קיליאן אמבאפה מחמיץ ללא הפסקה. קארים בנזמה מנסה יותר מדי. אוליבייה ז'ירו לא בכושר משחק. עוסמאן דמבלה נפצע וגמר את הטורניר. תומא למאר לא ממש רלוונטי. מרקוס תוראם, וויסאם בן ידר וקינגסלי קומאן לא נספרים כרגע על ידי דידייה דשאן. בקיצור, היחיד שתמיד אפשר לסמוך עליו בהתקפת צרפת הוא אנטואן גריזמן.
יורו 2020 ב-ynet - למתחם המיוחד
צרפת כבר הבטיחה מקום בשמינית הגמר ותשלים היום את משחקיה בבית המוות בקרב פנטסטי בבודפשט מול פורטוגל. אלופת העולם נגד אלופת אירופה. מאחור הצרפתים יציבים, פחות או יותר, אבל בחלק הקדמי כבשו רק פעמיים, בערך: שער אחד היה עצמי של הבלם הגרמני מאטס הומלס. גריזמן הבקיע את השני, היחיד שדייק מול הונגריה בדקות הלחץ שבהן נראה היה שצרפת לא תפצח את הבונקר.
זה מה שהוא יודע לעשות, לפתוח את הסתימות. ביורו 2016, שם נבחר למצטיין הטורניר למרות ההפסד בגמר והוכתר כמלך השערים עם שישה כיבושים, הוא הבקיע את הצמד במשחק הקשה מול גרמניה בחצי הגמר. בדרך לזכייה במונדיאל 2018 כבש ארבעה שערים - שניים מהם היו הראשונים במשחק ושינו את מהלכו. בגמר שלח את הכדור החופשי החד שהפך לשער העצמי של מריו מנדז'וקיץ' וקבע 0:1, ואז הוסיף בעצמו את ה־1:2. השער מול הונגריה היה ה־11 שלו בטורנירים גדולים, ולמרות שצומחים מתחתיו שחקני התקפה מסעירים, הוא נראה כמו הווינר האמיתי שדשאן יחפש מול פורטוגל.
120 מיליון סיבות לאכזבה
כל זה מגיע בניגוד מוחלט לתקופה של גריזמן בברצלונה. בסופו של דבר הוא הבקיע לא מעט בשנתיים בקבוצה – 35 שערים ב־99 הופעות – והיו עליות לצד הירידות, אבל אי־אפשר לחמוק מכך שהשידוך נכשל. גריזמן הגיע תמורת 120 מיליון יורו מאתלטיקו מדריד כדי להיכנס לנעליים של ניימאר, אבל לא הרגיש בהן נוח. תמיד היה נדמה שגריזמן תקוע בגרון של בארסה, לא מחובר באמת. מהשנתיים האחרונות זוכרים לו בעיקר את ההיעלמויות דווקא במשחקים שבהם לאו מסי היה חלש, ואת ההחמצות האיומות ממצבים שאמורים להיות קלילים עבורו.
הבלם קלמון לנגלה, חברו בבארסה ובנבחרת, אמר לאחרונה שהביקורת כלפי גריזמן אינה במקום: "אנטואן שחקן חשוב עבור ברצלונה. הייתה לו עונה טובה, ואני חושב שלא תמיד מתייחסים אליו בצורה הוגנת. הציבו עבורו רף גבוה מאוד".
האם הציפיות באמת היו גדולות מדי? ברור שלא. גריזמן נכלל בחבורת העילית של הכדורגל העולמי, ואחרי כל מה שעשה באתלטיקו ובנבחרת צרפת, יחד עם תג המחיר והחיבור לקבוצה התקפית כמו בארסה, לא הייתה לו ברירה אלא להיות להיט מיידי. זה לא קרה. גם לא בעונה השנייה.
אחד ממאמני בארסה בתקופת גריזמן, קיקה סטיין, הודה שהשחקן מערער את יציבות הקבוצה כשהוא על המגרש. בנבחרת צרפת הדברים דווקא ברורים: גריזמן מתחיל בעיקרון בצד ימין, אבל משחק המון באמצע, מצטרף מקו שני או נכנס לעמדת החלוץ המרכזי, כפי שקרה בשער מול הונגריה. יש לו תיאום מושלם עם אמבאפה ופול פוגבה, והם מחליפים מקומות ומכירים את התנועה זה של זה.
לעומת זאת, ברצלונה ניסתה בשנתיים האחרונות מערכים שונים, סבלה מחולשה בקישור וגם הראתה בבירור שלפעמים הנוכחות של מסי מקטינה את גריזמן. בהקשר של דברי סטיין, היציבות מתערערת כאשר יש לך כוכב מתוסכל על המגרש, שלא בהכרח מתאים לשיטה שלך. וכשיש חלוץ לא מחובר לצד מסי, הדבר משפיע גם על הארגנטינאי, שזקוק לפרטנר בכושר.
בדרך החוצה?
החלוץ בן ה־30 חתום בבארסה עד קיץ 2024, ובימים האחרונים אישר שבהמשך בכוונתו לעבור לשחק בארה"ב – אבל ייתכן שתהיה עוד תחנה בדרך.
נשיא ברצלונה ז'ואן לאפורטה כבר התחיל את המהפכה בסגל עם שרשרת החתמות, כולל צירופם של שני חלוצים – ממפיס דפאי וסרחיו אגוארו. מסתמן שגריזמן יידחק החוצה, מה גם שברצלונה צריכה לממן את ההעברות הגדולות שהיא עדיין מתכננת, כמו רכישת הסקורר הנורווגי ארלינג הולאנד מבורוסיה דורטמונד.
בספרד מדווחים שלאפורטה מוכן למכור כמעט כל שחקן בסגל, פרט למסי ושחקנים צעירים כמו פרנקי דה יונג ואנסו פאטי. אם תתקבל הצעה טובה, בארסה תוותר על גריזמן בלי לחשוב פעמיים.
זה הטורניר הגדול הראשון שאליו גריזמן מגיע בחוסר ודאות כזה, אבל כרגע לא נראה שהדבר משפיע עליו. בין אמבאפה הנוצץ לבנזמה מושך הכותרות, הוא עדיין השם האמין ביותר של דשאן מקדימה, לקראת המשחק שיקבע לגבי איכות היריבה שתחכה לאלופת העולם בשמינית הגמר.
