שר הביטחון גנץ יגיש הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט  

אפשר אולי לטעון שהחברה רצתה להיטיב עם עובדים נבחרים, ומכרה גם להם מניות בהנחה. אלא שהטיעון הזה מאוד לא סביר משתי סיבות: הראשונה היא שהחוק האמריקני לא מאפשר לעשות זאת, ומתייחס בחומרה להטייה כזו של הערכות שווי. הסיבה השנייה היא שבאותם ימים החברה גם רכשה מניות מעובדיה באותו מחיר.

על פי מסמכים שמסר נתניהו למבקר המדינה, ופורסמו על ידי העיתונאי גור מגידו מ-TheMarker, חברת NMSD לקחה ב-2005 הלוואה של 60 מיליון דולר כדי לרכוש את סידריפט. כאשר לוקחים בחשבון את מה שנותר מהחוב כשנתניהו רכש את המניות, ניתן לומר שעסקת נתניהו-מיליקובסקי מגלמת עבור סידריפט שווי מוערך של 107 מיליון דולר. זהו נתון המפתח "

נטען שהמרכיב של אלקטרודות גרפית - אם יש כזה - ביצור הפלדה הוא כ אחוז אחד מהעלות.-
כלומר לטובת החברה של הבן דוד- המיליארדר - מועברים לכל היותר 50 אלף דולר (סה"כ תשלום - לא רווח). לבן דוד המיליארדר 11 אחוז ממניות החברה - כלומר 5 אלף דולר.

הנה מתוך הכתבה :

שאלה : רבים, ובהם שר הביטחון לשעבר משה יעלון שהתראיין כאן לפני חודש, אומרים שנתניהו ואנשיו רצו לרכוש את הצוללות וכלי השיט כדי להעשיר את קופתם האישית, ושהמעשה של נתניהו קרוב לבגידה. מה תגובתך?

תשובה : "לא אתייחס לאמירות של גורמים שאני מכבד מאוד, וחלקם היו מפקדיי ואף העניקו לי את דרגותיי. אני יכול רק להציג את העובדות כפי שהן ידועות לי, וייתכן שאני לא יודע הכל. אני יכול לומר בבירור שבשום שלב לא היתה כוונה שישראל תחזיק תשע צוללות בו בזמן. מעולם זה לא עמד על הפרק, וכל מי שאומר אחרת - מעליל עלילה או לא יודע את העובדות".

שאלה : אז מה היה?

תשובה : "כשמדברים על כלי השיט יש למעשה חמישה סיפורים שונים, שחלקם לא קשורים זה לזה. הסיפור הראשון הוא הצוללת השישית. יש ויכוח ארוך שנים בשאלה אם ישראל צריכה חמש או שש צוללות. מערכת הביטחון אמרה שמספיקות חמש; הדרג המדיני, כולל אגב שר הביטחון ברק, החליט עוד ב־2010 שיש צורך בשש. לדרג המדיני יש מלוא הסמכות לכפות את דעתו בנושא הזה, כפי שכפה הרבה מערכות נשק אחרות דוגמת כיפת ברזל, פיתוח לוויינים ועוד.
לכל צוללת יש תאריך תפוגה, שנקבע ביום השקתה ושאחריו אי אפשר להשתמש בה יותר. שנית, מרגע חתימת חוזה לרכש צוללת ועד שהיא מגיעה לארץ, חולפות 12-10 שנים. כלומר, תיאורטית, צוללת שיוצאת משירות בשנת 2027 היה צריך להזמין בשנת 2015, ככה שאנחנו באיחור לגבי חלק מהצוללות. כשמדברים על צוללות, מעשית אין כנראה מדינה אחרת לרכוש אותן ממנה למעט גרמניה, ובגרמניה - רוכשים מחברת טיסנקרופ".

שאלה : ומה הסיפור השני?

תשובה : "הסיפור השני, שאותו אני מכיר ממסמכי המל"ל, הוא ספינות הסיור להגנה על אסדות הגז. אין ולא היתה מחלוקת על כך שצריך את הספינות האלה. עלתה השאלה ממי לרכוש אותן, כי בניגוד לנושא הצוללות, כאן יש אלטרנטיבות".

שאלה : יעלון טוען שרה"מ עצר מכרז בינלאומי שהוציא משרד הביטחון לרכש הספינות האלה. בעיניו, זו הוכחה נוספת לקנוניה המושחתת.

תשובה : "אני לא מתייחס למה שאמר פלוני או אלמוני. מדובר בתהליך ארוך שנמשך כמה שנים. משרד הביטחון, בשלב מסוים, הוציא מכרז לרכש הספינות ועשה זאת בניגוד להנחיה של ראש המל"ל דאז, יוסי כהן, שרצה למצות את הסיכוי להנחה מהגרמנים ולכן עצר את המכרז".

שאלה : אם יש חלופות לספינות הגרמניות, למה לא לקיים מכרז?

תשובה : "לאורך כל הדרך היו ניסיונות של ישראל לקבל מגרמניה הנחה על הספינות. הגרמנים גררו רגליים, וקישרו בין ההנחה לבין סוגיות אחרות. בשלב מסוים חשבו במשרד הביטחון שאי אפשר יותר לחכות, והחליטו על מכרז בינלאומי. אבל אז התקיימה שיחה טלפונית בין רה"מ לבין מרקל, והוא שכנע אותה לתת את ההנחה. אגב, גם שר האוצר דאז יאיר לפיד ושר החוץ דאז אביגדור ליברמן היו מעורבים במגעים האלה. במשרד הביטחון עדיין דרשו לראות בכתב את הנכונות הגרמנית להעניק את ההנחה, ולכן יצאו למכרז. במל"ל כאמור התנגדו, והמכרז נעצר".

הערת רקע של מראיין : צריך לומר בהקשר זה שבכל הנוגע לספינות הסיור, אין מחלוקת עובדתית בין נגל ליעלון. שניהם מסכימים שהמכרז יצא ואז בוטל, ושלבסוף הגיעה ההנחה מגרמניה. המחלוקת נוגעת לעילת הביטול. נגל מסביר שההנחה מגרמניה וחשיבות שימור הקשר עימה הביאו את נתניהו לעצור את המכרז; יעלון טוען שהרקע הוא מניע כלכלי של חבורת שמרון.

שאלה : אבל מה לגבי הספינות להגנה מפני צוללות? הרי לפי יעלון, איש לא ביקש אותן ולא היה בהן צורך.

תשובה : זה לא מדויק. ספינות הנצ"ל (נגד צוללות; א"כ) קשורות כנראה לפרשה השלישית, שהיא מכירת הצוללות הגרמניות למצרים. בניגוד לאינספור דיווחים ואמירות, הגרמנים לא זקוקים לאישור ישראלי למכור צוללות למצרים. בניגוד לדברים שיוחסו לי, מעולם לא סתרתי את דברי רה"מ בנושא הזה. מה שאמרתי הוא שאני לא מכיר אישור ישראלי למכירת צוללות גרמניות למצרים, כי הגרמנים לא צריכים כזה אישור מאיתנו.
"במשך השנים, כשהגרמנים היו שואלים מה דעתנו על מכירת צוללות למצרים, היינו מביעים התנגדות. הגרמנים, כמדינה ידידותית, מקשיבים לעמדה שלנו, אבל הם לא מחויבים לקבל אותה. למשל, בפגישה שנתניהו קיים עם שר החוץ הגרמני פרנק־ואלטר שטיינמאייר (היום נשיא גרמניה; א"כ) בנובמבר 2014, השיב שישראל מתנגדת למכירת הצוללות למצרים; אבל במארס 2015, כשנשאל על כך שוב, הוא לא הביע התנגדות".

שאלה : מה השתנה?

תשובה : "כנראה קרה משהו שאני מעדיף לא לדבר עליו".

שאלה : אתה מתכוון למה שנתניהו כינה "הסוד". אתה יודע מהו?

תשובה : "כיום אני יודע. בזמן אמת לא ידעתי, כי טרם הייתי בתפקיד. כשנכנסתי לתפקיד ראש המל"ל, לקראת אותה פגישה עם מרקל בפברואר 2016, התוודעתי לנושא הזה".

שאלה : שר הביטחון, הרמטכ"ל ושאר הבכירים ידעו מהו?

תשובה : "בדיעבד מתברר שכולם ידעו. היה תהליך שבו הגרמנים מחליטים למכור צוללות למצרים, ומשרד הביטחון ללא ספק היה מודע לו".

שאלה : אז מדוע רה"מ אמר לחדשות 12 שהם לא ידעו?

תשובה : "זה לא בדיוק מה שהוא אמר. שים לב למילים שלו. הוא אמר, 'לא כל דבר שרה"מ עושה, רמטכ"ל או שר הביטחון צריכים לדעת'. כולם פירשו את המשפט הזה כאילו הוא מידר את שר הביטחון והרמטכ"ל. אבל הוא לא אמר את זה, ויתרה מכך, בראיון שנתן בהמשך הוא אמר שהתברר לו שהם כנראה כן ידעו".

שאלה : ושוב, מה עם הספינות נגד הצוללות, אלו שלדברי יעלון "איש לא ביקש"?

תשובה : "זה הסיפור הרביעי, ופה ייתכן שחלק מהתהליך לא נעשה באופן מסודר. אבל זה כמעט לא קשור לרה"מ. מהרגע שהתברר שהמצרים עומדים לקבל צוללות, חשבו כנראה בחיל הים ו/או במל"ל שזו יכולה להיות הזדמנות לקבל מהגרמנים ספינות נגד צוללות בזול. זו מחשבה הגיונית, אבל כנראה ההצעה לא עלתה בצורה מסודרת ממשרד הביטחון למל"ל. באוקטובר 2015 רה"מ נסע כאמור למרקל, ובמפגש עלתה הבקשה לרכוש שלוש צוללות חדשות במקום הקיימות, וגם שתי ספינות נגד צוללות. הגרמנים, בתגובה, ביקשו שנכין נייר מסודר ונדון בכך במפגש הבא.
"לקראת המפגש הבא עם מרקל בפברואר 2016, ולאחר העברת טיוטת ההסכם עם הגרמנים למשרד הביטחון, עדכנתי את רה"מ שמשרד הביטחון מתנגד לנצ"ל. בתגובה הוא שואל אותי, 'תזכיר לי מה זה נצ"ל?' הסברתי, ואז הוא אמר, 'אם הם לא רוצים, תוציא את זה מהטיוטה'. מכאן אתה למד כמה עניין הספינות נגד צוללות היה שולי. כמו שזה עלה ככה זה ירד, וזהו".

שאלה : ומה הסיפור החמישי?

תשובה : "הסיפור החמישי הוא הצוללות השביעית, השמינית והתשיעית. כמו שאמרתי, בפגישה עם מרקל באוקטובר 2015 סוכם שישראל תכין נייר מסודר, שבו יוצגו הבקשות. במקביל, נבנתה באותו זמן תר"ש גדעון (התוכנית הרב־שנתית של צה"ל; א"כ). במסגרת התוכנית נכתבו הנחיות כלליות של רה"מ, שהועברו מהמל"ל לצה"ל, ושלפיהן יש להיערך לרכש של עוד שלוש צוללות. לכולם ברור שהכוונה היא לצוללות חדשות שיחליפו את הישנות, ולא שנגיע לתשע צוללות.
"יתרה מכך, לקראת הנסיעה למרקל, ראש אגף במשרד הביטחון הכין נייר שמציג את הקצב הנדרש להחלפת הצוללות הישנות בחדשות בשנים 2027-2031 (נגל משחזר לי את הנייר שהכין אותו ראש אגף – א"כ). הסעיף הזה לא מעורר שום תגובות או התנגדויות. כל הדיבור על כך שיהיו לישראל 9 צוללות לא היה ולא נברא".

שאלה : יעלון אומר שהיו צעקות בינו ובין רה"מ, והוא עצר את עסקת הצוללות.

תשובה : "זה נכון שהיו צעקות, אבל שום דבר לא נעצר. נתניהו חשב שאנחנו באיחור, ושצריך להחליט עכשיו על הצוללות החדשות. הקבינט אישר את החתימה על מזכר ההבנות לרכש הצוללות באוקטובר 2016, כאשר כולם היו בעד רכש שלוש צוללות חדשות, כולל איזנקוט, כי ברור שצריך להחליף את הישנות".

שאלה : אם כולם מסכימים שיש צורך בצוללות חדשות, מדוע משרד הביטחון ויעלון התנגדו?

" כעת נחזור לבן כספית. את הדברים הבאים הוא כותב בטורו ב"מעריב" בזמן אמת: "ביום שישי האחרון, בצהריים, ישבו ב(מסעדת)טורקיז שלושה: חזי בצלאל - איש עסקים וסוחר נשק מקושר ומפולפל, יד ימינו יחיאל חורב - שהיה ראש המלמ"ב המיתולוגי שנות דור, ויוני קורן - שהיה ראש מטה שר הביטחון אהוד ברק. קורן עבד אצל בצלאל לפני שנכנס ללשכת שר הביטחון, ועושה רושם שהם לא רחוקים זה מזה גם אחרי...

"בימים אלה צריך להחליט איפה תקנה ישראל ארבע ספינות קרב משוכללות לצורך חידוש צי הסטי"לים וההגנה על אסדות הגז המתרבות מול חופינו (כן ירבו). נתניהו הבטיח לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שישראל תקנה את הספינות שם. יש לנו אינטרסים אסטרטגיים בגרמניה, שבנתה עבורנו את צי הצוללות החדיש ועניינים רבים נוספים. לפני כמה שבועות שר האוצר לפיד סיכל ברגע האחרון כוונה של משרד הביטחון לפתוח מכרז בעניין הספינות, אף שחיל הים מעדיף במפורש את הספינות הגרמניות. בשביל מה צריך מכרז, שאל לפיד, הרי היום אתה יכול דרך גוגל לדעת בתוך כמה דקות כמה תעלה כל ספינה, איפה ומתי. מי שהתעקש על מכרז, שיאפשר ליצרניות נוספות להתמודד על הספינות הישראליות, הוא מנכ"ל משרד הביטחון היוצא, אודי שני. זה היה הבייבי שלו. הכוונה הזו סוכלה בסופו של דבר, אם כי הקרב עוד פתוח.

## "עכשיו בואו נחזור למשבצת הראשונה: בצלאל מחובר למספנה דרום־קוריאנית גדולה ומריץ אותה כאן מול חיל הים, בתקווה לזכות במכרז. אגב, זה לגיטימי לגמרי. זכותו של בצלאל לסחור בנשק, לייצג מספנות ולרקום עסקאות. השאלה היא מי עוזר לו ומה האינטרסים מאחורי אותם עוזרים. הסיפורים האלה רבים כחול אשר על שפת הים כמעט בכל עסקת נשק גדולה שביצעה ישראל בשנים האחרונות.

תמיד ישנם שם המתווכים, גוזרי הקופונים, אנשי הצללים, שמנצלים קשרים ומניפים מנופים כדי לשמן ולארגן עסקאות של מיליארדים. העמלות, בהתאם. בנושא הזה אין חקירות. זה לא מעניין אף אחד. טוב, זה לא מסכן את הדמוקרטיה. זה לא פוטש, ולא מרד קולונלים". ##

סוף ציטוט.

הטור של כספית ירד משום מה מהרשת. הודעת 404 תקבל את פניכם אם תנסו למצוא אותו. אני מחזיק בצילומי המסך "