מולטי-טאסקינג נחשב לכישרון יקר-ערך, כשזה שמאפשר לנו להיות יעילים יותר, לנצל את הזמן שלנו בצורה הטובה ביותר. סביר להניח שאם אתם טובים בזה, אתם מתגאים ביכולת הזאת בכל הזדמנות אפשרית ובצדק. אבל היכולת הזאת עשויה להיות חרב פיפיות, שמצד אחד יכולה לתרום לחיים שלכם, אך מצד שני יכולה גם לפגוע בהם. הגבול דק בין מולטי-טאסקינג לבין חיים קדחתניים ומפרכים ממשימה למשימה, בלי זמן לנשום. ובלי לשים לב, הכישרון הזה יכול להפוך לקללה שמשפיעה עליכם פיזית ונפשית בדרכים שלא ידעתם. כי כשאתם מנסים לעשות כל כך הרבה דברים במקביל, אתם עלולים להזניח דברים חשובים בחיים, כולל את עצמכם.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

אז איך יודעים מתי המולטי-טאסקינג שלנו הופך לבעיה? הנה כמה סימנים שיעזרו לכם לדעת.

  • אתם ממהרים כל הזמן. עושים קניות במכולת בטיל, אוכלים ארוחות במהירות כדי להספיק דברים אחרים ובגדול ממהרים בכל רגע נתון בחייכם, ברמה שאתם עושים לא מעט טעויות ונאלצים לעשות משימות כמה פעמים. 
  • אתם כל הזמן מחשבים זמנים. מחשבים כמה זמן כל דבר ייקח לכם כדי להבין אם תוכלו לשלב במקביל מטלה אחרת. 
  • אתם עצבניים במיוחד כשדברים מתעכבים. 
  • אתם כל הזמן מחפשים דרכים לחסוך זמן. 
  • אתם מריצים בראש את רשימת המטלות שלכם כל הזמן.

איך זה משפיע עליכם נפשית

כשאתם חיים בתחושה שאתם צריכים להספיק לעשות המון דברים במקביל כל יום, כל היום - זה ישפיע עליכם רגשית ונפשית ובעיקר יעורר תחושות שליליות, כמו:

כעס

על עצמכם אם לא הספקתם דברים או על אחרים, אם הם לא מהירים מספיק עבורכם או לא מבצעים מטלות שדרשתם מהם. כל אלה עלולים להוביל להתפרצויות זעם. 

סטרס וחרדה

כשאתם כל הזמן דואגים לכך שלא תספיקו לעשות דברים, זה בהחלט יכול להוביל לסטרס ולהתפתחות של הפרעת חרדה, כמו גם החמרה שלה. וככל שהחרדה עולה, כך גם הרצון שלכם להמשיך להספיק יותר. 

תחושת כישלון וביטחון עצמי ירוד

אין מה לעשות, אי אפשר להיות מולטי-טאסקינג כל הזמן ואי אפשר להספיק לעשות הכל כל הזמן. סיכוי גבוה שלא תספיקו לעשות כמה דברים וזה ככל הנראה יוביל לתחושות קשות של כישלון, אשמה וביטחון עצמי נמוך. וכמו עם חרדה, גם התחושות הללו יכולות לעודד אתכם לנסות להיות אף יותר מולטי-טאסקינג ולמהר יותר ולמעשה זה עלול להוביל למעגל קסמים מרושע במיוחד. 

אישה עצובה (צילום: Benevolente82)
זה יכול לגרום לתחושות שליליות כמו כעס, חרדה וסטרס | צילום: Benevolente82

עוד ב-mako בריאות:
>> סקר רופאים: מתי נחזור לחיים שהכרנו?
>> סבלה מכאבים בבטן התחתונה - וזה מה שהתגלה
>> מחקר חושף עוד תסמינים פחות ידועים לקורונה

איך זה משפיע עליכם פיזית

ידוע שסטרס פוגע לא רק בבריאות הנפשית שלנו, אלא גם בפיזית. וכשאתם במצב תמידי של דאגה, אתם עלולים בהחלט לשלם גם מחיר פיזי על זה. כשאתם ממהרים כל הזמן, סביר להניח שבסופו של דבר יתחילו להופיע גם סימנים בגוף, כמו:

  • בעיות שינה
  • שינויים בתיאבון
  • בעיות במערכת העיכול
  • תשישות
  • כאבי ראש
  • מערכת חיסונית חלשה
  • לחץ דם גבוה ובעיות בלב
    כאב בטן (צילום: Simikov, shutterstock)
    הסטרס יכול להוביל לבעיות בעיכול | צילום: Simikov, shutterstock

אז מה אפשר לעשות?

נכון שהחיים יכולים להיות עמוסים ולפעמים אין לנו ברירה אלא להיות מולטי-טאסקינג. במיוחד אם אתם הורים שנאלצים לעבוד מהבית בזמן סגר וצריכים לשלב בין העבודה לילדים במקביל. למרות זאת, אין ספק שאנחנו לא יכולים להיות במצב הזה באופן תמידי. אז איך בכל זאת אפשר להאט את הקצב? קודם כל, חשוב להיות קשובים לעצמכם ולצרכים שלכם, הנפשיים והפיזיים. אל תזניחו אותם, כי הם בדיוק מה שאתם צריכים כדי לקבל בוסט אנרגטי שיעזור לכם להתמודד טוב יותר עם כל המשימות שמחכות לכם.  הנה כמה טיפים:

  • לצאת להליכה
  • לעשות מדיטציה
  • לתרגל נשימות
  • להקדיש זמן להרגעה (גם 15 דקות ביום מספיקות).
  • לפנות לעזרה (זכרו שזה בסדר לקבל תמיכה מחבר/ה, בן/ת זוג או מטפל מקצועי)