הקלה משמעותית לעוברים מבנק לבנק. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התיקון במסגרת החוק לסליקת צ'קים וצ'קים ללא כיסוי לקריאה שנייה ושלישית. המשמעות: בין השאר לקוחות לא יצטרכו עוד להחליף את הצ'קים מהבנק הישן שמסרו בעת מעבר לבנק אחר, והבנקים יסדרו את גביית הצ'ק ביניהם וללא בירוקרטיה מיותרת.

חוק הסליקה האלקטרונית אושר בוועדה עוד ב-2016, ואפשר לעבור מסליקה ידנית של צ'קים בין הבנקים לסליקה אלקטרונית, וכן אפשר הפקדת צ'קים באמצעות צילומם וללא צורך להגיע לסניפים. כעת ביקשה הממשלה לבצע בו מספר תיקונים, בהם התאמתו לרפורמה בבנקים, שאמורה להקל על המעבר של לקוחות בין בנק לבנק והוספת מנגנון שיאפשר הטלת עיצומים כספיים על מפרי החוק.
1 צפייה בגלריה
צ'ק
צ'ק
צ'ק
(צילום: עמת מגל)
בנוסף, אושרו תיקונים לחוק צ'קים ללא כיסוי, שמסדיר את ההוראות להגבלת חשבון שחזרו בו צ'קים, על מנת להסדיר את הנעשה במקרה של העברת החשבון מבנק לבנק. יו"ר הוועדה, יעקב מרגי, אמר בדיון, כי המטרה היא לשפר את היכולת של הלקוחות לעבור בין בנקים, להגביר תחרות ובכך לשפר את השירות ללקוח. רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר כי "המטרה בחוק היא להחזיר את הכוח ללקוח".
ראש מטה המפקח על הבנקים, טל הראל, הסבירה כי המטרה היא להסיר חסם תחרותי, ולאפשר ללקוחות שנתנו צ'קים להתנייד לבנק אחר ביתר קלות ומבלי צורך להחליפם בצ'קים חדשים. היא הזכירה כי רפורמת הניוד צפויה להיכנס לתוקף ב-22 בספטמבר השנה, כאשר המטרה היא שלקוח יוכל להעביר פעילות בנקאית בצורה מקוונת, מהירה ונוחה, תוך 7 ימי עסקים וללא עלות.

שנתיים להסדיר את העניינים

התיקון שאושר אתמול מסדיר את האחריות של הבנקים במקרה שלקוח נתן צ'ק של בנק אחד, ועבר לבנק אחר. נציגת משרד המשפטים, עו"ד לירון מאוטנר לוגסי, הסבירה כי לאחר 7 ימים, בהם יושלם המעבר, יקבע הנגיד תקופה של שנתיים במהלכה החיובים שיגיעו לחשבון הישן שנסגר ינותבו אל החשבון החדש.
היו"ר מרגי שאל מה קורה אם לקוח נתן צ'קים לתקופה ארוכה יותר משנתיים. לוגסי השיבה, כי הלקוח צריך לדעת שיש לו שנתיים להסדיר את ענייניו. לדבריה, לאחר תקופה של שנתיים החשבון הישן ייסגר, ולכן אם ניתנו צ'קים שמועד פירעונם ממושך יותר משנתיים יהיה עליו להחליפם.
עוד הסבירה כי כאשר לקוח מתנייד אזי הבנק החדש, אליו עבר, צריך להיכנס לנעליו של הבנק הישן ולכבד את הצ'קים שנתן הלקוח. היא שבה והזכירה כי את תקופת המעבר הזו, תקופת הניוד, יקבע הנגיד והיא צפויה לעמוד על שנתיים. היו"ר מרגי ביקש לוודא שהנגיד לא יקצר את התקופה, על רקע לחץ של הבנקים. עוד ביקש יו"ר ועדת הכלכלה, כי הנגיד יהיה רשאי, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע התאמות נוספות שעניינן יהיה העברת הפעילות הפיננסית של לקוח בין בנקים.
בנוסף לכך אושר בוועדת הכלכלה, כי בנקים שלא יקיימו את הוראות חוק הסליקה האלקטרונית יהיו חשופים לעיצום כספי בסכום של 50 אלף שקל, שיוכל להטיל עליהם המפקח על הבנקים. היו"ר מרגי ביקש לקבוע כי האפשרות להטיל עיצומים כספיים תיכנס לתוקף ב-1 במאי השנה, על מנת לאפשר לכל הגורמים להיערך לכך.
כמו כן הובהר כי לקוח שפתח חשבון חדש ובחשבון הישן חזרו לו 9 צ'קים, לא יהפוך ללקוח מוגבל אם יחזור צ'ק נוסף בחשבון החדש. לוגסי הסבירה, כי גם כיום זה המצב במקרה שלקוח מנהל שני חשבונות, וכי ההגבלה היא לפי הנעשה בחשבון ולא לפי כל הפעילות של הלקוח.
ח"כ ינון אזולאי ביקש להוסיף לחקיקה שורה של סעיפים נוספים, בהם בקשה כי צ'קים שחזרו בתקופת הקורונה, וחצי שנה לאחר מכן, לא ייספרו במניין הצ'קים החוזרים שמחייבים הגבלת חשבון. כמו כן ביקש כי המידע על צ'קים חוזרים באותה תקופה לא ישמר במאגר נתוני אשראי. עוד אמר ח"כ אזולאי כי כיום העמלה על צ'ק שחזר ללא כיסוי עומדת על סכום גבוה מאוד של 68 שקל, ויש להגבילה ל-20 שקל בלבד ולבטל את העמלה על צ'ק שחזר מסיבה טכנית. הוא אף ציין כי בנקים מסוימים לא מאפשרים הפקדת צ'קים במעטפות, אלא רק באפליקציה, ואמר כי מדובר בהדרה של מוחלשים שאין להם נגישות לטכנולוגיה ולא יודעים להשתמש באפליקציות.
נציגי משרדי המשפטים, האוצר ובנק ישראל אמרו כי מדובר בנושאים שאינם קשורים ישירות לחקיקה, וכי נדרש זמן ללמוד אותם ולתת תשובות לח"כ אזולאי. ח"כ מרגי הצביע על הצעת החוק ללא ההצעות של ח"כ אזולאי, אך קרא לנציגי האוצר ובנק ישראל להידבר עם ח"כ אזולאי ולהגיע לפתרון.