מינויים ראשונים בלשכת רה''מ: טל גן צבי - ראש הסגל, שמרית מאיר - יועצת מדינית, מתן סידי - דובר ראש הממשלה  

(שמרית מאיר, 1 באפריל 2020)

בעקבות הלחץ של בנט, הממשלה הרחיבה את הבדיקות.

השינוי הסופי בעמדת הממשלה, היה בעקבות שני דברים:

1) התפטרות סדצקי

משרד הבריאות היה שבוי בקונספציה נגד "קטיעת שרשראות הדבקה", שבנט דחף בכל הכוח.
כך היה, פחות או יותר, עד שבא גמזו ואמר:

"לא עשו את מה שבנט אמר, כי לא הבינו את גודל התחלואה".

במשרד הבריאות טוענים כי אין צורך בהגדלת מספר הבדיקות ומתעקשים על ביצוע בדיקות מדגמיות בלבד, ומבטיחים לעלות לכ-10 אלפים בדיקות תוך עשרה ימים.

פרופ' סדצקי אמרה בתקשורת שהמחלה לא תנוצח בבדיקות אלא בהסגר, וכולם חוזרים ושבים על המסר הזה. סדצקי מנחה קו שחושש שאם יהיה מיקוד בבדיקות, ההסגר יוחלש, וגם, שתהיה תחושת ביטחון מופרכת. וגם- שיש בעיה אמיתית עם בדיקות כי הן בודקות רק "מצב עכשווי" (זה נכון לכל בדיקה, אגב).

עמדת משרד הבריאות הוצגה בתקשורת, ובפני רה"מ ושר הביטחון, והם עמדו עליה ממש. בין בנט שרוצה בדיקות נרחבות ובין עמדתם המצמצמת, הכריע נתניהו על פשרה מפאיניקית: 3000 בדיקות מחר, 5000 אחרי שבוע, 10,000 בעוד שבועיים. שוב, הטיעון הרשמי של משרד הבריאות איננו יכולת, אלא אסטרטגי.

1) היתה מחלוקת בין משרד הבריאות לבנט

2) הבדיקות ההמוניות היו בהחלט רעיון של בנט

3) הגדלת הבדיקות היתה תוצאה של הלחץ של בנט

4) ועדיין, משרד הבריאות היה שבוי בקונספציה, ובסוף חודש מאי פירסם מאמרים נגד בדיקות.

המבצע

צה״ל עשה עבודה יפה. קודם כל בהגנה ומניעת הפתעות, דבר גדול וכפוי טובה כי לא רואים את התוצאות. דבר שני תכנית העבודה הסדורה והאגרסיבית. המנהרות. שת״פ חלק ופרודוקטיבי עם שב"כ. מודיעין מרהיב. באמת כל הכבוד. אבל הצלחה מבצעית לא יכולה לכסות על אתגר אסטרטגי חדש.

האסטרטגיה החדשה של חמאס

נכשלנו בלהבין את שינוי הכיוון העמוק בחמאס. הם הגיעו לצומת שמחייב אותם להמציא את עצמם מחדש, והלכו על זה בכל הכח. מבחינתם בהצלחה. זה לא נגמר. כדאי להקשיב לדברים שהם אומרים בגלוי עכשיו כי לא הקשבנו מספיק טוב לפני כן.

אצלנו מדברים על הסדרה. המקסימום מחשבה מחדש על הקונספט נוגעת לתפקיד הקטארי, וגם זה לא ממש. גם אם נניח שזה רעיון טוב, בשלב מוקדם כזה, לקמבץ להם מיליארדים כפרס על התנהגות רעה, חמאס מדבר אחרת.

כל דוברי החמאס מדברים על ״שלב חדש״ שפתחה מערכת ״סייף אל קודס״. הם מכנים את זה השלב של מומנטום לשחרור פלסטין, בהשתתפות כל חלקי העם, כולל הפלסטינים בישראל. זו כמובן הגזמה רטורית, השאלה היא מה התרגום של זה לשפת המציאות הפוליטית והמבצעית

המבצע סגר את פרק ההסדרה שהיה מזוהה עם סינוואר. אנשים מדברים על אבו מאזן - תראו מה קרה למעמדו הציבורי של *יחיא סינוואר* בגלל הסדרה עם ישראל. הוא נמעך. אחרי הבחירות הפנימיות בחמאס הוא הבין שצריך לשנות כיוון. גם אם ימשיך טפטוף דולרים, חמאס עברה מניהול עזה להובלת הסוגיה הפלסטינית.

המציאות בשטח השתנתה

לחמאס יש צבא. לא מיליציה כי אם מיני-צבא. זה אומר שלפלסטינים יש צבא בעזה + מנגנון בטחון פנים של הרשות. כשאנחנו דיברנו על בניית מדינה, חשבנו על סלאם פייאד, מוסדות, כלכלה וכו. בינתיים נבנתה תשתית אחרת.

בנוסף, צריך לשים לב לשינוי בתעוזה של הדור הצעיר. בישראל ובשטחים. מחסום הפחד נפרץ.

חוץ מאבו מאזן, איש עם מעט מאוד תמיכה ציבורית, אף אחד חשוב בזירה הפלסטינית לא מדבר בימים אלה על שתי מדינות. אפשר לנסות להנשים אבל היום שאחרי אבו מאזן הגיע, אנחנו כבר בתוך חלון הזמן הזה של חישוב מחדש של האסטרטגיה הלאומית הפלסטינית.

ישראל תקועה בעבר

ההנהגה בישראל בעיני לא בכיוון בכלל. גנץ היה אתמול זחוח.
נתניהו חושב שהסברה ב- 2021 זה לתדרך שגרירים עם חלקי מל״ט כפרופס. ביידן ניהל אותו בתבונה רבה, בשילוב של לחץ וחיבוק. עשה בו כרצונו. המשטרה לא מתחילה להיות ערוכה להתמודד עם ירושלים ועם החברה הערבית.

ורוב הסיכויים, אומרים הפרשנים לענייני יהודים, שהולכים לעוד בחירות. כלומר המשך ההתפוררות.
מה אגיד לכם, מדאיג.

תעקוב אחרי, אני רחוק מלהיות ביביסט, אני ציוני דתי, עדיין לומד בישיבת הסדר, עובד משרה ושליש, 3 שנים צבא, דף יומי וזהר קבוע, מתנדב בכל שבוע ותורם לקהילה.. אני לא ביביסט מצוי, אני וחבריי זה הבייס של סמוטריץ וימינה ז״ל (בעצם שר״י)

תעקוב אחרי, תעשה חיפוש ותראה כמה קיוותי שאיזה מישהו יקום ויחליף את ביבי, אבל ממש לא כראש ממשלת שמאל