האמירות הבעייתיות של פרקליט המדינה החדש - עמית אייסמן (זהירות, מדובר בלשון לא נקייה)  

הבחירה בעו"ד עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה היא חלק מרגרסיה גדולה שמתרחשת בתקופה האחרונה ביחס כלפי נשים בחברה הישראלית - והיא מתקרבת לשיא חמור

פורסם ב-01.12.20
https://www.themarker.com/law/.premium-1.9339970?fbclid=IwAR2PReDbgOtyIUVTD8y-2nEPviw-TYhm6slGt9thaU6ZZ3n5i8bxeokvZe4?172
המועמד המומלץ לתפקיד פרקליט המדינה, פרקליט מחוז חיפה עו"ד עמית איסמן, הוא מועמד עם כתם. הכתם הוא שתי התבטאויות שהובילו לפתיחת חקירה נגד איסמן בנציבות שירות המדינה, שהסתיימה בהמלצה לקיים לו הליך בירור פנימי מול מנכ"לית משרד המשפטים, אז אמי פלמור, בגין התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור. המנכ"לית מצאה בסיומו של ההליך כי איסמן התבטא באופן וולגרי שאינו מכבד ובתיקו נרשמה נזיפה.

היות שאיסמן מועמד לתפקיד כה בכיר ורגיש - הפרטים חשובים. במקרה הראשון, שאירע לפני 12 שנה, קיים איסמן דיון עם פרקליטה בפרקליטות על תיק עבירות מין. בשלב מסוים הוא פנה למתמחה שנכחה בפגישה ושאל אותה בקול, בנוכחות הפרקליטה, האם יש לה בארון "חוטיני מנומר". המתמחה השיבה בשלילה ואיסמן פנה לפרקליטה ואמר "את רואה, זאת בחורה נורמלית, היא לא מחזיקה דברים כאלה בארון", תוך שהוא מביע בכך את דעתו לגבי המתלוננת בתיק עבירות המין שבו טיפלה הפרקליטה.

המקרה הקרוב יותר אירע כאשר איסמן כבר היה פרקליט מחוז חיפה. פרקליטה שביקשה להתייעץ עמו על הסדר טיעון שהוצע על ידי סנגורית בתיק נענתה במשפט: "את לא גבר, אין לך ביצים, נכון? כי כשאת גבר ומועכים לך את הביצים אז יש תחושה של כאב אבל יש גם תחושה של עונג, וזה מה שהסנגורית עושה לנו". עדות הפרקליטה קיבלה חיזוק מעובדות נוספות בפרקליטות, והיא טענה כי האמירה היתה משתקת מבחינתה.

ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה, שבראשה עמד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הבינה היטב כי איסמן הוא מועמד עם כתם. פסקה שלמה בהמלצות הוועדה מוקדשת לכתם הזה. הוועדה מציינת כי המעשה המכתים אירע לפני שנים. האם הזמן משנה את אופיו ודרכיו של אדם? הוועדה מציינת כי איסמן עמד בפני הליך בירור וננזף. האם הנזיפה משנה את אופיו ומתקנת את הכתם?
מנדלבליט בהרצליה, בספטמבר
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליטצילום: מגד גוזני

ועדת האיתור המליצה למנות לפרקליט המדינה את עמית איסמן
ניסנקורן לעמית איסמן: אמירותיך לא מקובלות, אך אין מניעה שתכהן כפרקליט מדינה
פרקליט המדינה, החוטיני והשימוע הציבורי

הוועדה התרשמה כי איסמן הפנים את הבעייתיות, התחרט, הצטער, הפיק לקחים ופועל כיום לקידום "שיח מכבד" במסגרת תפקידו הבכיר כפרקליט מחוז. האם החרטה ושינוי הדרך משמעו שהוא כשיר לכזה קידום?

הפיסקה הזו בהמלצת הוועדה נקראת כאילו נכתבה על ידי ועדת שחרורים של שירות בתי הסוהר, שדנה בשחרור עבריין שריצה שני שלישים מעונשו ומבקש שחרור מוקדם על התנהגות טובה. זו לא פיסקה שהייתם רוצים לקרוא בהחלטה על מינוי אדם שאמור לקבל מדי יום ביומו את ההחלטות שיכתיבו בצורה העמוקה ביותר את הנורמות של ההתנהגות הראויה במדינה ובחברה שאתם חיים בה.

למשל, ספק אם שופט שהיה נתפס באמירות מהסוג שהשמיע איסמן היה ראוי לקידום לתפקיד של נשיא בית משפט או לתפקיד שיפוטי בבית המשפט העליון. הסטנדרט של המינוי לתפקידים האלה הוא קנה המידה המקצועי והנורמטיבי הנדרש מפרקליט המדינה.

MeToo? בארץ הולכים אחורה

הבחירה באיסמן היא חלק מרגרסיה גדולה שמתרחשת בתקופה האחרונה ביחס כלפי נשים בחברה הישראלית - והיא מתקרבת לשיא חמור. התייחסות מינית פוגענית אינה רק וולגריות. התייחסות מינית בסגנון איסמן מבטאת יחס משפיל כלפי נשים בפרט וכלפי עובדות ועובדים בכלל. זה יחס שאיש אינו צריך לסבול במקום עבודה. סובלנות כלפי התבטאויות מהסוג שהשמיע איסמן לפני שנים, מביאה לרגרסיה הזו.
נ

לתקופת מה, התחזקה בזירה הציבורית גישת MeToo. הגישה הזו הביאה להרחקה מהזירה הציבורית של אנשים כמו ארי שביט, רועי צ'יקי ארד, ינון מגל, ירון לונדון ואחרים. האנשים הללו אמנם חזרו בחלקם לתפקידים שנמצאים בעין הציבור, אבל איש מהם לא חזר בדיוק לפוזיציה הקודמת שלו. נדמה שהיה ברור להם כי קידומם במקום העבודה שהקנה להם את עוצמתם – ככל שהיתה אפשרות קידום כזו – אינו על הפרק. בשירות הציבור, מי שלא הרחיק את עצמו, הורחק. כך למשל, ראש לשכתו של ראש הממשלה, נתן אשל שנאלץ לפרוש מתפקידו. יש עוד דוגמאות רבות.

אשל הוא המחשה לרגרסיה המתרחשת לנגד עינינו. אולי זו תגובת הנגד להצלחת MeToo. אשל ממשיך למלא שליחויות בכירות במישור הפוליטי עבור נתניהו. הוא עוד חלק ממעגל ההחלטות. קרבתו לנתניהו מעוררת חשד באשר לסולם ערכיו של ראש הממשלה עצמו, שנתפס לאחרונה בהתבטאות מוזרה בקריאה לחמול על נשים כמו שאדם חומל על בעלי חיים.

כאשר אמירות מבזות ומשפילות כלפי נשים נסלחות, כאשר התנהגות משפילה כלפי נשים מטואטאת בקריצת עין הצידה כסוג של מעידה שולית, מה הפלא שהאלימות נגד נשים גוברת ומגיעה לממדים חסרי תקדים.

לעתים, יש ערך במינוי של מי ששגה ותיקן את דרכיו. יש גם ערך במינוי של אדם שנחקר, שחווה על בשרו את ההליך המשפטי. מי כמו מנדלבליט שעד היום מסתובב עם תחושת עוול על התיק שלא הבשיל לחקירה נגדו בפרשת הרפז, אבל לא נסגר מעולם (פרשת שי ניצן ה"מניאק") – יודע.