד המפורסמים שבהם היה ששופטת אמרה לאליעזר ברלנד "שייקח מנטוס", כלעג על החשד שיוחס לו. עוד היא אמרה: "הבנתי שהוא לא פרגית בת 17". הנציב שהם המליץ לנשיאת העליון לנזוף בשופטת נזיפה חמורה. התבטאות בעייתית נוספת הייתה מצד שופטת שצעקה על סנגור לאחר שהסביר כי עליו לנסוע לבית החולים שבו מאושפז החשוד. השופטת כעסה על עורך הדין ואמרה: "סע לשם, אולי ניפטר ממך סוף סוף". הנציב שהם מצא את התלונה מוצדקת והשופטת התנצלה על דבריה.

הרב אליעזר ברלנד (צילום: יונתן סינדל לפלאש 90)
ברלנד: השופטת הציעה "שייקח מנטוס" | צילום: יונתן סינדל לפלאש 90

עורכת דין אחרת שהתלוננה לנציב, טענה כי שופטת לעגה לה ואמרה כי עוסקת ב"תיקי פח". התבטאות מקוממת נוספת של שופט הייתה כלפי חקלאי בתיק שעסק בגניבות חקלאיות – השופט הביע זלזול וסיכם את הדיון במילים "מה זה כל המשפט הזה? האדם גנב קצת פרי". הנציב שהם המליץ גם להעמיד לדין משמעתי קאדי שהתבטא נגד ההסכם עם איחוד האמירויות, שאותה כינה "מקלט לכל המושחתים".

התלונות לנציב בנוגע להתבטאויות עסקו לעיתים גם בשופטים ודיינים בכירים. כך למשל, הוגשה תלונה נגד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר, לאחר שקרא לנוכחים בהרצאה למחוא כפיים לעו"ד שחר בן מאיר שמופיע מולו לעיתים תכופות. הנציב שהם כתב בהחלטתו: "על שופט לנקוט משנה זהירות בהתבטאויותיו גם במסגרת הרצאה הניתנת על ידו. אכן, יש שוני בין דברים הנישאים במהלך הרצאה לבין התבטאות במסגרת הליך שיפוטי. אלא, שעיני הציבור נשואות לשופט ולמוצא פיו".

מי שזכה לביקורת חריפה במיוחד מצד הנציב שהם הוא הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, המכהן גם כדיין בבית הדין הרבני הגדול. במקרה אחד קרא שהם לשר הדתות להעמיד אותו לדין משמעתי בעקבות אמירות גזעניות כלפי ציבור העולים ממדינות חבר העמים. בעקבות תלונה נוספת על מתקפה של הראשון לציון על בית המשפט העליון, לצד מילים קשות נגד התנועה הרפורמית – הנציב שהם המליץ לוועדה לבחירת דיינים להחליט אם ראוי שהרב הראשי יצחק יוסף ימשיך לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול.

הראשון לציון יצחק יוסף
הרב יצחק יוסף: הנציב המליץ לשקול את המשך כהונתו כדיין

תלונות רבות הוגשו בנושא ניגודי העניינים של שופטים, אך בחלק גדול מהן, הנציב שהם לא מצא ממש. לעומת זאת, בתלונה שהוגשה נגד שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז, על כך שדן בעתירה שהוגשה בין היתר נגד משרד העבודה והרווחה, שבו מועסקת בתו בתפקיד בכיר – כתב שהם כי ראוי היה שלפחות היה עושה גילוי נאות.

תלונה חריגה אחרת עסקה בכך ששופט הורה למתלונן לצאת מהאולם כדי שיוכל לנהל שיחה ביחידות עם הצד השני, ולאחר שיצא – עיין השופט בטלפון הנייד של המתלונן, ללא רשותו, וייחס לו הקלטה בטלפון. הנציב שהם קבע: "מרגע שבאת כוח הצד שכנגד הבחינה בטלפון הנייד המונח על שולחנו של המתלונן, היה על השופט לזמן באופן מיידי את המאבטחים, ושלא להורות לבאת כוח הצד שכנגד להעביר לידיו את הטלפון ולנסות לעיין בו, בהיעדרו של המתלונן מהאולם".

שופט בית המשפט העליון מני מזוז (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90, חדשות)
השופט בדימוס מני מזוז: היה צריך לעשות גילוי נאות | צילום: יונתן סינדל / פלאש 90, חדשות

בחלק מהמקרים הנציב שהם לא הסתפק רק בנזיפה או הערה, אלא המליץ לסיים את הכהונה של השופט או הדיין לאלתר. דוגמא לכך ניתן למצוא באירוע חמור במיוחד, שבו דיין בדק לבנו את בחינת ההסמכה לדיינות. הנציב הדגיש, כי דברי הדיין שבנו הוא "אדם עצמאי" והוא לא הודיע לו על כך שהוא נבחן – הם דברים תמוהים. יתר על כן, הדיין צולם משוחח עם בנו, בזמן הפסקה במהלך הבחינות. הנציב שהם כתב כי הדבר חמור שבעתיים משום שהדיין התלבט אם להודיע לרבנות כך שבדק את מחברת המבחן של בנו, ובסופו של דבר החליט שלא להודיע על כך לאיש.