ענף הכדורסל בישראל מצוי במשבר מתמשך. למרות שיפור משמעותי בהישגי הנבחרות, הרי שבליגת העל יש פיחות בולט במעמד הישראלים. השנה הוחתם בליגה מספר שיא של 97 שחקנים זרים, דבר שמביא לכך שישראלים זוכים לפחות ופחות דקות משחק. הסוגיה מתחדדת על רקע ביטול החוק הרוסי, משבר הקורונה והמשבר הכלכלי שגרר בעקבותיו את עזיבתם של חלק מהשחקנים הישראלים המובילים לאירופה. החלטתי לשפוך מעט אור על הנושא ולהציע מספר זוויות להתמודדות עם הבעיה.
אין ספק כי ביטולו בעונת 2019/20 של החוק הרוסי (שאילץ את הקבוצות לשחק בכל רגע נתון עם שני ישראלים על המגרש) גרם להחמרה ופגיעה גדולה יותר במעמדו של השחקן הישראלי, והביא גם ליציאת ישראלים טובים לקבוצות קטנות בליגות כמו בצרפת ובספרד. ואז הגיעה גם המכה בכיס, כאשר השחקן הישראלי נאלץ לוותר על לפחות 30 אחוזים משכרו עם משבר הקורונה. קבוצות הפסיקו לתת משכורות גבוהות לישראלים, ומשקלם הסגולי בסגלים פחת. מי שלא יצא לחו"ל נאלץ להתפשר.

1 צפייה בגלריה
תומר גינת ותמיר בלאט
תומר גינת ותמיר בלאט
תומר גינת ותמיר בלאט
(צילום: FIBA PHOTO)

גם מי שהשיג חוזה מצא את עצמו יותר ויותר על הספסל. מספר הקסם בתקופת החוק הרוסי היה 80 – מספר הדקות המינימלי ששחקנים ישראלים היו יכולים לקבל במשחק. עם ביטולו, הם ספגו מהלומה מקצועית, ומספר הדקות קוצץ בחצי ל-40. כך יוצא שיותר ויותר שחקנים ישראלים מוכשרים משחקים פחות, יורדים ברמה, לא צוברים מספיק ניסיון ובעיקר מאבדים ביטחון. עונת הקורונה, 2020/21, הביאה איתה שינויים נוספים שפגעו עוד יותר במעמדו של השחקן הישראלי. מכסת הזרים הוגדלה מ-8 ל-10 (5 נרשמים בטופס המשחק), כשבמהלך העונה ניתן להחליף שניים מהם בתנאים מסוימים. אגב, בקבוצות הבכירות לא אוהבים את עניין רישום 5 הזרים, כי לטענתן הדבר פוגע בשטף הפעילות במסגרות השונות בגלל הצורך להשאיר בחוץ את חלקם, לא מאפשר לכל הזרים להתאקלם כמו שצריך ומקשה על השתלבותם.
לאורך השנים, המתח המובנה בין הנהלות הקבוצות שמשחקות במפעלים אירופיים לבין השחקנים הישראלים היה גבוה: הקבוצות היו מעוניינות בבניית סגל מקצועי ברמות הגבוהות ביותר, עם כמה שיותר זרים טובים, בעוד הישראלים שלהן חלמו על דקות משמעותיות, התקדמות בקריירה שתסדר להם מעבר למועדונים גדולים באירופה ואפילו ל-NBA. הדבר יצר לא מעט משברים ומחלוקות, ואף שביתות שחקנים. הישראלים היו נגד ביטול החוק הרוסי, אך עבור המאמנים הבכירים זו הייתה הזדמנות לגמישות גדולה יותר. היום הם דוגלים בתפיסה שאם ישראלי מציג יכולת טובה, הוא ישחק כמות משמעותית של דקות - אבל חובת ההוכחה עליו.
זווית נוספת בנושא שילוב הישראלים בקבוצות היא הזהות הישראלית והחיבור של הקהל עם המקומיים. ריבוי הזרים, התחלופה הגבוהה שלהם וחוסר המחויבות לקבוצה שרואים לעתים בעתות משבר (מבצע "שומר החומות", למשל), פוגעים בקשר שבין הקבוצה לאוהדים. זו נקודה יותר תדמיתית וסמלית ופחות מקצועית, אולם יש לה משקל לא קטן במסגרת קבלת החלטות של ההנהלות. ראו למשל את החתמתו של עומרי כספי במכבי ת"א, למרות מצבו הבריאותי.

איך משפרים את המצב

לזכותם של הנהלות הקבוצות והמאמנים יש לומר שבאופן כללי, רמתו המקצועית של הכדורסלן הישראלי אינה מספיק טובה - להוציא בודדים - בטח לא למפעלים כמו יורוליג וליגת האלופות של פיב"א, ולא בטוח שמהלכים כגון החוק הרוסי הם הדרך לשפר את מעמדם ואת רמתם.
לטעמי, את השינוי יש לעשות הרבה קודם, ומלמטה, במחלקות הנוער של החבר'ה בני ה-16, שם צריך להתחיל ולהשקיע הרבה יותר בפיתוח המקצועי ובאימון האישי. יש לפתח תשתיות, להגביר את המודעות ואת המוטיבציה של הנוער להגיע לכדורסל, ומשם להצמיח את הדור הבא שיקבל דקות בליגה בזכות יכולתו ורמתו.
ועדיין, למרות כל מה שנאמר כאן, בשנתיים-שלוש האחרונות ראינו כמות מכובדת של כישרונות ישראלים עושים את הקפיצה: אני לא מדבר על טאלנט כמו דני אבדיה שהגיע ל-NBA, אלא על שמות כמו ים מדר, יפתח זיו, נעם דוברת, רומן סורקין, תומר גינת, תמיר בלאט, רפי מנקו, דורי סהר, יותם חנוכי, אדם אריאל, בר טימור ועוד. חלקם מנוסים יותר, שיחקו במסגרות אירופיות ואף שואפים להתקדם למחוזות רחוקים יותר, חלקם צעירים מבטיחים שאת כישוריהם ראינו בנבחרת העתודה, ובהמשך בליגה.
אז ככה שלא הכל רע. אם פעם הישראלים ניסו להגן על מעמדם באמצעות חוקים והחלטות מובנות, הם הבינו שזה לא מה שיקדם אותם, וכי הקידום שלהם תלוי בעצמם. האם זה מספיק כדי לפתור את בעיית מעמד הכדורסלן הישראלי מהיסוד - התשובה היא בפירוש לא, אבל אפשר לפתח אופטימיות זהירה, שאולי בעונה הבאה נתחיל לחזות בפריחה מחודשת של הכדורסלן הישראלי.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.