Skip to content

איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין הם המנהלים האמנותיים החדשים של פסטיבל ישראל

לא כל הודעה לעיתונות על מינויים חדשים בשדה האמנות ממלאת אותי בשמחה. הפעם ממש הקפיצה אותי ההודעה שקיבלתי על המנהלים החדשים של פסטיבל ישראל. מדוע? קראו בעצמכם
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

לא כל הודעה לעיתונות על מינויים חדשים בשדה האמנות ממלאת אותי בשמחה. הפעם ממש הקפיצה אותי ההודעה שקיבלתי ממשרד אורה לפידות על המנהלים החדשים של פסטיבל ישראל. וזאת למה? כי רק בשבוע שעבר הייתי באירוע סיום של התערוכה הנהדרת "נופי גוף" במוזיאון ישראל, ואיתי מאוטנר הנחה את הערב בכזאת טבעיות וכזאת חינניות, ותרם המון לשיק של אירוע מפעים שארגנה למופת ד"ר עדינה קמיאן קשדן אוצרת התערוכה.

וגם, כי איתי מאוטנר היה האורח הראשון שלי בתוכנית התרבות האישית שלי מוזות ברדיו כל השלום. והוא היה כל כך מרתק, מפתיע, מקסים, ושיתף פעולה, כשאני עם פרפרים בבטן מהתרגשות… איתי בשובבות גדולה וענקית אפילו העז גם לשאול אותי שאלות אישיות בצורה כל כך נחמדה…  וכך שבעזרתו צלחתי בשלום את השידור הראשון של "מוזות" שהתחילה ב-2012 ונמשכה עד סוף 2016 כשרדיו כל השלום נסגר.

וגם כי פעם לפני שנים רבות עבדתי בקרן ירושלים, שהיתה הזרוע של טדי לגיוס כספים להפקת פסטיבל ישראל ולהעשרת חיי התרבות של העיר. אז נחשפתי לאוצר המדהים של מופעי התרבות שהגיעו לארץ והרגשתי כמו שייכת לבית מדיצ'י של ירושלים, שמביא לירושלמים ולכל הישראלים תרבות מפעימה מרחבי העולם.

עד כאן הסיבה לשמחה האישית שלי על ההודעה של המינויים החדשים שמיכל ואעקנין ואיתי מאוטנר הם המנהלים החדשים של פסטיבל ישראל.

הפאוור קאפל המקומי: לראשונה ניהול אמנותי בצוותא עם שתי דמויות בולטות בסצנת התרבות 

השניים, מאוטנר וואעקנין, מהדמויות הבולטות בסצנת התרבות המקומית, קיבלו על עצמם את האתגר, כאשר לראשונה בתולדות הפסטיבל, הוא ינוהל אמנותית בצוותא.

פאוור קאפל מקומי בסצנת התרבות. איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין, המנהלים האמנותיים החדשים של פסטיבל ישראל שמחליפים את איציק ג'ולי. צילום: יאיר מיוחס

ההחלטה לפעול יחד נובעת מתוך הבנה שחלק מהותי מהחשיבות של התרבות היא להציע מודלים של חשיבה והתנהגות המבקשים לקרוא תיגר על פרדיגמות ישנות. ההבנה שיש לפעול יחד, נובעת מרצון לשבור את ההגמוניה של מנהל בודד ולהציע מודל של עבודת צוות וחשיבה משותפים.

למאוטנר ניסיון רחב ועשיר. לואעקנין חיבור גדול לעשייה אמנותית עכשווית – יחד מהווים השניים "פאוור קאפל" שהשדה התרבותי המקומי טרם ראה.

איתי  מאוטנר ייסד וניהל אמנותית את עונת התרבות בירושלים ואת פסטיבל מקודשת,   שהפך תחת ניהולו האמנותי להיות אחד מגופי התרבות החשובים והמובילים בארץ. הוא רקח פסטיבלים ייחודים כגון "מתחת להר" – פסטיבל האמנות היחיד שהיה על וסביב להר הבית, "נקודת מגע" אירוע שוקק ומלא יצירה במוזיאון ישראל שאח"כ צוטט ושוכפל בלא מעט מוזיאונים אחרים בארץ, פסטיבל "בבית" שכולו הוקדש לעבודות תלויות מקום בתוך בתים פרטיים בעיר, "באלבסטה" חגיגה תרבותית רב חושית ולשונית בשוק מחנה יהודה, "אוטואוכל" עם אסף גרניט ועוד… בנוסף מאוטנר הוא אוצר ומנהל אמנותית את ערבי הפצ'ה קוצ'ה המתפוצצים מהצלחה, הגיש את תוכנית התרבות המדוברת "המכולה" בכאן 11, את ציפורי לילה שולפות בגל"צ, היה חלק מצוות האוצרות של הביאנלה לאמנות בתל אביב ועוד. הוא אבא לשנים ובין השאר מתרגל יוגה ערסלים…

מיכל ואעקנין נעה בתנועה מתמדת בין ניהול אמנותי ליצירה, וניהול אמנותי שהוא יצירה. היא  מתמחה ביצירת חווית אמנותיות השתתפותיות וטוטאליות כגון "ההיףך מחי" – מופע לילי לצופה יחיד במוזיאון הטבע בירושלים, או "טוק טוק" – אירוע אינטימי רב משתתפים בחדרי בית מלון. בין השנים 2018-19 היא ניהלה אמנותית את פסטיבל מקודשת שהציע מאה אחוז הפקות מקור, בהן: "חלונות מתגשמים" – מיצב ארמון חלונות ענק שנעשה בשיתוף ולזכרו של האמן יורם אמיר ו"שלם" – קונצרט למאה נגנים מרחבי העיר שניגנו על כלים שבורים.

מיכל שותפה בקבוצת התיאטרון  Puppet Cinema  (היום אנסמבל עיתים), ובקבוצת המחקר אביסו" אשר משתתפיה חירשים ומטרתם יצירת שפה תיאטרלית המבוססת על שפת הסימנים.

הסרט הדוקומנטרי שיצרה עם יובל המאירי "אני חושב שזה הכי קרוב לאיך שהצילום נראה"  זכה בפסטיבל סאנדנס 2014). בשנה האחרונה הינה שותפה להקמת קרן ע"ש יואב בראל הפועלת לקידום שיח על ועם אמנות. מיכל היא אם טרייה ביותר, חובבת טקסים מומצאים ונסיעות הלוך ושוב על קו 405.

וכך כתב איתי מאוטנר בקיר הפייסבוק שלו בתגובה לכותרות בעיתונות שהודיעו על המינוי החדש שלו כמנהל אמנותי שותף בפסטיבל ישראל:

"וכן, הדבר הזה, אכן קורה. אנחנו רק בתחילת הדרך. בקושי עשינו את הצעד הראשון ועדיין הלב פועם בהתרגשות גדולה והמוח מתחיל לרוץ לאלף כיוונים. פסטיבל פאקינג ישראל, בכל זאת.
וברגע זה, אני מסתכל אחורה ומתמלא הודיה – קודם כל למקודשת מקודשת Mekudeshet مقدسة, ההתחלה, השורש, המקור לכל סיפור האהבה המחודש שלי עם העיר, לנעמי פורטיס  (או בשמה המלא עיניים) שהיא רוח מלאת תעוזה ורוך, למקודשים במקודשת שכבר שנים מציעים מציאות ומבט אחר על העיר, על החיים ועל בני האדם החיים בו. לעיר הזו, ירושלים, שבה גדלתי, שם עוצבתי ולאורה אני הולך, לכל כך הרבה יוצרים שהפכו את החיים שלי ליותר עמוקים, מהורהרים ויפים. להרים של אנשים שבאו ועדיין מגיעים להצעות התרבותיות, שבין השאר, נרקחות אצלי בראש, למיכל ואעקנין  שהיא ענן שלם של השראה וחברות אמת, לנפלאה אילת גבעוני שליווותה אותי בשנה וקצת האחרונים והעניקה שפע של אור לחיים שלי ולדבר הזה, ששומר עלי מלמעלה ומעניק לי, בכל פעם מחדש, מתנות."

כמה מילים על פסטיבל ישראל

פסטיבל ישראל הוא פסטיבל רב-תחומי המתקיים מדי שנה באביב המתרחש בירושלים. הפסטיבל החל את דרכו  כפסטיבל קיץ למוסיקה קלאסית וכלל מופעי תיאטרון. עם השנים הורחבו תחומי ומוקדי פעילותו, וכיום הוא כולל מופעי מוזיקה קלאסית, תיאטרון, מחול, מוזיקת ג'אז, תערוכות אמנות פלסטית ואף הרצאות מומחים. כל זאת, תוך שימת דגש על תוכנית רב-תרבותית המשלבת מופעים בינלאומיים לצד מופעים ישראליים איכותיים.

לאחר שבתחילה נערך הפסטיבל במוקדים שונים בארץ : בעיקר בירושלים, תל אביב ובאמפי בקיסריה, הוא אומץ ב-1982 על ידי עיריית ירושלים בראשותו של טדי קולק ראש העיר. בפסטיבל ישראל שנהנה מתדמית יוקרתית עם אירועים נדירים שמיובאים מחו"ל, מקיים במסגרתו גם מופעי רחוב שהכניסה אליהם היא ללא תשלום.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן