שנת 2020 הסתיימה בגירעון תקציבי של 11.7% מהתוצר - 160 מיליארד שקל. מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, סיפר ל"ממון" ול-ynet על השלכות הגירעון, ההתאוששות ממשבר הקורונה והטיפול בשקל המתחזק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
מישל סטרבצ'ינסקי
מישל סטרבצ'ינסקי
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל
(מארק ניימן/ לע"מ)
מה משמעות הגירעון הגבוה? "בזמן המשבר נרשמו ירידה גדולה בהכנסות ועלייה גבוהה בהוצאות, בעיקר בתחומי הבריאות והסיוע למובטלים ולעסקים. מאחר שהגירעון הזה חד-פעמי, אני סבור שהוא לא מסוכן מדי בשלב זה. המספרים שפירסם החשב הכללי באוצר פחות רעים מהתחזיות שלנו, ונתון ההכנסות ממיסים הפתיע לטובה בשל העלייה בפעילות לפני הסגר השלישי".
מה זה אומר לגבי השנים הבאות? "שנת 2021 תהיה שנת מעבר. אם מבצע החיסונים יצלח במהירות, אנו חוזים גידול של 6.3% בתוצר השנה ושל 5.8% ב-2022. הגירעון יקטן ל-8% השנה ול-3.6%-4% בשנה הבאה. השנה לא נוכל לפעול לצמצום הגירעון, אך ב-2022 יש לגבש תקציב שבו יינתן משקל להקטנתו. זה יהיה חייב לכלול העלאת מיסים וגידול איטי יותר בהוצאה הציבורית".
במה חשוב להתמקד בתוכניות הסיוע בתקופה הקרובה? "צריך לטפל בעדיפות גבוהה בנושא האבטלה, וכן ליישם את המענק לשימור עובדים כדי למנוע הוצאת אלפים לחל"ת. צריך לבצע הכשרות מקצועיות רבות תוך הדגשת תחומים מבוקשים כמו היי-טק וסייבר".
מתי נחזור לשיעור אבטלה סביר? "אנו חוזים שנחזור לאבטלה של 6% (כרבע מיליון מובטלים) רק ב-2022. ב-2023 נוכל להגיע לרמות סבירות יותר של כ-3.5%".
איך אנו ביחס לעולם? "יחס החוב-תוצר שלנו עלה מ-60% ל-77%, בדומה לגידול במדינות מפותחות אחרות. גם הגידול בגירעון דומה לשל מדינות אחרות, אך היקפו מעל הממוצע משום שנכנסנו למשבר עם גירעון גבוה ממילא. במתן מענקים ישראל ממוצעת, אך ניטלו כאן פחות הלוואות לעסקים".
אך עסקים רבים נסגרו. "נכון, אבל הפגיעה שונה בין הענפים השונים. בשירותי המזון והמשקאות שיעור הפגיעה הוא כ-60% נכון לסגר השלישי. במסחר הפגיעה היא רק של 35%. חשוב שחברות שסומכות על יכולתן הכלכלית להמשיך לפעול בעתיד יוכלו לממש קבלת הלוואות, כדי שיוכלו לשקם את העסקים".
הודעתם על התערבות של 30 מיליארד דולר בשוק המט"ח ב-2021 כדי להחליש את השקל. מהם השיקולים? "המשבר הביא לירידה זמנית בביקוש למט"ח, למשל לאור הירידה ביבוא. לפי מחקר שנפרסם בקרוב, התחזקות מתמשכת של השקל פוגעת בעיקר ברווחיות של חברות קטנות עם רווחים נמוכים ועלולה אף להביא לסגירתן. לכן, ההתערבות שלנו תומכת גם בתעסוקה בתקופה שבה האבטלה גבוהה. הכרזה מראש על סכום כה משמעותי מקנה ודאות ומאפשרת לשחקנים בשוק המט"ח לקבל החלטות תוך ודאות ביחס לחלקו של בנק ישראל בשוק".
אילו צעדים עוד יש? "יש נושאים רבים באחריות הממשלה שמייצגים ביקוש פוטנציאלי למט"ח, למשל פעילויות הגידור של האוצר, הביקוש למט"ח ע"י הגופים המוסדיים במסגרת רצונם להחזיק תיק מגוון שכולל השקעות בחו"ל, וצעדים פוטנציאליים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. אלה יידונו כמובן רק בעתיד, עם הרכבת הממשלה החדשה".