ככל שכלבים הולכים ומזדקנים - כך גדלים הסיכויים שיחלו בסרטן. מה בכל זאת ניתן לעשות כדי למנוע מהם ייסורים בשנותיהם האחרונות? הווטרינר ד"ר דיוויד רוזנבלט העניק לנו את המידע המקיף ביותר לזיהוי מוקדם של המחלה אצל חברינו הטובים ההולכים על ארבע, וכן למי רצוי לפנות בעת הופעת סימן מדאיג. רק בריאות!
.jpeg)
על פי נתוני ארגון הרופאים הווטרינרים בארה"ב, אחד מכל ארבעה כלבים יחלה בסרטן במהלך חייו. בכלבים מעל גיל 10 השיעור מתקרב ל-50%.
אלה נתונים בהחלט מדאיגים, אך החדשות הטובות הן שכמו בבני אדם, סיכויי ההחלמה עולים ככל שהגילוי נעשה מוקדם יותר - והיום יש לנו כלי ריפוי וגילוי מוקדם טובים יותר מאי פעם.
מה זה "סרטן"?
כשתאים בגוף מתחילים להתרבות באופן לא מבוקר, נוצרת רקמה חדשה. בשפה הרפואית הרקמה הזו נקראת נאו-פלסמה (neoplasm), או בשפה פשוטה יותר "גידול" (growth או tumor). אם התאים האלה נשארים במקומם ולא פולשים לרקמות מסביב, אפילו כאשר נוצר מהם גוש גדול, הגידול ייקרא גידול שפיר (benign). אם התאים פולשים לרקמות מסביב - הגידול ייקרא גידול ממאיר (malignant). תאי הגידול הממאיר יכולים, במסגרת פעילות הפלישה שלהם, להגיע דרך מחזור הדם לאתרים נוספים בגוף, תוך יצירת גידולי משנה. תופעה זו נקראת "גרורות" (metastasis). סימני המחלה תלויים במיקום הגידול וגודלו. לדוגמה, גידול בכליות יגרום למחלה כלייתית וגידול במוח יגרום למחלה עצבית.
גידול שפיר לעתים קרובות מהווה רק בעיה אסתטית, אם הגוש נראה לעין. אבל אם הגוש לוחץ על איברים סמוכים או מייצר הורמונים הוא יכול לגרום לנזק משמעותי, אפילו שהוא "שפיר". ברור שפוטנציאל הנזק של גידולים ממאירים הרבה יותר גבוה.
.jpeg)
סוגי סרטן נפוצים בכלבים
לימפומה: לימפומות הן מסוגי הסרטן הנפוצים, והן מהוות כ-20% מכל מקרי הסרטן בכלב. השכיחות הזו הרבה יותר גבוהה מהשכיחות בבני אדם. הגידול מתרחש בקשרי הלימפה מתחת ללסת, בשכמות, או מאחורי הברך. לעתים הגידול פוגע בקשרי הלימפה באיברים הפנימיים, ואז סימנים מוקדמים יכולים לכלול קשיי נשימה או הקאות ושלשול. ניתן לשפר את איכות החיים של חולים אלה ואף להאריך את חייהם באמצעות תרופות כימותרפיות. לימפומות נפוצות יותר בכלבים מגזע גולדן רטריבר.
גידול תאי מאסט (MCT): תאי מאסט (בעברית: "תאי פיטום") שייכים למחזור הדם, אך הם מופיעים בגידולי עור שחומרתם יכולה לנוע מגידול שפיר ועד לגידול ממאיר ואלים. בגילוי מוקדם ניתן להסיר את הגידולים האלה בניתוח ואם אין חדירה לרקמות מסביב או גרורות, לא יהיה צורך בטיפול נוסף. כלבים הסובלים מסרטן זה לעתים יסבלו מהקאות, שלשולים ואבדן תיאבון. גידולי תאי מאסט נפוצים יותר בבוקסרים ובבולדוגים.
אוסטאוסרקומה: סוג זה של סרטן מתרחש בעצמות, במיוחד בגזעים גדולים כמו דני ענק וכלבי מסטיף. הסרטן בדרך כלל יפגע בעצמות הרגליים, אך הוא יכול להופיע בכל עצם. מדובר בסרטן אלים מאוד ששולח גרורות במהירות לריאות, לקשרי הלימפה ולעצמות נוספות. בשלבים המוקדמים ניתן לראות צליעה עם כאב ונפיחות ברגל הנגועה. אם מגלים את הסרטן מוקדם, אפשר לעתים להאריך את החיים על ידי קטיעה וטיפול כימותרפי, אך סיכויי ההחלמה לא גבוהים.
מלנומה ממאירה: עקרונית, מדובר בסרטן חלל הפה, אך מלנומה יכולה להופיע בכל מקום על הגוף. הוא תוקף יותר גזעים בעלי לשון וחניכיים כהים, במיוחד בגזעי דוברמן, שנאוצר, צ'או צ'או וטריאר סקוטי. הגידול מורכב מתאים בעלי פיגמנט שחור והוא בדרך כלל שולח גרורות מחלל הפה לאתרים נוספים. אין עדיין ריפוי יעיל לסרטן זה, אך ניתן להאריך מעט את החיים ולשפר את איכותם באמצעות טיפול אימונולוגי.
סרטן העטין: קרצינומה של בלוטות החלב הוא סרטן מאוד נפוץ ביותר בקרב כלבות. זה מתחיל בצורה של גידולים קטנים סביב הפטמה, שעלולים להתפתח במהירות לגידול גדול וכואב אשר לעתים יופיע כפצע פתוח. כמחצית הגידולים האלה ממאירים, אך סיכויי ההחלמה טובים אחרי הסרה כירורגית אם עדיין לא נשלחו גרורות. גידולים אלה נפוצים בכלבות מבוגרות מכל הגזעים.
המנגיוסרקומה: צורת סרטן זו מתפתחת מתאים של כלי הדם. התאים תוקפים בעיקר את הטחול, אך יכולים להופיע גם בכבד, בלב ועל העור. כשיש לכלב המנגיוסרקומה בטחול, הדבר בדרך כלל לא מורגש עד שהטחול מתבקע והכלב קורס בפתאומיות בגלל אובדן דם. במצב זה הכלב ינשום בכבדות, יפגין חולשה והחניכיים יהיו מאד חיוורים. יידרש ניתוח חירום לנסות להציל את חייו. לעתים קרובות מאוד, הטיפול הוא מאוחר מדי. המנגיומות נפוצות יותר בגולדן רטריברים, ברועים גרמנים, בכלבי מים פורטוגזים ובסקיי טריירים.
סימנים מדאיגים
כבכל מחלה, גילוי מוקדם יכול לשפר את סיכויי ההחלמה. תמיד כדאי להתייעץ עם וטרינר/ית בכל שינוי או סימן מדאיג במצב הבריאותי או ההתנהגותי של הכלב. הסימנים הבאים יכולים במיוחד להעיד על חשש לסרטן: גידולים או נפיחויות; פצעים שלא מגלידים; אובדן תיאבון וירידת משקל; דימומים לא מוסברים; קשיי אכילה, בליעה או נשימה; צליעה לא מוסברת; וקושי במתן צואה או שתן.
לסיכום, שמירה על אורח חיים בריא, מניעת השמנת יתר באמצעות תזונה טובה ופעילות גופנית יפחיתו את הסיכוי של הכלב שלכם לחלות בסרטן. עיקור בגיל מוקדם מפחית את הסיכוי לסרטן העטינים ומבטל את הסיכוי לסרטן הרחם והשחלות, וסירוס בגיל צעיר מוריד את הסיכוי לסרטן בלוטת הערמונית ומבטל את הסיכוי לסרטן האשכים.
אם נעקוב אחר המצב הבריאותי של הכלב ונפנה למרפאה וטרינרית מוקדם בעקבות שינויים מדאיגים במצבו הבריאותי, יש סיכוי לגילוי מוקדם של סרטן, שמגדיל את סיכויי ההחלמה.
ד"ר דיוויד רוזנבלט הוא רופא וטרינר מטעם חברת ביופט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו