אנטוניו קונטה נחשב לאחד הקשרים הטובים ביותר שצמחו באיטליה, גם 17 שנים אחרי שפרש. מלבד התארים שבהם זכה עם יובנטוס, הוא התאפיין ביכולת הגנתית מרשימה, בכוח פיזי אדיר חרף ממדי גופו הצנועים, ידע לכבוש שערים, ובעיקר ניחן ביכולת מנהיגות ולב רחב.
לא פלא שהיום, כשהוא מאמנה של אינטר, השחקן הכי חשוב מבחינתו הוא ה"מיני מי" שלו - ניקולו בארלה. מאז שקיבל את המושכות על הקווים בסן סירו, האיש שעשה את ההתקדמות הכי גדולה הוא הקשר שיחגוג ביום ראשון את יום הולדתו ה־24.
בארלה לא הפסיד משחק ליגה העונה, שותף בכל משחקי הצ'מפיונס, ותרם שני שערים ושבעה בישולים ב־29 הופעות בכל המסגרות, אבל המספרים אצלו הם ממש לא האישיו.
אם מאמנו נוהג לדבר על העשייה שלו באינטר כ"פרויקט", הרי שבארלה הוא לב ליבו של הפרויקט הזה. המשחק של אינטר עובר דרכו. הוורסטיליות והיכולת לשחק בכל עמדות הקישור מאפשרות לקונטה להתגמש עם המערך ולהיות רגוע שבארלה יעשה את העבודה בכל פיסת דשא שבה יוצב. לכל זה תוסיפו את האופי חם המזג, את הדחיפה שהוא נותן לחבריו והיכולת "לגרזן" את התקפות היריב - ותקבלו את הקשר המושלם.
מתיאוס וטארדלי מאוהבים
"בארלה הוא הקשר האיטלקי הטוב ביותר כיום", אמר שחקן העבר של המועדון מרקו טארדלי, "הוא יודע לעשות פשוט הכל, מהשחקנים שכל מאמן בעולם היה רוצה". מי שהגדיל עוד יותר את השיח סביב בארלה הוא האגדה הגרמנית לותר מתיאוס, ששיחק באינטר במשך ארבע שנים: "יש דמיון גדול בינינו. הוא לא רק שחקן חזק, אלא גם עובד קשה. הוא הבין היטב את האחריות והבגרות שצריך קשר מרכזי מודרני".
קונטה. רואה בבארלה את עצמו // צילום: רויטרס
ומתיאוס צודק, אלה המאפיינים הגדולים ביותר של בארלה. הם גם הסיבה לכך שהמשחקים הכי טובים שלו היו דווקא הגדולים ביותר. הניצחון 0:2 על יובנטוס בחודש שעבר, שבו כבש ובישל, היה הראשון על היריבה השנואה מאז 2017.
"הוא מושלם", אמר עליו קונטה לאחר המשחק שגרם לרבים לחשוב שחילופי השלטון מתקרבים. ההופעה הזו קיבלה משנה תוקף כשנודע כי בארלה הסתיר מחבריו שאשתו כורעת ללדת. למזלו, פדריקה חיכתה לו וכעבור כמה שעות ילדה את בתם השלישית. לפני כעשרה ימים, בדרבי מול מילאן ברבע גמר הגביע, הוא נבחר למצטיין אף שלא היה רשום על לוח התוצאות.
לאורך כל קריירת האימון העדיף קונטה להשליך את יהבו על שחקנים מנוסים, מה שגרם לו בין היתר לצרף הקיץ את ארתורו וידאל. אלא שהחיבור והאהבה שלו לבארלה גרמו לו לשנות סדרי עולם. האפשרות להסתכל על "ניקו" ולראות לרגע את עצמו גורמת לחיבור ביניהם להיות כמו של אב ובן. "אני חייב הרבה לכל המאמנים שהיו לי, אבל אנטוניו גרם לי לעשות את הצעד הדרוש כדי להוביל מועדון פאר".
עם כל הכבוד לרומנטיקה, הדרך לאליפות איטליה, לראשונה זה יותר מעשור, עוד ארוכה. הערב מול פיורנטינה צריך בארלה להתעלות שוב כדי לכבוש את פסגת הסריה אה.
