את הקליפ לשיר החדש שלו, "אני שלך", צילם אברהם טל באייפון שלו וגם ערך אותו לבד. אם כבר התפנה זמן בגלל הקורונה, טל ניצל אותו כדי להרחיב את כישוריו.
"זה קליפ הכי 'הנד־מייד' שיש", צוחק טל. "כולו צולם באייפון שלי, חוץ משני שוטים שביקשתי שצולמו ברחפן. את כל הצילומים עשיתי במהלך חופשה באיים המלדיביים. עוברי אורח צילמו אותי עם החברה שלי. ממש עבדנו בזה. קמנו כל בוקר לצילומים במשך שבועים וחצי. צילמנו כמה שיותר. זה המקום הכי יפה בעולם, אתה יושב בחדר שלך, ומתחת לחדר עובר כריש או חתול ים. זה היה ממש חלום שהגשמתי, ועכשיו הוא מתועד".
מה פתאום ערכת את הקליפ לבד? יש לך ניסיון בעריכת וידאו?
"לא, אבל בקורונה פתאום יש לך זמן ללמוד דברים חדשים, ואין לך תקציבים שהיו לך לפני. זה קליפ דל תקציב, אבל הוא הכי 'פיין' שיש. בקורונה אתה לומד להוציא את הכי טוב מכל הנתונים הקיימים. כשחזרתי לארץ, התחלתי לשבת בלילות עם סרטוני יו־טיוב ולמדתי לערוך. זה לקח זמן, אבל זמן זה משהו שיש בקורונה. אני מאוד גאה בתוצאה והחלטתי שמהיום אני עורך את הקליפים שלי".
את השיר "אני שלך" כתבו והלחינו נועם עקרבי ועידו אוחיון. "בדרך כלל אני כותב את כל השירים שלי בעצמי, אבל קצת לפני הקורונה התחלתי לעשות שיתופי פעולה עם כותבים אחרים - וממש נדלקתי על השיר הזה", אומר טל (44). "הוא קרה בהפתעה לגמרי. הגעתי לאולפן של נועם עקרבי, והוא השמיע לי שיר שהוא ועידו אוחיון כתבו. בספונטניות של רגע אמרתי לו, 'אני רוצה לשיר אותו'. הספקתי להקליט אותו יום לפני שטסתי למלדיביים. השיר הזה התחבר לי עם הכמיהה לטוס והכמיהה לשקט ולנופים ולחופים".
החזרה שלכם לארץ לוותה בדרמה קטנה.
"נכון. נאלצנו להקדים את החזרה כי הודיעו שסוגרים את השמיים. הספקנו לחזור בטיסה האחרונה ונחתנו ברבע לחצות, כשהסגר התחיל בחצות. זה היה מבצע בזק. ידעתי שאני לא יכול להיות תקוע בחו"ל, יש לי מופעים בזום ויש לי ילדים פה. אז הפעלנו חמ"ל, מצאנו טיסות והגענו ממש ברגע האחרון".
נראה שחוזרים לבמה בקרוב. אתה כבר נערך?
"אני אופטימי, ומקווה שהפעם זה באמת יקרה. כבר יש לנו תאריכים להופעות בקיסריה ובאמפי שוני באפריל. ברור שזה לא יהיה בקיבולת המקסימלית של הקהל, אבל דברים מתחילים לזוז. אני עדיין לא משבץ מופעים לשבוע הבא כי לא ברור מה יקרה באמת. אני רוצה לראות שהעניינים מתייצבים".
.jpeg)
איך זה להופיע בזום?
"אני נהנה מזה, אבל חלאס, הגיע הזמן לחזור לדבר האמיתי. נהיינו מומחים בליצור אינטראקציה דרך המסכים, שזה דבר קשה מאוד. לקח לי זמן לפענח איך מביאים אנרגיה של הופעה לזום. עשיתי גם המון מופעי חצר שהיו מרגשים ואינטימיים. כשאתה מגיע לבמות הגדולות, אתה לפעמים מתגעגע למופעים הקטנים האלה, לקירבה לקהל. הקורונה הביאה איתה מפגשים קרובים. אתה חוזר למקורות, תופס גיטרה ושר. אבל האמת שגם את זה מיצינו. די, רוצים לחזור. בוערים מגעגוע".
