|
חיסוני אסטרה-זנקה מגיעים לסנגל [צילום: מוהיזי אוליביה, AP]
|
|
|
|
|
עבדול מוקטדיר, מנכ"ל חברת התרופות Incepta בבנגלה-דש, שלח דוא"ל למנהלים במודרנה, ג'ונסון אנד ג'ונסון ונובאבאקס והציע את עזרתו. לדבריו, החברה יכולה לייצר 800-600 מיליון חיסוני קורונה בשנה להפצה באסיה. הוא לא קיבל תשובה מאיש. המשמעות היא, שהמגיפה עלולה להשתולל בבנגלה-דש ובשכנותיה עוד זמן רב, מאחר שיצרניות החיסונים מכרו את רוב המלאי הראשוני שלהן לארה"ב, אירופה ומדינות עשירות אחרות – מסביר וושינגטון פוסט.
הקצב האיטי של הרחבת הייצור והמחסור בחומרי גלם מכבידים עוד יותר על מדינות שאינן יכולות להרשות לעצמן להשתתף במרוץ למלאי הקיים. מיליארדים נותרים בחוסר ודאות, כאשר רוב אפריקה וחלקים נרחבים מדרום אמריקה ואסיה צפויים לקבל כמויות משמעותיות של חיסונים רק בעוד שנתיים. החברות מצידן מסרבות לשתף אחרות בפטנטים משלהן, ואומרות שפיתוח החיסון בזמן שיא מוכיח שהמודל העסקי שלהן נכון: ידע ופטנטים בלעדיים. החברות פועלות מול ממשל ביידן וחברות ארגון הבריאות העולמי כדי להבטיח את המונופול שלהן, השווה מיליארדי דולרים בשנה: 18.5 מיליארד דולר למודרנה השנה, 15 מיליארד דולר לפייזר. החיסונים של שתי אלו מבוססים על טכנולוגיית ה-messenger RNA החדישה, לה עשויים להיות שימושים נוספים, ולכן היא יקרת ערך במיוחד.
השאלה כיצד יופצו החיסונים ברחבי העולם אינה רק מוסרית, שכן בלעדיהם – יבשות שלמות יישארו חשופות למוטציות של הנגיף. אם וריאנטים אלו יהיו עמידים בפני החיסון, הם עלולים להתפשט בכל רחבי העולם, כולל במדינות המערב שהתחסנו ראשונות. ארגון הבריאות העולמי יצר בשנה שעברה תוכנית לשיתוף בטכנולוגיה, שתאפשר למדינות המתפתחות לייצר את החיסונים בעצמם, אבל כל חברות התרופות סירבו להצטרף אליה. מנכ"ל פייזר, אלברט בורלה, הגדיר אותה במילה אחת: "שטויות".
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, הזהיר בחודש שעבר, כי עשר מדינות רכשו 75% מהחיסונים וכי ל-130 מדינות אין אפילו מנה אחת. ארגון הבריאות העביר בינתיים חיסונים רק לחלק מן המדינות. ענף התרופות מקווה לייצר השנה 14-10 מיליארד מנות; שני שלישים מהן הוזמנו בידי מדינות עשירות ובינוניות. היתרה תספיק רק ל-28% מתושביהן של 92 המדינות העניות ביותר.
החברות פועלות מול ממשל ביידן בבקשה שיהדוף את הלחץ שמפעילות הודו, דרום אפריקה ו-80 מדינות נוספות על ארגון הבריאות, להעניק לחיסונים פטור זמני מהגנת הפטנט. הן טוענות, כי פיתוח חיסונים והבטחת בטיחותם תלויים בשמירת הבלעדיות על הקניין הרוחני. בתחילת החודש אכן הצטרפה ארה"ב לבריטניה, האיחוד האירופי ושווייץ – גם הן יצרניות מרכזיות של החיסונים – בדחיית הדרישה לפטור.
לדברי החברות, הן פועלות כיום במלוא הקיטור כדי להגדיל את התפוקה במפעליהן שלהן, לצד קבלני משנה בעלי הניסיון והתפוקות הגבוהים ביותר בצפון אמריקה, אירופה והודו. ההוראות לייצור מקביל חשובות כמו הקניין הרוחני, מסביר הפוסט, שכן חיסונים מחייבים שורה של שלבים מורכבים, המצריכים ציוד ועובדים בעלי התמחות רבה. החברות טוענות, כי ביקורתו של ארגון הבריאות מלמדת שהוא אינו מבין עד כמה הייצור ושרשרת האספקה של חיסונים הם מורכבים.
רוב החברות הודיעו שהן מתכוונות למכור חיסונים לתוכנית Covax של ארגון הבריאות, המיועדת למדינות עניות, או במישרין למדינות אלו. ארה"ב, שסירבה להצטרף לתוכנית בממשל טראמפ, הודיעה שתתרום לה 4 מיליארד דולר. אסטרה-זנקה היא הפתוחה ביותר לעסקות העברת טכנולוגיה והחיסון שלה הוא הזול ביותר – 2.15 דולרים למנה באירופה – אבל היא נפגעה מן הבהלה (הבלתי-מוצדקת) שמא יש קשר בין החיסון לבין קרישי דם. הנשיא ג'ו ביידן הודיע החודש על ייצור מיליארד מנות של חיסון ג'ונסון אנד ג'ונסון בהודו עד סוף 2022. ג'ונסון אומרת שהיא עשויה לייצר 3 מיליארד מנות עד סוף השנה הבאה וממשיכה לחפש קבלני משנה.
פייזר, המתכננת לייצר השנה 2 מיליארד מנות, אומרת ש-36% מן התפוקה מיועדים למדינות בינוניות ועניות, ושהעניות ביותר יקבלו את החיסונים במחירי עלות. מודרנה תייצר השנה קרוב למיליארד מנות, ואת רובן מכרה לארה"ב ולאירופה; החברה ספגה ביקורת על כך שאינה שותפה ב-Covax. בשנה שעברה הודיעה מודרנה, כי לא תאכוף את הפטנט שלה על חברות שיעתיקו אותו, אך לא נראה שיהיה בכך כדי לסייע להפצתו במדינות המתפתחות. היא גם אינה מעבירה בצורה יזומה מידע על אופן ייצור החיסון.
מומחים לבריאות עולמית מחפשים דרכים להגדיל את האספקה. תומס בוליקי, מנהל תוכנית הבריאות העולמית במועצה ליחסי חוץ, אומר שיש צורך בגרסה גלובלית של Operation Warp Speed של ממשל טראמפ, אשר לא רק נתן כסף, אלא גם תיאם את הפיתוח והייצור. לארגון הבריאות העולמי אין כסף והשפעה כדי לנהל מבצע כזה, ולכן לדעתו יש להפקידו בידי המדינות העשירות בקבוצת G20. הפוסט מזכיר, כי המחיר הגבוה של התרופות לאיידס והתעקשות חברות התרופות על הפטנטים שלהן, מנעו מהן להגיע לאפריקה בשנות ה-90 – ויצרו משבר רפואי קשה ביותר, שעד היום לא הסתיים לחלוטין.