אושרה ועדת החקירה הממלכתית לאסון מרון  

כי אם אתה בעד בדיקה שכזו, אז כמו שאומרים הילדים,
זהו שלא.. 🥴🥴

בת יענה בדמות בני אדם זה הדבר הכי מפחיד שיכול להיות..
אם יושרה היתה היעד אז לפחות פקפוק קל, ספקנות, ביקורת קטנה וכו היו דורשים בדיקה של כל כך הרבה תחומים.

אין מי שלא מבין שדרושה בדיקה. אין !!!

השאלה היא מי יבדוק, לא האם תתבצע בדיקה.

לבית המשפט יש חלק לא קטן במחדל, ובוועדת חקירה ממלכתית שבראשה עומד שופט, לא בודקים את המערכת החולה, המנוולת והנוראית הזו.

https://www.nadlancenter.co.il/article/2317

בדיווח יש גם מעין סקירה היסטורית קצרצרה של השתלשלות הפרשה וההיגררות שלה- הנה קטע רלוונטי מתוך הדיווח :

" תחילת הפרסה בדו"ח מבקר המדינה משנת 2008, שהצביע על כשלים בניהול מתחם הקבר. בעקבות הדו"ח החליטה המדינה להפקיע את מתחם הקבר מידי ועד ההקדשות – ובסוף שנת 2011 החליטה הממשלה רשמית על הפקעה ועל העברה לשליטה ולבעלות מוחלטת של המדינה.

ועד ההקדשות, המיוצג בידי משרד עו"ד צבי שוב, הגיש התנגדויות להחלטה ובשנת 2016 שלח בג"צ את הצדדים למו"מ, על מנת לנסות ולמצוא הסדר פשרה. במהלך השנה האחרונה ניסו העותרים והמדינה להגיע להבנות במסגרת הליך גישור, ובסופו של דבר הושג ההסדר במסגרתו, חלף ההפקעה, וניתן לו תוקף של פסק דין, בהסכמת הצדדים, בדיון נוסף בבג"צ שהתקיים לאחרונה."

עד כאן מתוך הדיווח.##

הנה מתוך הכתבה:

" בג"ץ בעניין קבר רבי שמעון בר יוחאי: מודל ניהול ניסיוני במקום הפקעה
שופטי בג"ץ קיבלו החלטת ביניים לפיה האתר הקדוש השני בגודלו מבחינת מספר מבקרים לא ינוהל על ידי המדינה. .....
.....שופטי בג"ץ קיבלו שלשום (ג') החלטת ביניים בעתירה שהוגשה לביטול צו הפקעת קבר רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) והציעו, כי "בשלב הראשון, יש לבנות מודל ניהול ניסיוני במקום מימוש ההפקעה".

בעת כהונתה של הממשלה הקודמת, חתם שר האוצר דאז יאיר לפיד על צו המפקיע את אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון וקבע כי זה ינוהל על וזאת אחרי שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לבעלות עליו, וביקורת חמורה על ניהול האתר, ולמגינם ליבם של גורמים במגזר החרדי. בתוך כך, דו"ח חריף של מבקר המדינה מ-2008, שבדק את ההיערכות לחגיגות ל"ג בעומר במתחם ואת המצב התחזקותי באתר, שאליו נוהרים כמיליון וחצי מאמינים בשנה. "ריבוי המחלוקות והתביעות המשפטיות על הבעלות על מתחם רשב"י ועל ניהולו מונע זה שנים רבות הפעלה יעילה ותקינה של המתחם ומקשה את פיתוחו", כתב מבקר המדינה. "רמת התחזוקה של מבנה רשב"י נמוכה ואינה הולמת את קדושת המקום".

לצד זאת, מתקיים קרב משפטי ארוך בשאלת הבעלות על האתר בין ארבעה גופי הקדש שונים, שהינם התפצלויות של ההקדש הספרדי והאשכנזי הוותיקים. בשנת 2008 החליט בית המשפט העליון על מינוי ועדת בת חמישה חברים (אחד מכל גוף הקדש, ונציג המדינה כיו"ר, עם קול מכריע), שתנהל את המתחם. ואולם, בסוף שנת **2011, החליטה הממשלה לפטור עצמה ב"הינף יד" מהליכים אלו ומהמנגנון שקבע בית המשפט העליון ולהפקיע** את האתר מידי ההקדשות השונים, במטרה **להעבירו לחלוטין **לשליטת ולבעלות **המדינה. מאבק עז נוהל על ידי גורמים בעדה החרדית, שהתנגדו לאיבוד המעורבות ושינוי צביונו של האתר.
##בדיון שהתקיים בבג"ץ, **טענה **המדינה כי הדרך **הראויה לנהל את האתר לטובת הפוקדים אותו, הינה באמצעות **הפקעה **וניהולו על ידי המרכז, וכי אין בכוונת הממשלה לשנות את אופיו של המקום, או לפגוע בקדושתו.##

https://www.gov.il/he/departments/policies/2011_des3886

הנה סעיף 3 מתוך החלטת הממשלה:

- הכתבה נכתבה בזמן אמת, לא מרכז הליכוד המציא אותה עכשיו. והיא מסכמת את המשמעות של החלטות בג"צ.

ובכלל לא ברור איזה משקל היה לעמדת הממשלה בדיונים בבג"צ, ובאיזו מידה ובאיזו תקיפות הפרקליטות עמדה על כך שתתקבל עמדת הממשלה .

## כי הכלל הוא שבדיונים בבג"צ ממילא עמדת המדינה מוצגת על ידי הפרקליטות, וקורה שהעמדה שמוצגת כעמדת המדינה היא שונה ואף הפוכה לעמדת השר או הממשלה, ##

ואילו בג"צ שיכול היה לדחות את העתירה, על הסף, יכול היה לדחות אותה מבלי בכלל לבקש תשובה מפרקליטות המדינה, לדחות מהנימוק הפשוט שיש החלטת ממשלה, בנושא קרדינלי, וזו הפררוגטיבה של הממשלה לקבל החלטות לגבי האופן הנכון להסדיר מקום פולחן שמשרת ציבור ענק .

אבל בג"צ בחרו לא לדחות את העתירות, אלה לתת להם להמשך ולהיגרר שנים, בחרו באופן הזה לאפשר למסמס החלטת ממשלה שביקשה להפקיעה את המקום לשם הסדרתו,- נתנו לה להיתמסמס שנים.

ואילו בג"צ שיכול היה לדחות את העתירה, על הסף, יכול היה לדחות אותה מבלי בכלל לבקש תשובה מפרקליטות המדינה, לדחות מהנימוק הפשוט שיש החלטת ממשלה, בנושא קרדינלי, וזו הפררוגטיבה של הממשלה לקבל החלטות לגבי האופן הנכון להסדיר מקום פולחן שמשרת ציבור ענק .

אבל בג"צ בחרו לא לדחות את העתירות, אלא לתת להם להמשך ולהיגרר שנים, בחרו באופן הזה לאפשר למסמס החלטת ממשלה שביקשה להפקיעה את המקום לשם הסדרתו,- נתנו לה להיתמסמס שנים.

ובכלל, בהליכים בבג"צ ממילא מי שמייצג את עמדת המדינה זה לא ראש הממשלה לא שר האוצר שחתם על צו ההפקעה ולא מזכיר הממשלה אלא הפרקליטות, היא זו שמגבשת את עמדת המדינה* מול העתירה -

הפרקליטות מייצגת את עמדת הממשלה, לא את עמדת הפרקליטות. היו אולי פחות מ-= 10 מקרים בהיסטוריה בהם השר/ראש הממשלה דרש ייצוג עצמאי.

בסופו של יום, ועד עכשיו, לא כתבת על זה מלה, הממשלה יכלה לומר - אנחנו רוצים פסק דין. לא מתפשרים, לא נושאים ונותנים. אבל כמו באלף ואחד מקרים אחרים הממשלה נסחבת ומגמגמת.

מי שמייצג בלעדית את עמדת "המדינה" בבג"צ זו הפרקליטות. לא ראש הממשלה ולא שר האוצר אינם מופיעים בדיונים. ואין לדעת באיזו מידה ובאיזו תקיפות נציגי הפרקליטות בדיונים עמדו על כך שתתקבל עמדת הממשלה -
אבל אנחנו כן יודעים על פי הדיווחים שעמדת המדינה כפי שהיא הוצגה על ידי הפרקליטות הייתה שהדרך הנכונה להסדרת המקום היא על ידי הפקעתו .

אם הפרקליטות הייתה אומרת בפשטות כפי שהצגת ש"אנחנו רוצים פסק דין" , אז היא הייתה מסתכנת בכך שפסק הדין היה מקבל את העתירה נגד ביצוע החלטת הממשלה .

כאשר באויר מרחף האיום שבג"ץ יהפוך את החלטת הממשלה במענה לעתירה עומדת, - אז זה ממילא פותח פתח למיסמוס החלטת הממשלה,
בין השאר כי בנסיבות האלה טיבעי גם שהפרקליטות שיודעת שהעתירה עלולה להתקבל, תגלה נכונות לפשרות שיהוו התקפלות ומיסמוס החלטת הממשלה.

אני זוכר שמייד עם היוודע מימדי האסון, אחד מהדברים שהפרשנים למיניהם מיהרו להצביע עליו כנקודת כשל זה שהמקום מנוהל על ידי עמותות ולא על ידי גורם ממשלתי אחד -

והנה מתברר שהייתה יוזמת ממשלה עוד מ 2011 שנועדה לתקן בדיוק את נקודת הכשל הזו. ושהיוזמה הזו מוסמסה תחת עינהם הפקוחות וידיהם המנתבות של בג"צ.

ואז פתאום הכשל הזה, המרכזי כל כך, הפך להיות ללא משמעותי. וכל מה שנותר מעניין זה עכשיו לפשפש בכל מני החלטות הד הוק שהתקבלו במשרדי ממשלה -

ולכן מדובר ברשות שאינה לגיטימית במדינה דמוקרטית,

ובפרט בעניין הזה הם מצויים בניגוד אינטרסים חריף, כי להחלטות שלהם הייתה על פניו השפעה מכרעת על המתכונת בה המקום היתנהל ערב האסון,

ועל האופן שהמתחם היה מוסדר,או שמא -נכון יותר לומר- לא מוסדר.

ולכן ועדה חונטאית היא לא לגיטימית בעליל.

אפשר לבדוק באמצעות ועדת חקירה פרלמנטרית למשל, או אפילו שתהיה זו ועדת חקירה ממשלתית. כך המניעים הפוליטיים יהיו שקופים יותר.

כי הם איפשרו לעתירות נגד החלטת הממשלה שביקשה להפקיעה את המקום לצורך הסדרתו להיתנהל ולהיגרר שנים.

הממשלה לא ביקשה מאף אחד "אפשרות להיתקפל", לא הממשלה עתרה לבג"צ בדרישה שיסייע לה להיתקפל.