מועצת זכויות האדם של האו''ם הצביעה בעד פתיחת חקירה נגד ישראל בחשד לפשעי מלחמה בעזה  

דו"ח גולדסטון - הדור הבא? מועצת האו"ם לזכויות אדם אישרה הקמת ועדה לאיסוף ראיות להפרות החוק הבינלאומי באל-אקצא, שייח ג'ראח ובמבצע בעזה. נציבת האו"ם לזכויות אדם: "ייתכן שישראל ביצעה פשעי מלחמה". בחריין וסודן, שחתמו הסכמי נורמליזציה, בין התומכות. אלו המדינות שהצביעו לצד ישראל

מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה אישרה הערב (יום ה') ברוב קולות הקמת ועדת חקירה בינלאומית עצמאית לאירועי האלימות האחרונים בשטחים ובישראל, כולל במזרח ירושלים ובעזה. 24 מדינות תמכו בהחלטה, תשע התנגדו ו-14 נמנעו.

בחריין וסודן, שחתמו על הסכמי נורמליזציה עם ישראל, היו מאלו שהצביעו בעד ועדת חקירה. בנוסף תמכו בהקמת הוועדה גם ארגנטינה, ארמניה, בנגלדש, בוליביה, בורקינה פאסו, סין, חוף השנהב, קובה, אריתריאה, גאבון, אינדונזיה, לוב, מאוריטיניה, מקסיקו, נמיביה, פקיסטן, הפיליפינים, רוסיה, סנגל, סומליה, סנגל, אוזבקיסטן וונצואלה.

המדינות שהתנגדו להקמת ועדת חקירה הן אוסטריה, בולגריה, קמרון, צ'כיה, גרמניה, מלאווי, איי מרשל, בריטניה, אורוגוואי. הנמנעות: איי הבהאמה, ברזיל, דנמרק, פיג'י, צרפת, הודו, איטליה, יפן, נפאל, הולנד, פולין, דרום קוריאה, טוגו ואוקראינה.

למרות ההחלטה להקים ועדת חקירה, מדובר בהישג מרשים לישראל לנוכח העובדה שהרבה מדינות עמדו הפעם לצדה או לפחות בחרו להימנע. כך למשל יש לציין את הודו, ברזיל וצרפת שנמנעו וכן את גרמניה שהתנגדה.

החקירה תאסוף ראיות ועדויות על הפרות של זכויות אדם והחוק הבינלאומי שאירעו לכאורה באזור החל מ-13 באפריל השנה - אז פרצו המתיחויות במסגד אל-אקצא ובשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים ולאחריהן מבצע "שומר החומות" וההתפרעויות בתוך ישראל. יודגש כי בעבר ישראל לא שיתפה פעולה עם ועדות מסוג זה.

ועדת החקירה תתבקש לחקור גם את שורשי הסיבות למתיחות החוזרת, חוסר יציבות והארכת סכסוכים, כולל אפליה שיטתית ודיכוי על בסיס זהות לאומית, אתנית, גזעית או דתית. במסגרת מנדט הוועדה לזהות את מי שאחראים לביצוע ההפרות.

את ההצעה הגישו הפלסטינים ביחד עם פקיסטן. נשיאת המועצה תמנה את חברי הוועדה והמומחים. ההחלטה כורכת את הוועדה שתוקם עם ועדות חקירה קודמות כגון "ועדת גולדסטון", שחקרה את אירועי צוק איתן והוועדה שחקרה את אירועי הגדר עם עזה ב-2019. מדובר בוועדות שהיו חד-צדדיות ונחשבו אנטי-ישראליות. ההחלטה כוללת גם קריאה למדינות להימנע בסחר בנשק, ולא מזכירה כלל את ישראל וחמאס.

הפלסטינים יזמו את הדיון בשל האירועים בעזה, בירושלים ובתוך שטח ישראל. מבין 47 חברות המועצה, 20 מדינות תמכו בבקשה הפלסטינית ובכללן ונצואלה, קובה, מקסיקו וסין.

מייקל לינק, משקיף זכויות האדם המיוחד של האו"ם בשטחים הפלסטיניים, אמר בפתח המושב: "הפלסטינים היו תמיד יתומים מזכויות, ארגונים בינלאומיים מכובדים קוראים למה שקורה בישראל 'אפרטהייד'". לינק אף הוסיף כי "חייבים להחליט על דרך אחרת כדי להפסיק את הכיבוש".

חבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה, שמשמש כראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, הוזמן על ידי המועצה לנאום במושב. ברכה ציין שהוא עומד בראש ארגון שמייצג את הפלסטינים בישראל שסובלים לדבריו מצורות שונות של אפליה, תפיסת קרקעות, היעדר זכויות, מעצרים ועוד. ברכה אמר כי בשבועות האחרונים, שבהם היו התקפות בעזה, הוא וכל אנשיו ראו חיילים עולים לאל-אקצא ומשליכים פצצות גז ועוצרים אנשים שגרים בשכונת שייח ג'ראח.

נציבת האו"ם לזכויות אדם מישל בלצ'ט אמרה כי ייתכן שישראל ביצעה פשעי מלחמה בעימות האחרון עם חמאס בעזה שנמשך 11 ימים. עוד אמרה בצ'לט כי ירי הרקטות חסר ההבחנה של חמאס במהלך העימות מהווה הפרה ברורה של חוקי המלחמה.

לדברי בלצ'ט, "מתקפות אוויריות באזורים מאוכלסים בצפיפות הביאו לרמה גבוהה של הרוגים ונפגעים אזרחיים, כמו גם הרס נרחב של תשתית אזרחית. התקפות כאלה מעלות חשש חמור מהעמידה של ישראל בהבחנה ובמידתיות שנדרשות על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי. התקפות כאלה עשויות להסתכם לכדי פשעי מלחמה אם הם נעשים ללא הבחנה וללא מידתיות בהשפעה שלהם על אזרחים.

"מנגד, ירי הרקטות חסר ההבחנה של חמאס, שאינו מבחין בין מטרות צבאיות לאזרחיות, מהווה הפרה ברורה של החוק ההומניטרי הבינלאומי. עם זאת, פעולותיו של צד אחד אינן פוטרות את הצד השני מהמחויבויות שלו על פי החוק הבינלאומי".

להמשך הידיעה:

https://www.ynet.co.il/news/article/SJoH9mpFu

ביוני 2018 הודיעה ארצות הברית על פרישתה ממועצת זכויות האדם בשל יחסה המוטה כנגד ישראל, בפברואר 2021 הודיע מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן על שובה של ארצות הברית למועצה

וויקיפדיה

======

ובהרחבה:

=======

אחרי שנתיים וחצי: ארצות הברית תחזור למועצה לזכויות האדם של האו"ם

מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, הודיע על ארצות הברית לחזור למועצה לזכויות האדם, שנתיים וחצי אחרי שטראמפ פרש במחאה על "ההתמקדות הלא סבירה בישראל". "המועצה לוקה בחסר וזקוקה לרפורמה, אך ההסתלקות לא תתקן זאת", אמר בלינקן

מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, הודיע היום (ב') על חזרתה של ארצות הברית למועצה לזכויות האדם של האו"ם, זאת לאחר שממשל טראמפ פרש ממנה לפני שנתיים וחצי במחאה על ההטיה נגד ישראל.

"המועצה לזכויות אדם לוקה בחסר וזקוקה לרפורמה, אך ההסתלקות לא תתקן זאת", אמר בלינקן, "הדרך הטובה ביותר לשפר את המועצה, כדי שתוכל לממש את הפוטנציאל שלה, היא באמצעות מנהיגות אמריקאית חזקה ועקרונית. תחת הנשיא ביידן, אנחנו מתארגנים מחדש ומוכנים להוביל", הודיע מזכיר המדינה בטוויטר.

"מועצת זכויות האדם מאירה זרקור על המדינות עם הרקע הגרוע ביותר בתחום זכויות האדם", הוסיף בלינקן, "והיא יכולה לשמש מגדלור לאלו הנלחמים נגד אי-צדק. זו הסיבה שארה"ב חזרה למועצה. כאשר אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם בעלי בריתנו וחברינו, אנו מסוגלים לקרוא למדינות עם הרשומות הגרועות ביותר של זכויות האדם לתת דין וחשבון".

https://www.kipa.co.il/