בשבוע שעבר צוין יובל שנים לאחת הקלאסיקות הגדולות ביותר אי פעם על המסך הקטן: הסדרה הקומית "הכל נשאר במשפחה", שהכירה לעולם את דמותו האלמותית של ארצ'י באנקר.
"הכל נשאר במשפחה" עלתה לאוויר בארה"ב בינואר 1971, והביאה את סיפורה של משפחה ממעמד הפועלים ברובע קווינס בניו יורק. בראש המשפחה עמד האב ארצ'י, טיפוס זועף וצר אופקים, שאוחז בדעות קדומות וגזעניות. דמותו היתה כמובן סאטירה בעקבות האקלים החברתי־פוליטי המשתנה בארה"ב לאחר מתן שיוויון הזכויות לאפרו־אמריקנים, אלא שאמריקנים רבים הזדהו עם הדמות מבלי להבין כלל כי מדובר בסאטירה.
את דמותו של ארצ'י גילם השחקן קרול אוקונור, ואת דמות רעייתו, אדית, גילמה השחקנית ג'ין סטייפלטון. השניים ייצגו את הדור המיושן והשמרן בעוד בתם גלוריה (סאלי סתראת'רס) ובעלה מייקל (שאת דמותו גילם רוב ריינר, מי שיהפוך בהמשך לבמאי הוליוודי מצליח) ייצגו את הרוח הצעירה ותובעת השינוי בארה"ב. ארצ'י, באופן טבעי, לא חיבב את חתנו מייקל ואף כינה אותו "ראש בשר". ההתנגחויות בין שתי תפיסות העולם הללו עמדו בבסיס התסריטים מלאי ההומור החד של הסדרה. לאורך 205 פרקים טיפלה הסדרה באומץ בשלל נושאים, בהם מתיחות בין גזעית, שיוויון בין המינים והעדפות מיניות - כאלה שהחלו לצוף בשיח האמריקני.
את הסדרה יצר התסריטאי והמפיק נורמן ליר, על בסיס סדרה בריטית בשם "עד שהמוות יפריד בינינו" שעלתה ב־1965. ליר רכש את הזכויות של הסדרה הבריטית ושילב בעיבוד האמריקני סיפורים אישיים של משפחתו. פרק הפיילוט צולם כבר באוקטובר 1968, אבל עברו עוד שנתיים שלמות ועוד שני פיילוטים עד שרשת CBS נתנה רשמית אור ירוק לסדרה. בסופו של דבר היא רצה במשך תשע עונות.
עד היום נחשבת "הכל נשאר במשפחה" לאחת מסדרות הטלוויזיה המוערכות והפופולריות בכל הזמנים. במשך חמש שנים רצופות היא דורגה בצמרת טבלת הרייטינג השנתית, עם ממוצע שבועי של יותר מ־20 מיליון צופים. היא גם נכללת בכל רשימת הסדרות המשפיעות בהיסטוריה. הסדרה זכתה ב־22 פרסי אמי, כולל ארבע פעמים בקטגוריית הסדרה הקומית הטובה ביותר. כמו כן היא היתה הסדרה הקומית הראשונה שכל ארבעת שחקניה זכו בפרס אמי על הופעתם.
אגב, בשנים 1994־1997 שודרה בישראל גרסה ישראלית ל"הכל נשאר במשפחה" שנקראה "איצ'ה" ובה כיכב ספי ריבלין המנוח.
בראיון ל"וראייטי" סיפר היוצר נורמן ליר כי "לא היו שום מסע קידום ויחסי ציבור, רק רשת טלוויזיה מתוחה שלא ידעה כיצד להתמודד עם גיבור גזען. הם ציפו למפולת של הפגנות ותלונות נזעמות, עיבו את מערך הטלפונים, אבל אז הסתבר ש־99 אחוז מהצופים אהבו את הסדרה. בסופו של דבר ארצ'י הוא אדם דעתן בעל דעות קדומות אבל אי אפשר שלא לאהוב אותו. לרוב דמויות כאלה הן חד ממדיות ושונאים אותן, אבל הוא היה גם אנושי. העולם סביבו משתנה, התפיסות אינן כשהיו, ולכן הוא משתלח בכולם, מנסה להחזיק מעמד בגילו המתבגר. בני אדם הם יצורים מורכבים ובכל אחד מאיתנו יש ארצ'י באנקר קטן". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו