הצהרת חמל הפלגים: אנו אומרים בבירור לאויב, אם תשובו לתקוף יש לנו הפתעות שלא מימשנו  

ניהלנו את הקרב ההיסטורי הזה למען ירושלים ואל-אקצה, מהות המאבק שלנו וההתנגדות שלנו, שלמענו תפסנו נשק ולמען השחרור העמידנו נשמות על הרגליים מאז שדרכנו על הרגליים של הכובשים הגוזלים, ולא ויתרנו על הכוח, הנשק והציוד שאספנו וצברנו בכדי לזכות בהון הנצחי שלנו.

הו בני עמנו הגדול.

קרב חרב ירושלים איחד את עמנו מאחורי הבחירה וההחלטה שלהם להגן על ירושלים והניצחון לאל-אקצה, ולהגיב לתוקפנות בכל כוח ההתנגדות. עמנו צייר ציור גדול של אחדות, סולידריות והתנגשות. עם הכיבוש בעזה, בגדה המערבית, בירושלים ובפלסטינה הכבושה בשנת 48, ואפילו בכיכרות הערביות ובגבולות. עם פלסטין הכבושה וכל האנשים החופשיים והמכובדים בעולם התגייסו סביב עמנו, מטרתם, והתנגדותם מול התוקפנות הברברית.

ההתנגדות שלנו יצאה מהקרב הזה, בזכות האל, בחזית זוהרת, ניצחון, כבוד ואיתנות, לאחר שהשפילה את היישות הציונית וחשפה את אומללה בפני העולם כישות פלילית המכוונת לאזרחים ללא הרתעה וחוסר הכרה, והפציצה מבנים אזרחיים ו מתקנים ללא היסוס והפצצת בתים בטוחים מעל ראשי תושביהם, ותרגול כל הפשעים נגד ילדים נשים, אנשים, אבנים ועצים, בעוד שהתנגדותנו מגנה על הארץ, האנושות והקדושים, ומכריחה צבא שגאה בכוחו ואולי להסתתר מאחורי דיונות של חול ולא להופיע במרחק של כמה קילומטרים מגבולות עזה, ואף להכות אותו מרחוק עם טילים מודרכים ועל ידי הפצצת המוניו הצבאיים, עמדותיו וצריפיו, למרות כל היכולות וה יכולות שיש לה ..