אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה יימשכו היום (חמישי), במהלכו יתקיימו כמה טקסים מסורתיים, רובם יתקיימו כבר באופן פיזי ולא רק בזום בשל הירידה בתחלואה.
בשעה 10:00 תישמע צפירה בת שתי דקות, ולאחר מכן יחל טקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה ביד ושם בהשתתפות נשיא המדינה רובי ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יריב לוין, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, ונציגים של ארגוני ניצולים ולוחמים. כזכור, התאריך לציון השואה נבחר על פי היום בו החל מרד גטו ורשה שהסתיים עם חיסולו של הגטו בידי הנאצים ימ"ש.
בשעה 10:50 ידליק יו"ר הכנסת נר יזכור בכניסה למשכן, ויבקר בתערוכת צילומי שורדי שואה בטרקלין שאגאל.
בשעה 11:00 יתקיים אירוע "לכל איש יש שם" שבמסגרתו יוקראו שמות קורבנות השואה באוהל יזכור ובמשכן הכנסת.
בשעה 13:00 יתקיים טקס האזכרה המרכזי באוהל יזכור במוזיאון יד ושם בירושלים.
בשעה 16:45 תתקיים עצרת הנעילה של אירועי יום השואה שנערכת מדי שנה בבית לוחמי הגטאות בקיבוץ לוחמי הגטאות בגליל המערבי ותעמוד השנה בסימן "נצר אחרון" - שורדי השואה שעלו לארץ ישראל אחרי שכל משפחתם נספתה ונהרגו במלחמות ישראל.
אמש, בטקס המרכזי לפתיחת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם, חזר ראש הממשלה בנימין נתניהו על אזהרתו לנשיא ארה"ב ביידן ולראשי האיחוד האירופי, מפני הסכנה הטמונה בחזרה להסכם עם איראן: "הסכם הגרעין עם איראן, שאיפשר לה בהכשר בינלאומי להתקדם לפיתוח ארסנל של פצצות אטום, שוב עולה על השולחן". נתניהו השווה ברמז בין הסכמי הגרעין להסכם מינכן, הסכם שנחתם בין בריטניה, צרפת ואיטליה לאדולף היטלר שנה קודם תחילת המלחמה ונועד למנוע אותה: "ההיסטוריה לימדה אותנו שהסכמים כאלה, עם משטרים קיצוניים כאלה, שווים כקליפת השום".
ראש הממשלה הבהיר כי על אף הקשרים העמוקים עם ארה"ב, ישראל וצה"ל לא יהיו מחויבים לצעדים שיסכנו את ביטחונה: "הסכם עם איראן שיסלול את דרכה לנשק גרעיני - נשק שמאיים עלינו בהשמדה - לא יחייב אותנו כהוא זה. יש רק דבר אחד שיחייב אותנו: למנוע ממי שחותר להשמידנו לבצע את זממו", הדגיש נתניהו.
"בזמן השואה לא היה לנו הכוח להגן על עצמנו ולא הזכות הריבונית לעשות זאת. היינו חסרי זכויות, חסרי מדינה, חסרי מגן. היום יש לנו מדינה, יש לנו כוח מגן, ויש לנו הזכות הטבעית והמלאה כמדינתו הריבונית של העם היהודי להגן על עצמנו מפני אויבינו", אמר.
רה"מ גם התייחס להחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג, לפתוח בחקירת ישראל על פשעי מלחמה שלכאורה צה"ל ביצע בעזה במבצע "צוק איתן": "זו החלטה שערורייתית של בית דין שמבקש לחקור את ישראל בטענה ההזויה שחיילינו ומפקדינו, שאין מוסריים מהם, ביצעו כביכול 'פשעי מלחמה', בשעה שהם נלחמים בארגוני טרור אכזריים שמבצעים יום יום פשעי מלחמה".
"חיילי צה"ל נאבקים בשליחיה של איראן זורעת-המוות, ודווקא אותנו מגנים. איזה אבסורד. איזו צביעות. בית הדין בהאג הוקם בהשראת בית הדין בנירנברג, ששפט פושעי מלחמה נאצים אחרי מלחמת העולם השנייה. אבל מנירנברג להאג קרה היפוך מוחלט: גוף שהוקם כדי להגן על זכויות האדם הפך לגוף שבפועל מגן על מי שרומס את זכויות האדם".
הנשיא ריבלין אמר בטקס: "מכובדיי, אני עומד כאן, בהרי ירושלים העברית, בירת ישראל, ערב יום השואה תשפ"א. לפני למעלה משנה, במלאת 75 לשחרור אושוויץ, הייתה לי את הזכות והכבוד, לארח כאן במקום הזה ממש, עשרות מלכים, נשיאים, וראשי ממשלות, שבאו מכל קצוות תבל. הבטחנו, ביחד, לזכור את השואה, ולהילחם באנטישמיות, בגזענות, בשנאה, בדה לגיטימציה, כל אותם אויבים קטלניים, מבית ומחוץ, שעלולים להכריע אומות, לקעקע את החירות ואת כבוד האדם. היה זה עבורי שיאו של מסע אישי מטלטל".
"בשנים האחרונות עמדתי לצד מנהיגי אומות אחרות במחנות מוות, בבורות הריגה, באתרי זיכרון, ובמוזיאונים ברחבי אירופה. לא לבדי עמדתי, לצדי ניצבו שישה מיליון מאחינו ואחיותינו. "שישה מיליון קטגורים". שישה מיליון עדים. אבל לא רק הנספים עמדו איתי. איתי עמדתם גם אתם, השורדים, הניצולים".
"אין מילים בפי", הוסיף ריבלין, "לתאר את העוצמה ששאבתי מכם. אתם, שורדי ושורדות השואה, גיבורי התקומה, שמצאתם את תעצומות הנפש לקום מהאדמה הספוגה בדמעות ובדם, להביט קדימה, לבחור בחיים, לאהוב, לצחוק, לשמוח. להאמין, לבנות וליצור. להקים בית לאומי ופרטי. לגדל ילדים לאהבה ותקווה".
"מכם למדתי שלא נגזר עלינו לגדול ולהתפתח מתוך השלילה, הפחד והאימה. בשמכם הקפדתי להביע באוזני בני שיחי מאומות אחרות כי אנחנו, בני העם היהודי, לעולם, לעולם נגן על עצמנו בעצמנו ולא נפקיד אי פעם את גורלנו לחסדי אחרים. בשמכם נשבעתי לא להיכנע לצל שהשואה מטילה עלינו, לא לתת לאין הנורא הזה את הכול לשתק את חיינו".