סוף עידן הפרטיות - מקבץ ידיעות  

גיוס ענק לחברת הסטארט-אפ הישראלית אניוויז'ן (AnyVision), הפועלת בתחום הראייה הממוחשבת וזיהוי פנים. לכלכליסט נודע כי החברה סיימה סבב גיוס של 235 מיליון דולר.
את הגיוס – סבב C -הובילו הבנק היפני סופטבנק וחברת הפיננסים אלדריג' שהשתתפה גם בסבב הקודם. בין בעלי המניות באניויז'ן גופים בינלאומיים גדולים כמו בוש, לייטספיד, קוואלקום, שניידר אלקטריק, ובעל המניות הגדול בחברה, אביחי סטולרו מבעלי אירונאוטיקס. עד היום קיימה החברה שני סבבי גיוס של 115 מיליון דולר יחד.
הגיוס הנוכחי הוא אחד מסבבי המימון הגדולים ביותר שנעשו בעולם המערבי בתחום האינטליגנציה החזותית ומדגיש את החשיבות הגוברת של הבינה המלאכותית, למידת מכונה ויכולות זיהוי זו לה השקעה שניה בחברה.
אניוויז'ן, שנוסדה ב-2015, הופכת בעזרת פתרונות התוכנה שלה כל מצלמה לחכמה. החברה פיתחה אלגוריתם לזיהוי פנים, גוף ואובייקטים לאיתור ומעקב אחר מבוקשים בקהל גדול ובזמן אמת.
החברה מעסיקה 240 עובדים, מחציתם בישראל. החברה אניויזן עוסקת בטכנולוגיות ביומטריות וזיהוי הפנים, נחשבת לאחת הטובות בעולם בתחומה ומתמחה בהטמעת הטכנולוגיות הביוטמטריות במכשירי קצה תוך חיסכון ניכר במשאבי מיחשוב ואנרגיה, וקיצור זמן התגובה. מוצרי החברה מסופקים לשדות תעופה, מרכזי קניות, מגדלי משרדים, איצטדיונים, תשתיות קריטיות, שירותי בריאות, בתי קזינו ומפעלים.
החברה מנוהלת מאז אוקטובר 2020 בידי אבי גולן שגם הוביל את התהליך מול סופטבנק.
לפני כשנה הפרידה החברה את הפעילות הבטחונית שלה, והעבירה אותה לחברה שהקימה עם רפאל הממשלתית. מיקרוסופט, שהיתה משקיעה של החברה בעבר, הפסיקה להשקיע בחברה.
https://www.calcalist.co.il/technology/article/SyVBL6G6O

חד קרן נוסף נולד: היילו מגייסת לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר
חברת השבבים הישראלית מגייסת 110 מיליון דולר. בין המשקיעים: עידן עופר, אסי שמלצר ורקפת רוסק עמינח. היילו מפתחת מעבדי בינה מלאכותית, בין היתר למצלמות אבטחה.
מעבדי בינה מלאכותית (AI Chips) הם הטרנד החם של תעשיית השבבים כיום. אלה מעבדים שתוכננו לבצע משימות בינה מלאכותית כבדות: זיהוי תמונות, קול וטקסט, תרגום, חילוץ תובנות מכמויות גדולות של נתונים, נסיעה אוטונומית, ועוד. עדות חזקה לביקוש בתחום הוא מכירתה של הבאנה לאבס הישראלית לאינטל ב-2 מיליארד דולר בדצמבר 2019. בעוד הבאנה התמחתה במעבדי AI עבור דאטה סנטרס, היילו מתמקדת במעבדים עבור מכשירי קצה.
הטכנולוגיה של היילו שימושית מאחר שמכשירי קצה - ממצלמות אבטחה ועד מכוניות אוטונומיות - דורשים יכולות עיבוד גבוהות. הטכנולוגיה משמשת מצלמות (בעיקר אבטחה) חכמות, לצורך עיבוד וניתוח קטעי וידאו, ומכוניות אוטונומיות לביצוע עיבוד של מידע ויזואלי. עלויות גבוהות של שימוש בענן גורמות ללקוחות הרלוונטיים להעדיף שימוש במחשוב קצה ולהעניק למכשירים "בשטח" יכולות עיבוד וחישוב חזקות. היילו פיתחה מעבד בשם היילו 8 לצורך זה בעל ביצועים גבוהים וצריכת הספק נמוכה.
Hailo הוקמה בפברואר 2017 על ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, בוגרי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה מעסיקה כיום כ-130 עובדים וממשיכה לגייס עובדים נוספים.
https://www.calcalist.co.il/technology/article/SJCXBnlnO

טנסנט הסינית תשתמש בזיהוי פנים להגבלת זמן משחק של ילדים

הטכנולוגיה - המכונה "סיור חצות" - תמנע מקטינים לעקוף את העוצר הלילי שהטיל הממשל הסיני, מחשש להתמכרות נרחבת למשחקי מחשב. סין גם מגבילה את שעות המשחק והוצאות בני הנוער על משחקי מחשב.
https://www.calcalist.co.il/technology/article/sjg3zdn6o

האח הגדול כבר פה: זהירות - מדינת משטרה לפניך

עניינו של תזכיר הצעת חוק שפורסם ביום חמישי להערות הציבור, הוא הקמה והפעלת מערך ארצי של מצלמות זיהוי פנים שיופעל על ידי המשטרה, ואם יאושר בנוסח הנוכחי ייתן בידה אפשרות לנטר את תנועת תושבי ישראל במרחב הציבורי בזמן אמת, כמעט ללא מגבלות או פיקוח משמעותיים ואף לחלוק את המידע עם גופים אחרים.
מערכת זיהוי פנים בפני עצמה לא מנותקת עד כדי כך ממערכת עין הנץ, שכן זו מצלמת גם את פנים הרכב ואת פני הנוסעים בו (אם כי לא ברור האם היא עושה שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים על מנת לזהות אוטומטית את הנוסעים). ואולם, תזכיר הצעת החוק לוקח את הסוגיה צעד אחד קדימה, ולא מסתפק בהסדרתה כחלק מפעילות מערכת עין הנץ על גבי כבישים בלבד, אלא מאפשר הצבת מצלמות זיהוי פנים בכלל המרחב הציבורי, בתצורה קבועה, סמי-קבועה (עד 3 חודשים) וניידת ("על גוף שנע במרחב").
התזכיר מבהיר שהמערכת לא מיועדת לכבישים בלבד, באומרו ש"מערכת צילום מיוחדת תוצב, תכוון ותופעל כך שיצולם המרחב הציבורי בלבד ולא רשות היחיד". כלומר, הוא יאפשר למשטרה להציב מצלמות בכל רחוב בכל עיר, ובתיאוריה גם בתוך מבנים כמו קניונים או משרדי ממשלה. כל מקום שאינו מרחב פרטי של אדם. ואולם, אפילו למגבלה זו יש סייג, שלפיו כאשר מדובר במצלמה ניידת היא תוצב "באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם". כלומר, נראה שבתנאים מסוימים כן ניתן יהיה להשתמש במערכת זו על מנת לפגוע ברשות היחיד.
גם השימושים שמבקשת המשטרה רחבים במיוחד ומאפשרים לה למעשה להפעיל את יכולות המערכת הזו כמעט ללא הגבלה. אלו כוללים שימושים כמו מניעה או סיכול עבירות, חקירת דפוסי פשיעה, גילוי עבירות מסוג פשע, מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או ברכוש, איתור אדם נעדר ואכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה. כן מצוין שניתן להשתמש במידע שנאגר במערכת גם למטרה הראויה של הצלה או הגנה על חיי אדם, או למטרה הפחות קריטית של החרמת רכשו.
https://www.calcalist.co.il/technology/article/sjjbfj5zdao

מצלמות זיהוי מבוססות בינה מלאכותית בשוק הפרטי: דוגמה אחת על מוצר שנמכר בישראל

חברת מיילסייט פיתחה דור חדש של מצלמות אבטחה, דור מתקדם ביותר המנצל את המזעור של מערכות המחשוב, יכולת עיבוד מידע בהיקף עצום במהירות ובכמויות (Big Data) וכניסת טכנולוגיות חדשות דוגמת AI, כדי להפיק תובנות מהחומר המצולם במצלמת האבטחה.
זאת, לכל מטרה שלא תהיה ובמיוחד לצרכי אבטחה סביבתית. השילוב של החוכמה הופך את מצלמות האבטחה למוקד של מידע חכם, שמאפשר להשיג תוצאות מהירות, מדויקות ונכונות יותר, תוך חיסכון עצום בכוח אדם. זאת, כי המצלמות הללו הפכו חכמות הרבה יותר מכל שומר אנושי.
החוכמה, שקיימת במצלמה, נמצאת בצ'יפ AI המותקן במצלמה והצ'יפ הזה מסוגל בקלות להבחין בין אנשים, מכוניות וכל דבר אחר, שיש לו תבנית, תמימה או חשודה.
הניתוח המהיר הזה, של מה שיש בתצלום, מספק יכולת מהירה לקבל החלטות, רובן ככולן אוטומטיות, איך להתייחס למה שמצולם ואיך לטפל בבעיה, ככל שמזוהה בעיה.
בנוסף, כל מה שמצולם במצלמת האבטחה החכמות, עובר ניתוח מקיף בתוך המצלמה (ניתוח המכונה בלשון המקצועית: Deep Learning), מה שיכול לספק תובנות נוספות הדרושות לעסק, למשל: זיהוי פנים, ספירת אנשים בשטח מוגדר, בקרת כניסה ויציאה, מעקב אחרי אירועים מתגלגלים, זיהוי כניסה לאזורים לא מורשים, מעקב ורישום כלי רכב, איתור וזיהוי משוטטים חשודים ועוד.
https://tinyurl.com/dy9hr3pv

אזרחים או נתינים
תזכיר חוק מבקש לתת למשטרה סמכות לפרוס מערכת של מצלמות זיהוי פנים ביומטריות, שהיא תוכל להציב ולהפעיל על פי שיקול דעתה בלבד, ולשתף מידע ממנה עם צה"ל, השב"כ וגופים אחרים ללא פיקוח מינימלי
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hkpr9ou6o

תקדים: פורטלנד אוסרת על זיהוי פנים
העיר הגדולה במדינת אורגון בארה"ב היא הראשונה שאוסרת על שימוש מוניציפלי או פרטי בטכנולוגיה
https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/H1uoLBwEv

אין צורך באשראי, סרקנו את הפנים שלכם
הסטארט-אפ הישראלי פרישיאייט פיתח מסוף שמאפשר לשלם במסעדות ובחנויות באמצעות זיהוי פנים. בעתיד, המערכת שפיתחו תאפשר למסעדות וחנויות לזהות אתכם ולהציע לכם מוצרים מותאמים אישית
https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/Hk0OTVw00w

"העתיד הוא תשלום בזיהוי פנים — כפי שנעשה בקורונה עם הקהל בסמי עופר"
תשלום באמצעות זיהוי פנים, פיצ'ר שנמצא כעת בפיילוט בסניף של רשת פוקס באשדוד. "אנחנו עושים שיתוף פעולה עם פרישיאייט, חברת סטארט־אפ שפיתחה מערכת לזיהוי פנים. במסגרת זו אנחנו מייצרים טוקן, וכשאת מגיעה לקופה, מזהים אותך בקופה באמצעות הטאבלט ומשווים את הפנים לצילום שמופיע בכרטיס המועדון שלך, מביאים מהשרת את הטוקן שמחובר לכרטיס האשראי שלך וסוגרים עסקה — בלי להוציא את הארנק ואת הטלפון.
https://www.themarker.com/markets/.premium-1.9748221